מי הזיז את המזומן שלי?
חברות רבות אינן ממקסמות המזומנים שברשותן, מסיבה פשוטה: הן לא יודעות על קיומו
המשבר הכלכלי הגלובלי הביא לצמצום ולהתייקרות משמעותית של מקורות האשראי בעולם ובישראל. כך נוצר מצב בעייתי, בו חברות רבות זקוקות למקורות מימון לטווח קצר כאוויר לנשימה, אולם דווקא עכשיו הן עלולות להיתקל בקשיים בקבלת המימון משוק ההון או מהמערכת הבנקאית.
במצב זה, חברות בעלות נזילות פיננסית - כלומר, חברות שבקופתן כסף מזומן שניתן לעשות בו שימוש מיידי לפי הצורך - זוכות ביתרון תחרותי אדיר. מפתיע, לכן, שחברות רבות אינן ממקסמות באופן היעיל ביותר את המזומנים שברשותן, מסיבה פשוטה: הן לא יודעות על קיומו. על-פי הערכות, בחברות ישראליות גלובליות מסתתרים ברגעים אלה עודפי מזומן לא מנוצלים בהיקף של מיליוני דולרים לקבוצה.
על פניו, טענה זו נשמעת לא הגיונית. האם ייתכן שחברות ישראליות גלובליות, שמוכרות בכל העולם בעשרות, מאות או אפילו מיליארדי שקלים בשנה, שמעסיקות צי של רואי חשבון ומנהלי כספים וחשבים - לא יודעות כמה מזומן יש להן בכל רגע נתון? האם ייתכן שהן לוות כסף שהן לא זקוקות לו, ומשלמות עליו ריבית מיותרת? התשובה היא: כן, זה אפשרי, וזה גם קורה.
חברה גלובלית טיפוסית שהמרכז שלה בישראל היא חברה בעלת מפעלים וחברות שיווק בכמה מדינות בעולם, במבנה של חברות בנות שלה. לכל אחת מהחברות הבנות הנהלה מקומית, השולטת בניהול המזומנים בחברה הבת. בכל רגע נתון, חלק מהחברות הבנות של החברה האם הישראלית מייצרות עודפי מזומנים, וחלק אחר צורכות מזומן. אם החברה האם תדע בזמן אמת מי מהחברות מייצרת עודפי מזומן, היא תוכל לנתב אותם לחברה הבת הצורכת מזומן, ללא עלות.
בפועל, ברוב החברות זה לא קורה. רוב חברות האם הישראליות מקבלות דיווחים על יתרות המזומנים ומצב הנזילות של החברות הבנות רק בדיעבד, כלומר - לא בזמן אמת. במצב זה, החברות הבנות שמייצרות עודפי מזומן אינן נהנות מערך מוסף בגינו, ואילו החברות בקבוצה הנזקקות למזומנים מייצרות עלויות כבדות וצורך במסגרות אשראי למימון פעילותן השוטפת.
לא גזירה משמים
המצב הזה אינו גזירה משמים. בשנים האחרונות פותחו מערכות תשלומים מתקדמות, המאפשרות לחברות ניצול מזומנים מנקודת שליטה מרכזית באופן יעיל ביותר. מערכות אלה מאפשרות, למשל, לסמנכ"ל הכספים של החברה האם לקבל דיווח בזמן אמת על יתרות המזומן בכל אחת מהחברות הבנות, ולנייד בלחיצת כפתור, במהירות ובביטחון מלא, את יתרות המזומנים ממדינה אחת לשנייה, וכך לספק את הצרכים הגלובליים של הקבוצה ולמקסם את ההזדמנויות הפיננסיות שנפתחות בפני הקבוצה בתקופה דינאמית שכזו.
מערכות מסוג זה יודעות לרכז את המידע הכספי ואת היתרות של החברות הבנות במקום אחד, הנקרא "Pool" - מעין "מאגר" שאליו "מוזרמים" כל המזומנים. מאחר שמצב זה יוצר בעיות מיסוי של הלוואות בין החברות בקבוצה, נוצר צורך לשמור על הבחנה בין היתרות וההתחייבויות של כל אחת מהחברות הבנות, ואומנם המערכות יודעות לתמוך בדרישות אלו.
כך נחסך הצורך במסגרות האשראי עבור כל אותן חברות בקבוצה הצורכות מזומן, ומתאפשר ניצול טוב יותר של ההון הזמין בחברות בעלות עודפי נזילות. תהליכים אלה מתאפשרים הודות למערכות הקיימות בבנקים בעלי פריסה גלובלית ויכולות מוכחות בתחום.
על רקע הצורך העולמי במזומן, אין פלא שמערכות אלו מעוררות כיום עניין הולך וגובר באירופה. בישראל פעילות זו עדיין אינה נפוצה, אולם קיימות חברות ישראליות בעלי פריסה גלובליות, כגון כיל, שכבר הטמיעו מערכות אלה ונהנות מהיכולות שהן מציעות, ואילו חברות נוספות נמצאות כבר בתהליכי בחינת מערכות אלה והטמעתן.
הכותב הוא מנהל יחידת התשלומים וניהול המזומנים בבנק HSBC ישראל.
למידע נוסף, בקרו אותנו ב- www.hsbc.co.il/pcm.
