בלעדי ל"כלכליסט": להנהלת בתי המשפט לא אכפת כמה ישלמו למתורגמנים אצלה
סעיף במכרז לשירותי תרגום הקובע תשלום מינימלי למתרגם בוטל, וגרם לחברות המציעות להוריד את התעריף למתרגם ל־30 שקל לשעה. לאחרונה קבע משרד התמ"ת כי התעריף לעובדי ניקיון הוא 31.8 שקל
הנהלת בתי המשפט מעסיקה מתורגמנים בשכר הדומה לשכר המינימום שנקבע לעובדי ניקיון. מסמכים שהגיעו לידי "כלכליסט" חושפים כי ועדת המכרזים של הנהלת בתי המשפט החליטה לבטל את הסעיף במכרז לשירותי תרגום שבו נקבע כי שכר המתורגמנים יעמוד על 50 שקל לשעה, ועליו יתווספו הזכויות הסוציאליות כמו דמי הבראה וימי חופשה.
כתוצאה מכך, חלק מהמתורגמנים מקבלים כ־30 שקל לשעת תרגום, בעוד שהמפעילה מקבלת מהנהלת בתי המשפט 88.9 שקל לשעת תרגום. המתורגמנים משמשים בעיקר עולים חדשים ואזרחים ערבים הנדרשים לבית המשפט. החל מהחודש החלה חברת פרוטוקול לספק את השירותים הללו עבור הנהלת בתי המשפט, אך הזכייה במכרז לא עברה בשקט, כשחברת אולטקסט, מי שסיפקה את השירותים עד כה, עתרה לביהמ"ש המחוזי בירושלים נגד זכיית פרוטוקול.
המתחרות הציעו מחירים דומים
במסגרת העתירה התברר כי שתי החברות הציעו מחירים דומים בהפרש של שקלים בודדים לשעת תרגום, ונראה כי גם רמות השכר למתורגמנים אינן רחוקות בין פרוטוקול לאולטקסט. מסמכי התשובה של פרוטוקול לעתירה מראים כי לפי הערכת רו"ח מטעם החברה, השכר לשעה עבור מתורגמנים נע בטווח של 23–40 שקל לשעה עבור שכירים, ו־30–60 שקל לשעה למתורגמנים עצמאים (המשלמים עבור עצמם את הזכויות הסוציאליות).
עובדים זרים בבית המשפט. מי שיסביר להם את הנאמר יסתפק ב־30 שקל לשעה צילום: עמית מגל
התעריפים הנמוכים יותר צפויים להיות גם הנפוצים יותר, שכן מרכיב חשוב בקביעת השכר הוא שכיחות השפה, כלומר שמתרגם מרוסית או ערבית יקבל שכר נמוך יותר מאשר מתרגם מהולנדית. השכר השעתי של שכירים אינו כולל עלויות מעסיק שונות כמו תשלומים לביטוח הלאומי, הפרשות לפנסיה, החזר נסיעות וכדומה, כך שסך כל העלות למעסיק לשעה ברמת השכר הנמוכות מוערכת בקצת יותר מ־30 שקל.
לשם השוואה, שכר המינימום השעתי בכלל המשק הוא 22.4 שקל לשעה, לא כולל זכויות סוציאליות. משרד התמ"ת קבע לאחרונה כי השכר השעתי המינימלי המגיע לעובדי ניקיון, כדי שכל זכויותיהם הסוציאליות יישמרו, כולל עלויות המעסיק, הוא 31.8 שקל לשעה. למרות פער שיכול להגיע עד כמעט פי שלושה, ועדת המכרזים של הנהלת בתי המשפט לא מצאה צורך להתערב בקביעת רמות השכר המינימליות של המתורגמנים. הוועדה הסתפקה בהצהרה מטעם פרוטוקול על כך שהמכרז רווחי, ומכאן הוסר החשש למכרז הפסד, שבו התעריף המוצע נמוך מזה הדרוש לתשלום הזכויות המגיעות לעובדים בחוק.
"לקבל ייעוץ בנוגע למכרז"
הוועדה גם הודיעה כי הנהלת בתי המשפט תמנה משרד רו"ח חיצוני לבדוק כי זכויות העובדים לא הופרו, אך ביטלה את הסעיף הקובע שכר מינימלי של 50 שקל לשעה, לא כולל זכויות סוציאליות. העילה לביטול, כותבת ועדת המכרזים, היא כי לדעתה אין היא יכולה להתערב בקביעת השכר של העובדים או קבלני המשנה של חברת התרגום.
על כך מגיב עו"ד ערן גולן, יו"ר ועדת דיני העבודה של מחוז ת"א בלשכת עורכי הדין, שהיה מעורב בהליכים המשפטיים, כי "עמדתה של ועדת המכרזים מנוגדת לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה, שקבעה כי מזמין השירות בוודאי יכול לקבוע את השכר לעובדי הקבלן ושסעיפים אלו עולים לכדי חוזה לטובת צד ג', כלומר עובדי הקבלן". עו"ד גולן הוסיף כי "דווקא בתקופה שבה מנהל בתי המשפט (השופט מיכאל שפיצר - מ"פ) מגיע מבתי הדין לעבודה, ניתן היה לצפות שוועדת המכרזים לפחות
תקבל ייעוץ ממנהל בתי המשפט עצמו בנוגע למכרז זה".
דורון כהן, מנכ"ל פרוטוקול, אמר ל"כלכליסט": "אנחנו משלמים את כל השכר כחוק ובאופן מסודר. זהו ניסיון לפגוע בפרוטוקול שזכתה במכרז באופן הוגן". לגבי הפער בין השכר למתורגמנים והתעריף המתקבל מבתי המשפט, אמר כהן כי "יש הוצאות גדולות לניהול הפרויקט". בהנהלת בתי המשפט טוענים ש"לא מקובל שמזמין המכרז מתערב ביחסים שבין מתמודדי המכרז לבין המועסקים על ידיהם ובכלל זה לעניין השכר, ובלבד שנשמרות זכויות העובדים לפי כל דין. הנהלת בתי המשפט נקטה שורה של פעולות להבטיח את שמירת זכויות המתורגמנים. החברות נבדקו בקפידה ובין היתר נבדקו תלושי שכר ואישורים שונים המעידים על עמידה בכל הדרישות לעניין הזכויות הסוציאליות והפנסיונית".
