פרשת הבכיר במכון וולקני: נחשף גזר הדין המשמעתי נגד ד"ר אמיר ערב
ביה"ד גזר הורה על פיטוריו לאלתר ממשרד החקלאות ופסל אותו משירות המדינה ל-6 שנים. בעקבות כך המדינה הגישה נגדו תביעת ענק בסך 40 מיליון שקל
"מכלול מעשיו של ד"ר אמיר ערב היה נגוע ביסוד של ניגוד עניינים ממשי", כך פסק בשנה שעברה בית הדין למשמעת של נציבות שירות המדינה וסלל את הדרך לתביעת הענק שהגישה כעת המדינה. פרטי ההליך המשמעתי וגזר הדין שנחשפו כעת מגלים את התנהלותו הבעייתית של החוקר הבכיר ממכון וולקני שלא חשף בפני ממוניו ועובדיו את קשריו לחברות טכנולוגיות העוסקות באותן מחקרים.
עו"ד ליעד וטשטיין מטעם פרקליטות המדינה הגיש בשבוע שעבר תביעת ענק לקבלת פיצויים בסך 40 מיליון שקל בטענה כי גזל טכנולוגיה ממכון וולקני, בו שימש כמדען בכיר, לצורך עסקיו האישיים. "תביעה זו מתייחסת למקרה חמור במיוחד בו גזלו הנתבעים במשך שנים רבות מהמדינה, במכוון, באופן שיטתי ובדרכי תרמית, טכנולוגיה יקרת ערך שזכות הקנין בה נתונה למדינה", נכתב בתביעה.
על פי התביעה, התברר למנהל כי בד בבד עם עבודתו כחוקר בכיר במנהל, הוא יזם והקים חברות המבוססות על הטכנולוגיה שפיתח במסגרת עבודתו ושימש כמדען הראשי של חברות אלה על גלגוליהן השונים וכי הוא והחברות שעמן עבד הגישו בקשות לרישום פטנטים המתייחסות למה שפיתח במסגרת עבודתו במכון.
פרט לד"ר ערב, מצורפים לתביעה נתבעים נוספים ובהם, בין השאר, פרופ' שלמה בן חיים, יזם בתחום הביוטק והציוד הרפואי שהצטרף כמשקיע למדען. בתביעה נטען כי בן חיים "ידע שמדובר בחברות המבוססות על טכנולוגיה שגזל ערב מהמנהל" וכי הוא "נטל חלק במעשים".
"החתים כרטיס נוכחות למרות שלא עבד"
אל התביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי תל אביב, צורפו גם מסמכי ההליך המשמעתי שעבר ד"ר ערב בשנה ושהסתיים כאמור בשנה שעברה. מגזר הדין עולה תמונה עגומה של מי שקיבל אמון מהמדינה ומהמכון המדעי שבו עבד וניצל זאת לטובת צרכיו האישיים.
ד"ר ערב הואשם במסגרת ההליך בעבירות משמעת בכמה אישומים שונים ובמקביל הושעה מתפקידו במנהל המחקר. כמה מהאישומים עוסקים דווקא בעבירות משמעת פשוטות של עובד ובין השאר נטען כי דיווח באופן כוזב על שעות עבודתו. "הוא החתים כרטיס נוכחות", נטען, "בעוד שבפועל לא עבד במכון או בפעילות אחרת מטעמו, אלא עסק בענייניו הפרטיים".
אישום נוסף מייחס למדען עבודה במנהל חרף ניגוד עניינים, שעה שניהל חברות שונות שעסקו בפיתוחי טכנולוגיות דומות לאלה שפיתח במכון וזאת מבלי לגלות על כך דבר.
ד"ר ערב כפר באישומים ובעבירות שיוחסו לו בהליך המשמעתי וטען להתיישנות ולהגנה מן הצדק. בעקבות זאת שמע וחבן בית הדין ראיות ועדויות ודחה לבסוף את טענות המדען. "הנאשם", נכתב בגזר הדין, "הצטרף לשירות המדינה לאחר שהשלים מיזם להקמת החברה – שעמה קיים מנהל המחקר החקלאי מערכת של קשר מקצועי על בסיס הסכם שנעשה, הנאשם כמי שעמד במועדיה הרלבנטיים של התובענה בראשה של החברה כדירקטור ובעל מניות, הפך את אותו הסכם והסדר לשיתוף פעולה 'כקרדום לחפור בו', ודרך מימושו של אותו הסכם לשיתוף פעולה בין המכון והחברה נוצלה לקידום אינטרסים אישיים וכלכליים שלו ושל החברה".
עוד צוין כי "מכלול מעשיו היה נגוע ביסוד של ניגוד עניינים ממשי", וכי "הנאשם מילא במועדיה של התובענה תפקיד ברמה הניהולית כחוקר בכיר במנהל המחקר החקלאי, שבו היה ממונה גם על עובדים, ממנו נדרש סטנדרט גבוה יותר מאשר עובד מן השורה".
בית הדין גזר על ד"ר ערב נזיפה חמורה, פיטורין לאלתר ממשרד החקלאות ופסילה משירות המדינה לפרק זמן של שש שנים. בנימוקיו ציין בית הדין כי אמצעי המשמעת מוטלים לצורך הגנה על השירות הציבורי, על תדמיתו בעיני הציבור ובמיוחד כדי להרתיע עובדים אחרים במעמדו של ד"ר ערב, כי לא ייכשלו במעשים מסוג זה.
