שלושה סימני שאלה שעולים מהגיוס של פלוריסטם

נכון לסוף יוני, בקופתה של פלוריסטם 38 מיליון דולר. חברות ביומד כמו פלוריסטם זקוקות למזומנים רבים עד שהן מגיעות לשלב אישור התרופה המיוחל, ולכן, גם אם הגיוס מלווה בהנחה משמעותית על מחיר המניה בשוק, המשקיעים לא יכולים להיות מופתעים מצעד שכזה.

הבעיה מתחילה כשחברות ביומד ישראליות מגייסות מיליוני שקלים בודדים בהנחה משמעותית - גיוס שככל הנראה משרת יותר את שכר הבכירים ופחות את ההתקדמות הקלינית שהשיגה החברה. במקרה של פלוריסטם, למרות מיליוני השקלים שמושכים בכירי החברה בכל שנה, הגיוס יאפשר לה להתקדם בביצוע הניסויים הקליניים וקופתה הדשנה תעמוד לזכותה במו"מ עתידי שתקיים למסחור מוצריה עם ענקית פארמה פוטנציאלית.

מהלך הגיוס מבורך, אך קשה להתעלם מהעובדה שהוא מגיע לאחר זינוק של יותר מ־80% במניית החברה בתוך חודשיים, ושהקפיץ את שווי החברה ל־215 מיליון דולר. לאור זאת, עולה השאלה האם החלטת החברה לצאת לגיוס באה בעקבות הזינוק במניה או שהחברה הכינה את השטח מראש להנפקה? בחינת שרשרת האירועים שקדמה לגיוס מחדדת את השאלה הזו ואף מעלה כמה סימני שאלה נוספים.

מה הניע את בתי השקעות הזרים לפרסם המלצות קנייה?

בחודשים האחרונים נהנתה פלוריסטם משורה של המלצות חיוביות מצד אנליסטים של בתי השקעות זרים. כך, למשל, בבית ההשקעות מקסים פרסמו סקירה אוהדת על החברה רק שבועיים לפני ההנפקה עם מחיר יעד של 8 דולרים. המלצה זאת מצטרפת להמלצות קנייה נוספות שקיבלה פלוריסטם מצד בתי ההשקעות ג'פריס, אופנהיימר ונידהם. באופן מפתיע, ערב הגיוס התברר כי כל בתי ההשקעות שסיקרו את המניה באותן המלצות אוהדות הם גם החתמים בהנפקה, שזכאים לקופון נאה התלוי במידת הצלחתה: ג'פריס יזכה לעמלה של כ־1.4 מיליון דולר, והחתמים האחרים יזכו יחד בכ־480 אלף דולר.

בתחילת ספטמבר - פחות משבועיים לפני ההודעה על הגיוס - בית ההשקעות הישראלי דש איפקס הוציא גם הוא המלצת קנייה לפלוריסטם. דש אמנם לא היה חתם, אך הוא מעניק שירותי חבר בורסה לפעילות הברוקראז' של לידר שוקי הון, היועצים של פלוריסטם בהנפקה.

כיצד ייתכן שדיווחים לבורסה בתל אביב לא מתפרסמים גם באתר רשות ני"ע האמריקאית?

בהיעדר דיווחים על התקדמות קלינית משמעותית, שורה של דיווחים נוספים ששחררה פלוריסטם לבורסה הלהיבה גם את המשקיעים, שהגיבו בהוראות קנייה. כך, למשל, לפני חודשיים דיווחה פלוריסטם לבורסה על הסכם לשיתוף פעולה עם חברת CPC לביצוע ניסוי קליני בסובלים מצליעה לסירוגין. ההסכם לשיתוף פעולה הוא למעשה הסכם למיקור־חוץ שבמסגרתו CPC תנהל עבור פלוריסטם את הניסוי הקליני. האם חברה בורסאית צריכה לפרסם כל הסכם שיש לה עם ספק שירותים? בפלוריסטם העריכו שכן כי כחודש לאחר מכן, הם גם טרחו לדווח לבורסה על הסכם דומה עם חברת Cato שתהיה אחראית על הניסוי בגרמניה. באופן תמוה, שתי ההודעות שדווחו לבורסה בישראל, לא פורסמו באתר רשות ני"ע האמריקאית.

הטיפול הצליח, מה עם החולה?

הודעות נוספות ששחררה פלוריסטם במהלך החודשיים שקדמו להנפקה הן על הצלחה של טיפולי חמלה שבוצעו בתאי הגזע של פלוריסטם בחולי סרטן. שבוע לפני ההודעה על הגיוס דיווחה פלוריסטם כי חולה שסובל מסרטן דם קיבל את הטיפול כמוצא אחרון ובמצב אנוש. בתגובה לדיווח זינקה מניית פלוריסטם במסחר במניה בוול סטריט בכ־15%. אין ספק שההצלחה העקבית של פלוריסטם בטיפולי החמלה היא הישג נאה. אך הבעיה בטיפולי חמלה שהם מבוצעים ללא קבוצת ביקורת ולא ניתן לדעת האם החולה אכן הבריא כתוצאה מהטיפול של פלוריסטם או שהשיפור במצבו נעוץ באפקט הפלאסבו. לרוב, כשחברות מבצעות טיפול דומה במסגרת ניסויים קליניים, המדד העיקרי להצלחת הטיפול הוא שיעור החולים ששרדו 100 יום לאחר קבלת הטיפול. פלוריסטם, בינתיים, לא דיווחה מה עלה בגורלם של החולים אחרי ששוחררו לביתם.

גם אם טיפול זה אכן צלח, המרחק עד להצלחה בניסוי הקליני עצום.

מבלי להיכנס לשאלת סיכויי ההצלחה של פלוריסטם, ראוי שחברות ביומד ציבוריות ייבחנו על פי עמידה ביעדים הקליניים שלהן ופחות על פי קמפיין יחסי הציבור שמלווה אותן במיוחד בחברות דואליות, דוגמת פלוריסטם, שלהן מאפשר הרגולטור בישראל (רשות ני"ע) לפרסם דיווחים לא מהותיים, מבלי שדיווח מקביל יתפרסם במערכת ההודעות המקבילה של רשות ני"ע האמריקאית (SEC).