לשפר את החלטות הדירקטוריון
מרבית החלטות הדירקטוריונים עוסקות במקרים בהם לבעל השליטה יש עניין אישי. לפיכך, יש לחייב כל דירקטור במענה פרטני לרשימת שאלות מנחות קבועות שאישר הרגולטור
הקשיים הכלכליים אליהם נקלעו לאחרונה מספר תאגידים מובילים במשק ואי יכולתם לפרוע את חובותיהם הולידה מספר הולך וגובר של תביעות נגד התאגידים ומנהליהם ולמשבר אמון גובר והולך בין הציבור לדירקטוריון ובעלי השליטה.
תחושות הציבור כי החלטות הדירקטוריון מתקבלות משיקולים זרים, וכי לו היו פועלים התאגידים כראוי, לא היו מגיעים לקשיים אלו.
כיום, בנויה מערכת הכללים להתנהלות החברה על שני אדנים: האחד, קביעת חובות זהירות ונאמנות של דירקטורים וחובתם לפעול לטובת החברה, והאחר – קביעת מערכת כללים "מכנית" שנועדה להבטיח את קיומם של חובות אלה.
מערכת זו בנויה על מארג של שילוב דירקטורים חיצונים ובלתי תלויים, קביעת דרכי קבלת ההחלטות, סדר הדיון, הדירקטורים שרשאים ושאינם רשאים להשתתף בדיון ועוד. המחוקק, הרשות לני"ע ובתי המשפט עושים מאמץ רב בשנים האחרונות לחזק את הממשל התאגידי בכל אחד מהתחומים האמורים. עם זאת, התחושה נותרה כשהייתה, שהסוסים מוצאים את דרכי הבריחה מהאורווה.
על פי נתוני רשות ני"ע במהלך השנים 2009 ו-2010 רק פחות מ-4% מהעסקות שהובאו לאישור הדירקטוריונים של חברות אלה, לא אושרו. כיצד, אם כן, ניתן להסביר נתונים אלה על רקע החקיקה הכל כך אינטנסיבית? הטעם העיקרי הוא שהנורמות עוסקות בעיקר בתהליך קבלת ההחלטות אך לא בתוכנו. לבעל השליטה דרכים רבות להראות כאילו העסקה אכן משתלמת לחברה. הדירקטורים, אשר לא אחת נמצאים בקשרי ידידות עם בעלי השליטה, סומכים ידיהם על בעל השליטה, בייחוד כאשר במרבית המקרים נמצא מומחה בעל שם אשר מציג חוות דעת המאשרת את המהלך.
לאור כל זאת, יש צורך בהכנסת מודל משלים, ואכן מודל שכזה אף הוצע והוצג לרשות לני"ע. מודל זה יוצא מנקודת הנחה שיש להתייחס לתוכן ההחלטה ולא רק לתהליך קבלתה, ובכך לתפוס את השור בקרניו ולא בזנבו.
בחינה כללית של ההחלטות עם 'הפוטנציאל הבעייתי', מראה כי מרביתן עוסקות במקרים בהם בעל השליטה מוכר או קונה נכס, עסקה בה לבעל השליטה יש עניין אישי, מינוי מקורב ועוד. על פי המודל, יחויב כל דירקטור בדירקטוריונים הדנים בהחלטות במקרים שכאלה, לתת באופן אישי מענה פרטני לרשימת שאלות מנחות קבועות אשר יאושרו על ידי הרגולטור. שאלות כגון: מה מטרתה של העסקה העומדת לאישור? לאילו סיכונים תיחשף החברה כתוצאה מן העסקה המוצעת? ועוד. התשובות לשאלון, יהוו חלק מן ההודעה על אישור העסקה.
אימוץ מודל כזה עשוי לשפר את תהליך קבלת ההחלטות בחברות ולהבטיח קבלת החלטות טובות יותר. המודל יקטין משמעותית את הביקורת המאוחרת על ההחלטות, ואף יגביר את אמון המשקיעים בחברות, ובכך ישרת את המשק, בכלל, ושוק ההון, בפרט.
הכותב הוא עו"ד, שותף מייסד של משרד עו"ד ארד ושות'
