חברת החשמל: אי אפשר היה למנוע את הפגיעה
העיכוב בזיהוי הפער התזרימי לא אמור לשנות באופן מהותי את הטיפול בו. המדינה כבר התחייבה בעבר לתת פתרונות מימוניים לגירעון הנובע מעלות הדלקים העודפת של חברת החשמל
אתמול נבחר ברק אובמה לכהונה שנייה כנשיא ארצות הברית. הבחירות בארה"ב התקיימו על רקע הנזקים האדירים שהותירה אחריה סופת ההוריקן סנדי, אבל היות שסופת ההוריקן נחשבת ל"כוח עליון", אירוע שאין לנשיא שליטה על התרחשותו, הציבור האמריקאי לא האשים את אובמה. להפך, אובמה קיבל את המנדט לכהונה שנייה בין השאר הודות להכנות שנעשו לקראת בואה של סנדי ובזכות אופן ניהול המשבר. רצה לטפל בסופה ומצא מלוכה.
1. הפער התזרימי של חברת החשמל דומה במהותו להוריקן סנדי. על פניו, בשני המקרים מדובר בנזק משמעותי שמקורו בגורמים חיצוניים - force major.
הפער בין תזרים המזומנים של חברת החשמל בפועל לתחזית תזרים המזומנים מגיע ל־2.3–2.4 מיליארד שקל. על פי הדיווחים שלה, חלק הארי של הפער, שמגיע ל־1.5 מיליארד שקל, נובע מעלייה בהיקפי הצריכה בחודשי הקיץ שחייבו רכישת דלקים בהיקף גבוה מההיקף החזוי, כמו גם מעלייה במחירי הדלקים. עם כל הכבוד ליכולות של עובדי חברת החשמל, אף אחד לא באמת מצפה שמישהו יצליח לנבא את מחירי המזוט והסולר או את היקפי הצריכה. אחרי הכל, הנבואה ניתנה לשוטים.
אם כך מדוע אין דין המנכ"ל, אלי גליקמן כדין נשיא ארה"ב? מדוע זוכה חברת החשמל ל"זובור" ממשרד האוצר ול"עליהום תקשורתי"? הכעס לא נובע מעצם הסטייה מתחזית תזרים המזומנים, אלא מאופן הטיפול בבעיה. התחושה היא שחברת החשמל היא שטח הפקר. הרי בכל חברה אחרת מצופה מההנהלה לגלות פערים תזרימיים מוקדם ככל שניתן, כשהם רק מתהווים.
2. חברת החשמל היא יצור מוזר. מצד אחד, מדובר בעסק שאמור להחזיק את עצמו ולעמוד בהתחייבויות שלו. מצד שני, מדובר בחברה ממשלתית שההתנהלות הפיננסית שלה לא מתאימה למונופול עם הכנסות שנתיות של כ־25 מיליארד שקל.
החלמאות של החברה בניהול הפיננסי שלה באה לידי ביטוי במלוא עוצמתה בפארסה הנוכחית שהיא טרגדיה של טעויות. רק אתמול, חודש וחצי בלבד אחרי שנתגלה הפער של 1.5 מיליארד שקל, התגלה פער נוסף, הפעם בהיקף "זעום" של 0.8–0.9 מיליארד שקל. כעת חברת החשמל כבר מציינת בדיווח המעורפל לגבי הגורמים לפער ש"חלקם אקסוגניים לחברה".
מדינת ישראל מצדה חזרה ואישרה בהזדמנויות שונות את התחייבותה לתת פתרונות מימוניים לגירעון תזרימי הנובע מעלות הדלקים העודפת של חברת החשמל. לכן יש להניח שהעיכוב בזיהוי הפער התזרימי לא אמור לשנות באופן מהותי את הטיפול בו.
3. לפער התזרימי יש משמעות שנוגעת לציבור באופן ישיר. בחברת החשמל טוענים שבלי סיוע ממשלתי, היא לא תוכל לרכוש את מלוא היקפי הדלקים הנדרשים. לכולם ברור שמדובר בסיטואציה בלתי אפשרית, ולכן המדינה נחלצת לעזרת החברה כמו הורה שמחיש סיוע לבנו הסורר.
בשלב הראשון המדינה תגיש לחברת החשמל "עזרה ראשונה" ותיתן ערבות לגיוס אג"ח מהציבור. אלא שלאור מצבה העגום, לא ברור כיצד החברה תוכל לעמוד בעתיד מול עומס הפירעונות הצפוי לה. בשלב הבא המדינה כבר תרתום את הציבור למאמץ הכולל, והפער התזרימי ייסגר באמצעות העלאת תעריף החשמל. ככה זה, כשההוריקן של חברת החשמל מגיע, כולם נרטבים.
