המדינה נאחזת בתעשייה התרמו סולארית הגוועת והמשק משלם

הודעתה של סימנס השבוע על יציאתה מתחום האנרגיה התרמו־הסולארית ומכירתה הצפויה של החברה־הבת הישראלית סולל עלולים לסמן את דעיכת החלום התרמו־סולארי הישראלי. בשוק הגלובלי מנהל ענף האנרגיה התרמו־סולארית מאבק עיקש נגד הפאנלים הסולאריים על הזכות להפוך את אור השמש לחשמל. אך עבור משק החשמל הישראלי מדובר ביותר מכך: התעקשות המדינה להעניק מכסות ייצור לטכנולוגיה הנחלשת מגבילה את יכולת ייצור החשמל באנרגיה סולארית, שיכולה להקל על הפסקות החשמל שפוקדות את הצרכנים הישראלים מדי קיץ.

פאנלים זולים מול יכולת ייצור חשמל גם בלילה

ייצור חשמל מאור השמש מתחלק בין שתי טכנולוגיות מרכזיות: אנרגיה סולארית ואנרגיה תרמו־סולארית. שתי הטכנולגיות משמשות להקמת תחנות כוח בעולם, אך לכל אחת מהם יתרונות וחסרונות משלה. אנרגיה סולארית היא אותם פאנלים כחולים ומוכרים המורכבים מתאים פוטו־וולטאים ומוצבים על גגות מבנים או על הקרקע. הפאנלים אינם דורשים תחזוקה שוטפת ברמה גבוהה, מחירם זול ועלות הייצור שלהם אף ירדה ב־40% בשנה האחרונה, עד שעלות ייצור החשמל באמצעותם נאמד ב-2.25-2 דולר לקוט"ש. "מבחינת המחיר, הטכנולוגיה הסולארית ניצחה", אומרת דורית בנט, מנכ"לית מינהלת אנרגיה מתחדשת איילת־אילות.

באופן אירוני, דווקא מחירה הזול של הטכנולוגיה הוא הסיבה המרכזית לכך שהרשויות בישראל הגבילו את יכולות ייצור החשמל הסולארי. סיבת ההגבלה פשוטה: כדי לעודד ייצור חשמל "נקי", המדינה חייבה את חברת החשמל לרכוש מיצרני החשמל הסולארי את כל הייצור למשך 20 השנה הבאות במחירים של 1.22-0.65 שקל לקוט"ש - מחירים הגבוהים פי 2 ויותר מהתעריף של 0.55 שקל לקוט"ש שבו היא מוכרת חשמל לצרכנים. התוצאה היא שכל מתקן סולארי חדש מעמיס על חברת החשמל התחייבויות כספיות נוספות למשך 20 שנה עתידיות. מאחר ומצבה הפיננסי של חברת החשמל גם כך בכי רע, הגבילה המדינה את כמות החשמל הסולארי שהיא רשאית לרכוש מיצרנים שלא זכו במכרז ממשלתי, והציבה אותו על 810 מגה וואט.

לעומת האנרגיה הסולארית הזולה יחסית, הפקת אנרגיה תרמו־סולארית מסובכת ויקרה בהרבה. מתקנים תרמו־סולארים מנצלים את חום השמש לחימום מים ההופכים לקיטור, ומשמשים לסיבוב טורבינה לייצור חשמל. יתרון הגדול של הטכנולוגיה הוא שהיא מאפשרת לייצר כמות גדולה עד פי חמישה של חשמל ממתקן סולארי בגודל זהה. בנוסף, מתקנים אלה מסוגלים לאגור אנרגיה לייצור חשמל גם בשעות החשכה ולהפעיל את טורבינת הייצור באמצעות גז טבעי.

מערכת פאנלים סולאריים של סולארפאוור על גג מפעל בקריית גת

חסרונות האנרגיה התרמו־סולארית היא שבעוד שאנרגיה סולארית ניתן להפיק מכל פאנל קטן, עבור מתקן תרמו־סולארי מינימלי יש לשריין עתודות קרקע גדולות: מתקן סולארי שיפיק 50 מגה וואט ייצרך שטח של 750 דונם, בעוד שמתקן תרמו־סולארי בהספק דומה יידרש ל־2,000 דונם. לכך מתווספות עלויות הקמה שמעמידות את מחיר ייצור החשמל על כ־5 דולר לקווט"ש, פי שניים ויותר ממתקן סולארי גדול.

"למתקן תרמו־סולארי יש יכולת אגירה ולכן הוא תחנת כוח יציבה שתספק חשמל כל היום", מסביר את יתרונות הטכנולוגיה עמית שגב, משנה למנכ"ל שיכון ובינוי בפעילה בתחום האנרגיה התרמו־סולארית. "כשמקימים מתקן סולארי חייבים גיבוי מטעם חברת החשמל שהוא יקר, כיוון שאי אפשר להסתמך על הטכנולוגיה לאורך שעות היום".

באוצר שוקלים להסב את מכרז אשלים לחשמל סולארי

העלויות הגבוהות הובילו חברות רבות בתחום האנרגיה התרמו־סולארית לפשוט רגל או לנטוש את התחום: סימנס היא רק אחרונה בשורת חברות כ־Q-CELLS וסולאר מילניום מגרמניה וכן סולינדריה האמריקאית. "פרויקט של 500 מגה וואט בארה"ב בוטל לאחרונה וחברות עוברות לתחום הסולארי", אומר איתן פרנס, יו"ר איגוד חברות האנרגיה המתחדשות בישראל. "סימנס עבדו על שולי רווח גדולים ולמעשה הפכו לטייקון. אולי היציאה שלהם מהתחום תשחרר פרויקטים לחברות קטנות", מחפשת בנט את נקודת האור.

אך המכסות שהטילה המדינה על ייצור החשמל הירוק מאנרגיית השמש מפגרות אחר ההתפתחויות בענף. בעוד שיצרניות החשמל הסולארי כבר הגישו בקשות לרישיונות שניצלו את כל המכסות לתחום, החשמל התרמו־סולארי תקוע. כך יוצא שמכסות ייצור של 200 מגה וואט שיכלו להקל על מצוקת החשמל במשק ושיועדו לענף התרמו־סולארי צפויות להישאר לא מנוצלות ב־2014.

בחינת הפרויקטים בתחום התרמו־סולארי בישראל מעלה שכולם עדיין "על הנייר" וטרם קמו בפועל: בהם המתקנים לייצור 220 מגה וואט באשלים, 120 מגה וואט בצאלים ו־60 מגה וואט במשאבי שדה. המדינה "שריינה" 440 מגה וואט לפרויקטים שצפויים לקום במקרה הטוב רק עוד 24 חודש, וקולות בתעשייה קוראים לפצל את מכסת הייצור עבור פרויקטים סולארים רגילים, שיקומו מהר יותר וזול יותר, זאת כיון שהאנרגיה התרמו־סולארית היא "הטכנולוגיה של האתמול".

האוצר שמנהל את מכרז אשלים הממשלתי להקמת שתי יחידות ייצור תרמו־סולאריות בהספק של 220 מגה וואט טרם ויתר עליו. עם זאת, באגף החשב הכללי מהרהרים בחודשים האחרונים שמא הגיע הזמן להמיר את המכרז לבניית שדה סולארי רגיל, שם ניתן להשיג מחיר טוב ועלות בנייה גבוהה. לפי הערכות בענף, לא ירחק היום שהמדינה תוותר על התחום התרמו־סולארי לטובת התחום הסולארי, אולם הדבר כולל שינוי החלטת ממשלה מ־2009 שקבעה שיש לעודד את התעשיה בכללותה. שינוי החלטת ממשלה בתקופת בחירות? בתעשיית האנרגיה הירוקה מטילים בספק אם למישהו יהיה האומץ, גם אם מדובר בהחלטה כלכלית נכונה.