הם בכותרות אבל לא לבד

מצוקת מימון חמורה הינה תוצאה של הצטברות פרמטרים שליליים המשפיעים על כושרה של הפירמה לייצר תזרים מזומנים חיובי המאפשר החזר חובות, לצד צמיחה ויצירת ערך לבעליה. הסיבות העיקריות לתופעה זו הינן המשבר הכלכלי העולמי, יעילות תפעולית/שיווקית נמוכה, מבנה הון בעייתי (בדרך כלל מינוף פיננסי גבוה), עלויות מימון המטפסות מעלה, מבנה ארגוני לקוי ועוד.

נוחי דנקנרצילום: יונתן בלום

מניתוח מצב המשק הישראלי עולה כי קיימות חברות הנמצאות במצב קריטי ולמעשה קשה לדמיין אסטרטגיה יעילה שתסייע להם, אולם לצידן ניתן למצוא מאות חברות הנמצאות בשלבי מצוקה פיננסית שונים הזקוקות ויכולות לבצע "תוכנית מיפנה" מוצלחת.

מדובר באסטרטגיית מיפנה אשר נועדה לסייע לכל השחקנים המעורבים בחברה (בעלים, מלווים, ספקים ומועסקים) הנמצאת בשלבי מצוקה פיננסית שונים, לשפר את מצבם המתדרדר, ע"י אימוץ תוכנית מפנה לחברה ולמבנה המימון שלה. תוכניות מפנה אמיתיות ואפקטיביות פועלות לתיקון כשלים בשלוש רמות שונות:

• הרמה העסקית Business Restructuring - איתור כשלים עיסקיים מהותיים המחייבים פיתרון, הכוונה בעיקר לאיתור יחידות עיסקיות לא אטרקטיביות, בעיות בתחום הביקושים למוצרים ולשירותים, בעיות בתחום יעילות תפעולית, מערך ארגוני, מבנה הוצאות וכדומה. בקיצור, איתור כל בעיה מהותית אשר מחייבת פיתרון או לפחות התייחסות כבסיס לשיפור מצבה של הפירמה, ולא פחות חשוב, אשר פיתרונה תורם לחידוש האמון של המלווים ביכולת הפירמה לשרוד.

• רמת המאזן Balance Sheet Restructuring - איתור כשלים במבנה ההון של החברה תוך התמקדות ביחסי המנוף הפיננסי (יחס התחייבויות להון עצמי), מבנה ההון החוזר (Working Capital) ונזילות החברה. הפרקטיקה מלמדת כי בדרך כלל במצבי מצוקה פיננסיים חייבים לעשות שינוי במבנה ההון של החברה, שינוי המתמקד באיתור השקעות כחלופות לחלק מההלוואות.

• רמת ההתחייבויות – רק בשלב השלישי יש להתייחס למבנה מערך ההתחייבויות של החברה (אשר בדרך כלל נמצא כלקוי). יש לנתח את מערך ההלוואות וההתחייבויות של החברה, לאתר כשלים ומוקדים בעייתיים (לוחות סילוקין, מחיר ההון, ערבויות ועוד) לאתר חלופות ראליות וברות השגה (בדרך כלל יש להגדיר בשלב זה מתאר כבסיס למשא ומתן עם המלווים), כל זאת בהתבסס על קורלציה בין מבנה המימון ליכולת ההחזר.

מה הבסיס לתוכנית מיפנה מוצלחת?

מניתוח תוכניות מיפנה מוצלחות בארץ באירופה ובארה"ב עולה מכנה משותף הכולל :

ב. הזרמת "כסף חדש" - כמעט ולא מוכרת לי תוכנית מיפנה מוצלחת אשר התממשה ללא הזרמת כסף חדש, הפרקטיקה מוכיחה כי כל ניסיון אחר לא יספק את הסחורה.

ג. שילוב הכסף הישן בתהליך - הנסיון מראה כי ללא שילוב אמיתי של משקיעים ומלווים קיימים (בנקים, בעלי אג"ח, בעלי מניות ) העסק לא יעבוד... תהליך יישום מוצלח חייב להיות מלווה ביצירת מערך הסכמות עם בעלי ה"כסף הישן". מוכרים לי מקרים בודדים בלבד בו מומנו כל התחייבויות הקיימות ע"י כסף חדש, וגם זאת בדרך כלל מחייב מחיקה חלקית של החוב.

במצב הכלכלה העולמית ומצב המשק הישראלי הנוכחי והצפוי בעתיד הנראה לעין, מוטב לחברה עיסקית המתחילה להרגיש במצוקה, להערך לתוכנית מיפנה עיסקי ופיננסי כבר בשלבים מוקדמים של המצוקה. אסטרטגית "בת יענה" לא רק שלא תועיל, היא תזיק.

דיוויד סולומון, שותף מנהל ב-Cukierman & Co. Consulting