מבחן רכב: ניצחון החיסכון
טויוטה יאריס היברידית מציעה חיסכון משמעותי בדלק בלי שרוכשיה יצטרכו להתפשר על הנוחות, הביצועים והמחיר. עכשיו רק נותר לשכנע את הישראלים לוותר על המכוניות המשפחתיות
יאריס ההיברידית נוחתת בישראל בעיתוי אידיאלי. לו היתה מגיעה לישראל לפני שלוש שנים, כשרווקים הוללים, אמהות צעירות ואנשי הייטק עסוקים נהגו כולם במכונית משפחתית בעלת מנוע בנפח 1.6 ליטרים לא היה לה סיכוי, אך כעת השוק משתנה. ראשית, מבחינה סטטיסטית, הציבור הישראלי נוטה יותר ויותר לרכוש מכוניות קטנות, והיאריס עונה היטב על הנוסחה. שנית, הדלק: המחיר עולה, המחיר יורד, תהיה מלחמה, לא תהיה מלחמה, הדלק עדיין יקר והיאריס שמתיימרת לנסוע כ־27 ק"מ לליטר אמורה לענות היטב על הדרישה: להוציא כמה שיותר קילומטרים של נסיעה מכל ליטר של דלק. איך בדיוק הופכים את היאריס הקטנה להיברידית? בטויוטה חשבו על הכל. מנוע הבנזין בנפח 1.8 ליטרים ששוכן בחזית הפריוס והאוריס ההיברידיות הוקטן ל־1.5 ליטרים, המערכת ההיברידית, כולל הסוללה, עברה תהליך מזעור, הסרן הקדמי נדחף קדימה כדי לאפשר מרווח מחיה למערכת ההיברידית מבלי לפגוע במרווח המחיה של הנוסעים, והתוצאה מרשימה: יאריס היברידית כבדה מיאריס רגילה רק ב־25 ק"ג, ובתאי המטען והנוסעים יש מרווח כמעט זהה לזה שמציעה יאריס רגילה.
אבזור מכובד
יש לי שכן שמקפיד למחזר. יש לו פריוס מהדור הקודם. על היאריס הוא אפילו לא מסתכל. הוא לא יודע שגם אני רוצה להציל את כדור הארץ. פריוס מיועדת למי שרוצה שידעו שהוא ממחזר. יאריס היברידית מיועדת למי שחושב על חשבון הדלק. על הכנף הקדמית יש לה סמל היברידי צנוע, אחד מצאתי גם על הדלת מאחור וגם הפנסים שונים. גם בפנים ניכר שהיא אינה מיועדת לרוכשי פריוס. בעוד שהפנים של הפריוס זועק חללית, זה של יאריס כמעט אינו שונה מן הפנים של כל יאריס. אז מה יש? בדומה לדגמי טויוטה היברידיים אחרים, כאן יש צג שמראה כיצד פועלת המערכת ההיברידית, לוח המחוונים יותר בהיר ובתא הנוסעים משובצים חלקי פלסטיק תכלכל. האבזור מכובד וכולל דיבורית מקורית.
וכעת המבחן האמיתי: תחסוך או לא? את יאריס ההיברידית לא מניעים במפתח. בעתיד אולי יהיה דגם מוזל עם מפתח, אך כעת יש כפתור. ליאריס יש כמה מצבי נסיעה: אקו, מצב מיוחד לחיסכון בדלק; EV, מצב שבו כאשר הסוללה מלאה היאריס מסוגלת לנסוע למרחק של 2 ק"מ במהירויות נמוכות בכוח החשמל בלבד; ומצב רגיל. במצב EV, עם סוללה מלאה, הצלחנו להזדחל למרחק של 1.6 ק"מ בכוח החשמל. כשנגמר החשמל, כמו בפריוס, משתלב מנוע הבנזין. אך למרות הדמיון בין המערכות בפריוס וביאריס, הביצוע שונה. הסיבה לכך היא המנוע: המערכת ההיברידית מתוכננת לפעול כך שהנהג כלל לא יחוש מתי המנוע החשמלי נכנס לפעולה, אך ביאריס פעילותה של המערכת מחוספסת יותר מזו של הפריוס הודות למנוע רועש יותר, במיוחד מעל 4,000 סל"ד, וגם לעתים בפקקי תנועה. במצב ה"אקו", שבו נדרשת נהיגה זהירה וחסכונית יותר, הביצועים מעט אטיים, המנוע החשמלי משתהה מעט בכניסתו לפעולה והנהג נדרש ליותר מדי ויתורים מבחינת סגנון הנהיגה כדי להישאר חסכוני. אין ספק שהרווחים יורגשו בתחנת הדלק, אך כפי שכבר הבנו בשבועות האחרונים, נהגי ישראל לא באמת מעוניינים לשנות את אורח נהיגתם בשביל טכנולוגיות הנעה חדשות, וגם לא אנחנו. לכן עדיף לנסוע במצב הנסיעה הרגיל של היאריס, כזה שבו מנוע הבנזין עדיין מקבל שפע של תגבור מהמנוע החשמלי וגם מספק ביצועים נאותים בהחלט, בלי פשרה על מהירות מרבית, טווח נסיעה או מרווח פנימי. נוחות הנסיעה עצמה סבירה בהחלט ואינה שונה מזו של יאריס רגילה. מבחינת נוחות וביצועים, מדובר במכונית שתתאים היטב לדרישותיהם של רוב הישראלים.
הישג מרשים
המבחן האמיתי מגיע. יאריס ההיברידית נעצרת בתחנת הדלק. כשקיבלנו אותה תדלקנו עד תום ואיפסנו את מד המרחק. חצי יום של הזדחלות בפקקים, קפיצה לחיפה וחזרה, בדיקת יכולת בהרי ירושלים וחומוס אחד ליד פתח תקווה. היא נסעה 335 ק"מ לא קלים, וכשהידית שוב קופצת המשאבה נעצרת על 18 ליטרים בדיוק. כלומר, היא צרכה 18.6 ק"מ לליטר. לו היינו מלטפים את הדוושה בעדינות היינו יכולים בקלות לעבור את 20 הליטרים לקילומטר בלי להתאמץ. מדובר בהישג מרשים, במיוחד לאור העובדה שטויוטה יאריס היברידית היא מכונית שמציעה חיסכון מהותי ביותר בדלק בלי שרוכשיה יצטרכו לעשות פשרות בשום דבר: לא בנוחות, לא בביצועים, לא בסגנון הנסיעה וגם לא במחיר. בקיצור, להיט מובטח.
