האתר קרס? הבנק ישלם 84 אלף דולר
לקוח שלא הצליח לבצע פעולות בני"ע באתר לאומי תבע את הבנק על הנזק. בימ"ש השלום קבע שהבנק אחראי לתקלה
שופטת בית משפט השלום בת"א דליה אבי־גיא חייבה את בנק לאומי לפצות לקוח ב־84 אלף דולר, לאחר שלא הצליח לבצע עסקאות דרך אתר הבנק. התובע, תושב חוץ, פתח חשבון בלאומי לצורך פעולות בני"ע בלבד. בהסכם עם הלקוח התחייב הבנק לאפשר לו לבצע פעולות ני"ע באמצעות האתר או בדרכים אחרות, 24 שעות ביממה. לטענת הלקוח, המיוצג על ידי עו"ד רועי סלוקי ממשרד ברם, סלוקי ושות', תקלות באתר הבנק מנעו ממנו לבצע פעולות.
במקרה אחד ביקש למכור שתי מניות, אך המערכת סירבה לאפשר לו. בבירור עם נציג שירות נאמר לו כי באותו יום לא התקיים מסחר בבורסה האמריקאית, מה שהיה שגוי לחלוטין. לטענתו, הנזק שנגרם לו באותו יום עמד על כ־64 אלף דולר. במקרה אחר, הוא ביקש לקנות מניות. נציג הבנק אישר לו שהעסקאות נקלטו במערכת, אך בהמשך דיווח לו שאין באפשרותו לבצע את העסקאות ושעליו לבצע אותן דרך האתר. אולם שוב תקלות באתר מנעו ממנו לבצע את הקנייה. הנזק על המקרה הזה, לטענתו, עומד על כ־37 אלף דולר.
בתביעה נכתב ש"הבנק התרשל, הפר חובה חקוקה ובשל מעשיו או מחדליו נגרמו הנזקים". בנוסף לנזק הכספי דרש הלקוח גם 15 אלף דולר כפיצוי על עוגמת הנפש שנגרמה לו. הבנק הכחיש את כל טענות התובע. לפי הבנק, שעות הפעילות היו ידועות ללקוח, והוא ידע שמחוץ לשעות אלה ניתן לסחור בני"ע באמצעות האתר ש"ככל אתר ומטבע הדברים, חשוף לתקלות, קלקולים ושיבושים שונים, למרות מאמצי הבנק לאפשר זמינות מלאה של האתר בכל זמן".
עוד טען הבנק שלפי ההסכם בין הצדדים, הלקוח מודע שחלק מהשירותים אמורים להינתן 24 שעות ביממה וחלק לא, וכן שגם ללקוח יש אשם תורם ושהנזקים שנגרמו לו רחוקים ועקיפים והבנק לא צפה ולא יכול היה לצפות אותם. "ייתכן שיש מקום להעניק לבנק הגנה מפני תקלות שאינו יכול למנוע", כתבה השופטת אבי־גיא. "אלא שבמקרה זה אין אנו יודעים מהי מהות התקלה ומה עשה הבנק כדי למנוע את היווצרותה, ולכן איני סבורה שיש לפטור את הבנק". לדבריה, הבנק היה צריך להוכיח שהתקלה היא מסוג שנכלל בסעיף הפטור שלו (בהסכמים בין הצדדים) והוא לא עשה כן.
