העליון: אין לחייב חברה בחשיפת מסמכים מלאה

נשיא בית המשפט העליון השופט אשר גרוניס הפך את החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב שחייב את אי.די.בי פתוח לחשוף מסמכים אסטרטגיים במסגרת תביעה שהוגשה נגדה בעניין מחיקתה של החברה מהמסחר בבורסה, בעקבות רכישה עצמית של כל מניות החברה על ידי אי.די.בי.

בסוף פברואר 2009 התקבלה הצעת רכש עצמית מלאה של חברת אי.די.בי במחיר של 41 שקל למניה, ומניות אי.די.בי פתוח נמחקו מהמסחר בבורסה.

דרורה פלפלצילום: עמית שעל

כמה חודשים לאחר מכן הוגשה נגד אי.די.בי פתוח שבשליטתו של נוחי דנקנר בקשה לתביעה ייצוגית בהיקף 260 מיליון שקל, באמצעות עוה"ד איציק אבירם ונוער שכנר, בטענה שהחברה ביצעה רכישה עצמית במחיר נמוך משמעותית מהשווי ההוגן של המניות. בנובמבר 2010 קבעה שופטת המחוזי דרורה פלפל שאי.די.בי פתוח חייבת לחשוף מסמכים פנימיים ואסטרטגיים כדי להתגונן מפני הבקשה לתביעה ייצוגית. חשיפת המסמכים היא תנאי מהותי לאשר תביעה כייצוגית.

"חשש לנזקים כבדים"

בין המסמכים שאי.די.בי פתוח התבקשה לחשוף היו תוכניות אסטרטגיות של החברות הציבוריות בקבוצת אי.די.בי ופרוטוקולים של הדיונים בתוכניות, ניתוחי שוק והערכות של תזרימי המזומנים הצפויים בקבוצה. השופטת פלפל ציינה כי "התובעים הייצוגיים נגד החברה הציגו ראיות לכך שייתכן כי הרכישה העצמית שעשתה החברה בפברואר 2009 בוצעה במחיר נמוך משמעותית משוויין ההוגן של המניות והתקבלה על ידי חלק מבעלי המניות ממניעים פסולים", והוסיפה ש"אם אכן יימצא כי הרכישה הושלמה במחיר נמוך מהשווי ההוגן, אז תהיה למבקשים עילת תביעה אישית נגד החברה".

אי.די.בי פתוח הגישה ערעור לעליון על החלטת השופטת פלפל, באמצעות עוה"ד יוסי בנקל ושמואל גלינקא ממשרד ראב"ד מגריזו בנקל ושות'. בערעור ביקשה החברה כי רק חלק מהמסמכים ייחשפו. לטענת החברה, חשיפת כל המסמכים תגרום לה נזקים כבדים. "עניינה של בקשה זו הנה בהחלטה שגויה של בית המשפט שהורה על גילוי ועיון במסמכים בשלב הליך אישור כתובענה ייצוגית, בהתעלם מן העובדה כי הבקשה אינה עומדת כלל בתנאים המפרושים והספציפיים שנקבעו בפסיקת העליון", נכתב בערעור. עוד טענה החברה כי "הבקשה לגילוי מסמכים הנה אך מסווה ל'דיג פסול' כי גילוי המסמכים המבוקשים עלול לחשוף את המבקשת לסיכונים מסחריים ניכרים ולהביא לפגיעה קשה בפרטיותם ובסודות מסחריים של צדדים שלישיים. זהו "ניסיון להפעיל לחץ על אי.די.בי מצדם של התובעים שמנהלים את תביעתם "תוך כדי הליכה".

"לפי הרלבנטיות"

עו"ד אבירם טען בשם התובעים שיש לדחות את הערעור, שכן מדובר במסמכים כלכליים של אי.די.בי פתוח הנדרשים להערכת שווייה ואין למנוע את גילויים. "לא ייתכן לאפשר לגופי ענק להשתלט על נכסי הציבור ולגרור את הציבור לניהול הליכים ארוכים רק כדי להשיב את מה שנגזל ממנו. בית המשפט חייב להיות העומד בפרץ ולעצור את הדליפה שהפכה לנהר שוצף וגועש".

הנשיא גרוניס דחה את הטענות הללו וקבע ש"יש לערוך בחינה ברורה ומדויקת בנוגע למידת הרלבנטיות של כלל המסמכים נשוא הצו. ככל שהמסמכים אינם נמנים עם סוגי המסמכים שלבעלי המניות זכות לעיין בהם, הרי שאין מקום להורות לאי.די.בי לגלותם במסגרת ההליך דנן". לפיכך, הוא הורה להחזיר את הדיון לביהמ"ש המחוזי כדי שיבחן מחדש את החלטתו.

עוה"ד יוסי בנקל ושמואל גלינקא מסרו בתגובה כי "פסק דין זה ממשיך את הקו הברור בפסיקת העליון שלפיה על התובע הייצוגי מוטל הנטל לבסס את טענותיהם על ראיות מוצקות ולא להסתפק בהגשת תביעה בעלמא, בתקווה שביהמ"ש יספק להם בדיעבד את הראיות". עו"ד אבירם, בתגובה להחלטה: "אחרי שאי.די.בי גזלה חצי מיליארד שקל מהציבור, היא עושה הכל כדי לעכב את הדיון בתיק כבר ארבע שנים. אחרי שהמחוזי כבר קבע שיש עילה לניהול התביעה, כעת מצטרפת החלטת העליון הקובעת שאין לה טענות טובות נגד גילוי המסמכים".