ישראל מתחברת לכלכלה
 

בארץ

מילון כלכליסט
פרופ' דן בן־דוד
פרופ' דן בן־דוד 
צילום: עמית שעל
מניות קשורות לכתבה
    חדשות מדי
    יום ישירות למייל שלך
     

     מאשר קבלת תוכן שיווקי

    דיוור נוסף
     

    דו"ח טאוב - פרופ' דן בן־דוד: סכנה קיומית למדינה

    לדבריו, "משק עם רמת חינוך של עולם שלישי לא מחזיק צבא של עולם ראשון, ובשכונה שישראל נמצאת בה זו פריבילגיה שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו"

    המייל האדום | תגובה לכתבה | הדפסת כתבה | שלחו כתבה |
    שתף כתבה

    "סכנה קיומית לעתיד מדינת ישראל", זו יכולה להיות הכותרת של דו"ח מצב המדינה של מרכז טאוב שהתפרסם היום. סכנה קיומית, לא פחות, שהולכת ומחריפה ככל שגדל הפער בין מה שמציעים בחו"ל לצעירים ישראלים מוכשרים לבין מה שהם יכולים לקבל בארץ. אם המגמה הנוכחית תימשך, מזהירים מחברי הדו"ח, מדינת ישראל לא תוכל להמשיך ולהתקיים כמדינת עולם ראשון. המצב הנוכחי שבו מתקיימת שתי מדינות - ישראל אחת השייכת לעולם המפותח וישראל שנייה שדומה יותר לעולם השלישי לא יכול להימשך לאורך זמן. הוא לא בר־קיימא.



    כתבות נוספות בנושא דו"ח מצב המדינה של מרכז טאוב

    תלמד, תעבוד, תרוויח - כבר לא בהכרח נכון

    המחאה הקטינה מעט את אי-השוויון

    היעדר השכלה גבוהה מקשה על מציאת עבודה יותר מבעבר

    המדינה הוציאה רק 15.7% מהתוצר ב-2012 על רווחה

    מחיר החינוך לגיל הרך מכביד יותר על כיסו של החמישון התחתון

    משקי הבית לא יוכלו להמשיך ולממן מכיסם את הוצאות הסיעוד התופחות

    הפרטת השירותים החברתיים עלתה למשקי הבית ביוקר

     

    על פניו נראה שהמצב הכלכלי טוב, אולי אף מצוין, בוודאי לעומת כמה מהמדינות המפותחות בעולם. כבר מ־2005 המשק הישראלי רשם שיעורי צמיחה יפים גם ביחס למדינות ה־G7, אותן שבע המדינות המתועשות ביותר. בשנים 2005–2011 רשם המשק הישראלי צמיחה לנפש של 3.1%–3.7%, לעומת 1%–2.6% במדינות המתועשות ביותר. גם בשנים 2008–2009, כשבמדינות ה־G7 נרשמה צמיחה לנפש שלילית, המשק הישראלי רשם נתונים טובים יותר. כך ניתן לומר גם על שיעורי האבטלה הסבירים בישראל, כ־6.9%, לעומת יותר מ־10% בחלק ממדינות ה־OECD.

     

    אולם, פרופ' דן בן־דוד, ראש מרכז טאוב וכלכלן מאוניברסיטת תל־אביב, טוען כי ההסבר לכך אינו בהכרח כה חיובי: "על פניו אנחנו באמת במצב פנטסטי לעומת העולם המערבי, אבל זה בגלל שאת המשבר הכלכלי שלנו חווינו לפני עשור ועכשיו אנחנו יוצאים ממנו בעלייה מהירה שבסך הכל מחזירה אותנו אל קו המגמה של המשק הישראלי, והמגמה הזו רחוקה מלהיות טובה".

     

    צריך חינוך מודרני כדי להחזיק מעמד

     

    בן־דוד עסק בעבר בתופעת בריחת המוחות מהאקדמיה הישראלית. מאז 1999 הוא מנסה להסביר למי שמוכן לשמוע שהאוניברסיטאות נמצאות במגמה שלילית, אך רק לאחרונה החלה הממשלה לטפל בנושא. בשלוש השנים האחרונות הוא הרחיב את ההסתכלות אל המשק הישראלי כולו, ובו הוא גילה מגמה דומה. מי שלא הפנים את דו"חות מרכז טאוב בשנים קודמות קיבל את מחאת קיץ 2011.

     

    "לחלק גדול בציבור יש תחושה לא טובה, למרות המצב המאקרו־כלכלי הסביר. ישנו איזה קרחון שלא שמים אליו לב, אולי כי התמונה עצמה היא מעט מבלבלת. אנחנו באמת מצד אחד מדינת סטארט־אפ שעושה דברים מדהימים בכל קנה מידה ויש בה משק מודרני ויצרני, אבל זה רק חלק מהתמונה. החלק השני לא יכול לעבוד במשק מודרני. החלק הזה נמצא במגמת התרחבות ברורה", אומר בן־דוד.

     

    הנתונים של מערכת החינוך מבהירים זאת: כדי לקיים משק מודרני צריך מערכת חינוך מתאימה. אולם בישראל הישגי התלמידים בחינוך הממלכתי לסוגיו נמוכים, מתחת לממוצע של 25 מדינות ה־OECD. המחצית השנייה, זו של הילדים בחינוך החרדי והערבי, משיגה תוצאות נמוכות עוד יותר, כאשר החרדים לא רוכשים כמעט כישורים כמו אנגלית או מתמטיקה. המגמה הדמוגרפית ברורה. בעשור האחרון כמעט שלא גדל מספר התלמידים בחינוך הממלכתי, בעוד מספר הילדים בחינוך הערבי גדל ב־37% ובחרדי ב־57%.

     

    מה המשמעות של הנתונים הללו?

    "זו משקולת ענקית שמושכת אותנו למטה. זה מסתכם לא רק בשיעורי עוני גבוהים של 20% ואי־שוויון מהגדולים ביותר במערב, אלא בסכנה קיומית של ממש. ככל שהפערים בין מה שאפשר להשיג בחו"ל למה שאפשר להשיג בארץ גדלים, יותר אנשים יהגרו, ואלו הם האנשים שמשק מודרני צריך. אלו הם המהנדסים, החוקרים המובילים והרופאים, ואלה האנשים הצעירים עם אופציות שמחליטים לעזוב ולא לחזור".

     

    פרופ' דן בן דוד
    פרופ' דן בן דוד צילום: עמית שעל

     

    וזו סכנה קיומית?

    "רק בשבוע שעבר ראינו כמה חשוב שיהיו פה מדענים מצטיינים. הם אלו שתכננו ובנו את כיפת ברזל. משק עם רמת חינוך של עולם שלישי מקבל פריון עבודה של עולם שלישי והתנהלות של עולם שלישי. משק כזה לא מחזיק צבא של עולם ראשון ובשכונה הזו שישראל נמצאת בה זו פריבילגיה שאנחנו פשוט לא יכולים להרשות לעצמנו".

     

    "ישראל הולכת לבחירות, בלי לדבר על העתיד"

     

    לא פעם מצא את עצמו בן־דוד במאבק מילולי מול פוליטיקאים חרדים, וכך אולי נוצר רושם שמדובר בעוד ישראלי חילוני אנטי־חרדי. אולם לדבריו, הדיון הוא לא על יחסים בין חרדים לחילונים או בין יהודים לערבים, אלא בין אלו שיש להם הכישורים לבין אלו שאין להם וחייבים לרכוש אותם. צריכים להבין שכולנו באותה סירה.

     

    "הדיון היסודי הוא מה זו מדינה מודרנית ואיך היא צריכה להיראות. כמובן שיש גם שאלות על זכויות של נשים, מיעוטים ואיך מתייחסים לזר. אבל כל אלו לא מנוגדים ליהדות. אפשר לחיות גם כיהודי דתי וגם כאזרח במדינה מודרנית. את הדיון הזה צריך להחזיר לסדר היום, לנהל אותו ללא התלהמות מיותרת".

     

    אתה מזהה רצון גובר של צעירים להגר?

    "אני כבר חש אותו. זה קורע אותי. אני רואה סטודנטים שלי שרוצים ללכת ללמוד בחו"ל כי הם פשוט רוצים כרטיס יציאה מישראל. אנחנו כל הזמן מתעסקים בשטויות ומאבדים את המדינה. עדיין יש לנו מוחות ומספיק אנשים רציניים שיודעים איך לעשות ומה לעשות. יש לנו אוניברסיטאות מעולות ומערכת חינוך גרועה. זה לא יכול להימשך כך לאורך זמן. המצב יוכרע לכאן או לכאן.

     

    ישראל הולכת לבחירות ואין שום דיון על איזו מדינה אנחנו רוצים לראות בעתיד. כמה עוד תקופות בחירות יהיו לנו שעוד נוכל לשנות? אפילו כשכבר היתה קואליציה מספיק רחבה, כמו בקיץ שעבר בין הליכוד לקדימה, היא לא עשתה דבר. הפוליטיקאים אז יכלו לעמוד ולפתח עמוד שדרה ולהראות שהרוב בישראל חפץ חיים. כל עוד לא נשמע את הדיון על עתיד המדינה כחלק מסדר היום בכנסת, נמשיך לשמוע צעירים אומרים 'אני לא יכול להתמודד עם זה יותר'".

     

     


    87 תגובות ל ”דו"ח טאוב - פרופ' דן בן־דוד: סכנה קיומית למדינה“

    (87 תגובות)
     
    נושאים
    בארץ רכב עסקי ספורט משפט קריירה קריקטוריסט אפליקציות נדלניסט עולם פנאי 2014 וידאו צרכנות דיגיטלית תעופה ותיירות מינויים חדשים ארכיון שערים טכנולוגי חינוך פיננסי פרסום ושיווק אינטרנט דעות אחריות וסביבה מיוחדים פוטו כלכליסט
     
    השוק
    מקור נתוני הבורסה: קו מנחה /   bizportal
     
    אודות
     
    כלים
    דיוור אלקטרוני Radware Connector Supersize - עיצוב אתרים YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציות