למרות הרפורמה: עורכי הדין הזרים מהססים לבוא
כחצי שנה לאחר החלת הרפורמה שאפשרה לעורכי דין זרים לפעול בישראל, היא כמעט אינה מיושמת. עורכי הדין הזרים חוששים מהמצב הביטחוני ולחופש הפרט שלהם, ובישראל מסתייגים מצירוף שותפים שאינם דוברי עברית
הצו להסדרת הפעילות של עורכי דין זרים בישראל נחתם כבר ביוני 2012, אך עם זאת, מתברר שעל אף ההתעניינות הרבה ברפורמה, לא נרשמו כל מיזוגים ולא נצפתה כניסה משמעותית של עורכי דין זרים לפעילות בישראל.
הצו החדש אפשר לעורך דין ממדינה זרה להירשם בישראל ולהעניק ייעוץ משפטי וחוות דעת בעניין הדין החל במדינה שבה הוסמך, וכן לנהל משא ומתן לגבי חוקי המדינה שבה הוסמך.
בנוסף, פירמות ישראליות יכולות ממתן הצו לצרף שותפים זרים למשרדיהן, דבר שהיה בלתי אפשרי קודם לכן. חלק מתנאי הכניסה של פירמות זרות הוא מנגנוני ביטוח בגובה של 2 מיליון שקל.
בעת אישור הרפורמה, אמר ל"כלכליסט" עו"ד אפי נוה, יו"ר ועד מחוז תל אביב בלשכה, כי לא מעט משרדים גדולים חיכו לה וציפו לעשות אקזיט דרך רכישה של פירמות זרות. עד כה ניגשו לבחינות הלשכה 11 עורכי דין זרים ורק שני משרדים זרים גדולים נכנסו לישראל, לפחות באופן פומבי - משרד BLP ומשרד ALO־אסרסון.
עו"ד דודי זלמנוביץ מנכ"ל חברת GLawBAL העוסקת בייעוץ למשרדי עורכי דין, חזר בימים אלו ממסע של שבועיים באירופה ובארה"ב שבמהלכו הרצה וייעץ למשרדים שונים ביחס לפתיחת השוק בישראל ומשרדים פוטנציאליים למיזוג.
מתעניינים אך חוששים
"לפי רמת ההתעניינות שנתקלתי בה", אומר עו"ד זלמנוביץ, "רבים רואים בפתיחת משרד בישראל את היזמות האולטימטיבית הבאה, אך הדרך לשם עוד ארוכה".
עו"ד זלמנוביץ מחלק את עורכי הדין שהושפעו מהרפורמה לשלוש קבוצות: הקבוצה הראשונה מורכבת ממשרדים קטנים, שבהם בדרך כלל עורך דין אחד, המייצגים אזרחים זרים, בעיקר יהודים, שרוכשים דירות להשקעה או נכנסים ליזמויות מקומיות. לדבריו, קבוצה זו שפעלה בישראל עוד טרם התיקון היא הדומיננטית ביותר ביישום הוראות החוק.
בקבוצה השנייה נמצאים עורכי דין זרים שפעלו עד היום במשרדים גדולים ובינוניים כיועצים או פראליגל ונעשה שימוש מוגבל אם בכלל בהסמכתם בחו"ל.
לדברי עו"ד זלמנוביץ, המשרדים הגדולים והבינוניים לא נלהבים להיעזר באופן פורמלי בעורכי הדין הללו בשל הצורך בהכשרה שוטפת בחו"ל (לדוגמה, בארה"ב צריך להקפיד על השתתפותם בתוכניות הלימוד השנתיות השוטפות שבהן מחויב כל עורך דין), היעדר כיסוי ביטוחי, ומאחר שהם מעדיפים כי עורך הדין יהיה מוסמך בישראל וישלוט בעברית כדי שניתן יהיה לשבצו בעסקאות ובתיקים שבהם מעורבים גורמים או דינים ישראליים וזרים כאחד.
הקבוצה השלישית היא של משרדים מחו"ל שרוצים להתמזג עם משרדים בישראל. "ישראל נחשבת למעצמה טכנולוגית שמייצרת מעורבות משפטית רבה בעסקאות גלובליות. בנוסף, במשרדים רבים בחו"ל ישנם שותפים יהודים אשר יכולים להגשים במיזוג הזה חלום ציוני".
מותר לנסוע בשבת?
מי שחשב שעורכי הדין הזרים יתעניינו בעיקר באפשרויות הכלכליות הטמונות בעבורם בישראל, טועה. עו"ד זלמנוביץ מספר כי הוא נדרש להתייחס לא פעם לשאלות מגוחכות מצד עורכי הדין הזרים לגבי ישראל: "לצד שאלות על חסמים, רגולציה או אתיקה, רבים שואלים שאלות הקשורות למידת הביטחון האישי או הרווחה של אנשיהם אם יתמזגו עם משרד ישראלי. כך, נשאלתי אם לכל עורך דין במשרד יש מסכת אב"כ בהישג יד? האם בכל משרד יש מקלט? האם מותר לנסוע בשבת? האם יש להקפיד על לבוש צנוע במשרד? ואפילו האם עורכי דין זרים עשויים להיקרא לשירות לאומי במצב חירום?".
"נשאלתי שאלות כגון אם ניתן להשיג בקלות מזון אורגני בישראל או למה משרדי הממשלה אינם בתל אביב?".
שכר טרחה כמו בחו"ל
סוגיה נוספת שמפתיעה את עורכי הדין הזרים הן ההגבלות על פרסום הקיימות בישראל. "משרד מסוים הכין תוכנית עסקית שכללה סעיף תקציבי מכובד לפרסום של המשרד הממוזג במסגרת קמפיין של שלטי פרסומת ברכבות ובאוטובוסים בישראל, ערוץ שיווקי נפוץ מאוד בארה"ב אבל ערוץ שאסור לחלוטין בישראל".
ומה קורה בצד הישראלי? לדברי זלמנוביץ, "משרדים גדולים שלהם קשרי עבודה הדדיים עם מספר משרדים בחו"ל יתקשו להצטמצם לעבודה עם משרד אחד במסגרת מיזוג. מרבית העבודה המשפטית הכורכת ייעוץ על פי דין זר הנה 'מישראל החוצה' ואיני רואה את המשרד הישראלי הקובע ליועץ משפטי או למנכ"ל - הלקוחות שלו, או לעצמו, כי לדוגמה בהנפקות או שירות לחברות ברישום כפול (חברות המונפקות כאן ובחו"ל) הוא ייעזר אך ורק בסניף הרלבנטי של המשרד הממוזג במדינת הרישום האחרת".
זלמנוביץ מוסיף כי "המשרדים שמתאימים למיזוג או לרכישה צריכים להיות גדולים מספיק כדי שיהיו להם לקוחות גדולים, אך לא גדולים מדי בשל בעיית ההדדיות שהוצגה קודם. הם גם צריכים להיות בעלי תרבות ניהול וארגון שתתאים לרמה הגבוהה בחו"ל". כמו כן ישנה סוגיית הפערים הגדולים, לעתים אף במאות אחוזים, בין התעריפים הנהוגים בישראל לתעריפים המקובלים בחו"ל.
כאן, אומר עו"ד זלמנוביץ, יהיה על המשרדים הממוזגים "למצוא את התמהיל הנכון של תעריפי שכר טרחה שיתחרו עם משרדים מקומיים מצד אחד וישתלמו למשרדים מחו"ל מצד שני".
