ישראל מתחברת לכלכלה
 

בארץ

מילון כלכליסט
מירי ישמעאל ששון מנכ"לית ברליץ
מירי ישמעאל ששון מנכ"לית ברליץ 
צילום: יקי צימרמן
מניות קשורות לכתבה
    חדשות מדי
    יום ישירות למייל שלך
     

     מאשר קבלת תוכן שיווקי

    דיוור נוסף
     

    בתי הספר לאנגלית חוגגים על הסטודנטים שמתקשים להגיע לרמה הנדרשת

    שיטת הלימוד במקצוע האנגלית לא עברה עדכון כבר שנים. התוצאה: כ־25 אלף ישראלים בשנה, רבים מהם סטודנטים שמתקשים באנגלית או שלא עמדו בדרישות השפה לקבלת התואר, מפרנסים היטב את המכונים הפרטיים

    המייל האדום | תגובה לכתבה | הדפסת כתבה | שלחו כתבה |
    שתף כתבה

    אחד המשפטים המושמעים ביותר במסדרונות בתי הספר רגע אחרי שיעור ספרות, גיאוגרפיה או היסטוריה הוא "מה זה יעזור לי בחיים לדעת את זה". המשפט הזה הפך שכיח כל כך עד שהוא כבר מודבק ללימודי טריגונומטריה במתמטיקה ואפילו לחובת קריאת הספרים באנגלית. אלא שכאן בדיוק מסתתרת בעיה קטנה: מה שאולי נכון לגבי שירת ימי הביניים או משמעות הצהרת כורש - ממש לא נכון לגבי לימודי אנגלית. בניגוד למה שאולי מקובל לחשוב, בכל הנוגע לשימוש בשפה הזרה החשובה ביותר בעידן הגלובלי, לישראלים יש עוד הרבה מה לשפר, במיוחד בכל הנוגע ליכולות הדיבור. הבעיה היא שנכון לעכשיו לא בטוח שמערכת החינוך פתוחה להתמודדות עם הבעיה.



    חלק חשוב משליטה בשפה, לצד מיומנויות קריאה והרחבת אוצר המילים והדקדוק, הוא היכולת לשוחח. משרד החינוך מודע לעניין, ואף בוחן את התלמידים על כך בבחינה בעל פה. אולם בחינה היא לא הכל, ולא בטוח ששיטת הלימוד מכינה את התלמידים לרגע האמת שבו ייתכן שיידרשו באופן יומיומי לאנגלית - בעולם העסקים או באקדמיה.

     

    מירי ישמעאל ששון מנכ"לית ברליץ
    מירי ישמעאל ששון מנכ"לית ברליץ צילום: יקי צימרמן

     

    כבר לפני 20 שנה רשמה חנה מרון, שכיהנה אז כיו"ר המחלקה לפדגוגיה בארגון המורים, כי "לאחר הנהלת המתכונת החדשה של בחינות הבגרות באנגלית בעל פה, ניכרת תחושה בקרב מורים שגם מתכונת זו אינה ממצה את עצמה. היא אינה מאפשרת בחינה אמיתית של השליטה הספונטנית של התלמיד בשפה האנגלית, אלא מלמדת אותו לשנן טקסטים מראש".

     

    באותן שנים הבחינה בעל פה הורכבה מארבעה חלקים: מונולוג, ראיון, משחק תפקידים וספרות. התלמידים היו נוהגים לשנן את התכנים ולהכתיב אותם פחות או יותר לבוחן בעת הבחינה, הסבירה בזמנו מרון. מאז עדכן ושינה משרד החינוך את הבחינה כמה פעמים, כולל את מרכיב הבחינה בעל פה. כיום בחינת הבגרות באנגלית בנויה לפי שלושה מודלים בהתאם למספר היחידות שהתלמיד לומד, ובנוסף אליה מתקיימת הבחינה בעל פה.

     

    הבחינה בכתב כוללת קטע בהבנת הנקרא בתוספת חיבור או קטע בהבנת הנשמע, תלוי במודל. הבחינה בעל פה ב־3 יחידות כוללת ראיון אישי של 10–15 דקות שבהן הבוחן משוחח עם הנבחן באנגלית על נושאים כלליים. ב־4 וב־5 יחידות הבוחן מנהל עם הנבחן דיון קצר במשך 10 דקות, המהווה 40 נקודות מחלק זה, וכן הוא מחויב בהצגת פרויקט שכתב במהלך שנת הלימודים, המהווה עוד 60 נקודות. מרכיב הבחינה בעל פה מהווה כ־20% מהציון. נבחנים אקסטרניים, אגב, כלל אינם נבחנים בעל פה.

     

    במסגרת ההכנה לבחינה זו המורים עורכים בכיתה סימולציות, בעוד שהפרויקט המיוחד ב־4 וב־5 יחידות נכתב בהנחיית המורה שמקדיש לכך זמן במסגרת השיעורים. המורים עצמם מלאי ביקורת על מתכונת הבחינה. "הבגרות במתכונתה הנוכחית היא הזויה למדי. המעבר לשאלונים אינו מסייע, אינו משפר דבר, רק מבלבל את התלמידים וגורם להם להתעסק בדברים לא רלבנטיים. פעמים רבות התלמידים החלשים שלי מצליחים להוציא ציון טוב יותר מהתלמידים הטובים כי הם מחפשים את הטריק ואומרים לעצמם 'זה הכל?'", מספרת מורה לאנגלית זה 37 שנה בבית ספר מצליח בגוש דן.

     

    "כל עניין הבחינה בעל פה הוא די בדיחה. אם התלמיד חרוץ הוא יכול להציג את הפרויקט ולהתכונן מראש. מספיק לראיין ולשוחח עם מישהו כדי לדעת אם הוא לומד אנגלית. מי שלומד שמונה שנים אנגלית אמור לדעת לדבר על הכל".

     

    אקדמאים במכונים

     

    אחד הסממנים לכך שקיימת בעיה בשיטת לימוד האנגלית במערכת החינוך גלום בשגשוג הגדול של מכוני לימודי השפה הפועלים בישראל. כבר באמצע שנות השמונים החלו לצוץ בתי ספר לאנגלית, שהציבו לעצמם מטרה ללמד את השפה האנגלית בשיטה שונה לגמרי מזו הנהוגה במערכת החינוך. לפני 20 שנה הגיח בית הספר ברליץ ושבע שנים מאוחר יותר היה זה Wall Street. כיום לכל אחד מהם יש עשרה מרכזים גדולים ברחבי הארץ. לצדם בולטים בשוק גם בית הספר האמריקאי עם 17 סניפים, דיאלוג של האוניברסיטה הפתוחה עם תשעה סניפים, ועוד גופים קטנים אחרים. יחד לומדים בכל המכונים כ־25 אלף סטודנטים בשנה.

     

    מתוך תוכנית של ערוץ 1 ללימוד השפה האנגלית
    מתוך תוכנית של ערוץ 1 ללימוד השפה האנגלית

     

    "מה שמפתיע הוא ש־70%–75% מהלקוחות שלנו הם אקדמאים", אומרת מירי ישמעאל־ששון, המנכ"לית החדשה של ברליץ שכיהנה כסמנכ"לית החברה בחמש השנים האחרונות. "רוב האנשים שמגיעים לברליץ באים להתפתח בגלל חוסר יכולת לדבר בטלפון באנגלית, לנהל נסיעות עסקיות, לכתוב מיילים. החברה שלנו עברה שינוי משמעותי, והצורך בשפה זרה קיים הרבה יותר מאשר פעם. אתה כמעט לא יכול להשתלב בשוק העבודה בלי לדבר אנגלית. יש לי שני ילדים בני 10, וכבר מגיל גן צמודה אליהם מישהי שתדבר איתם באנגלית. אם ההורה לא משקיע בזה זמן נוסף אז הילד אולי יקבל 90 בבגרות, אבל לא יהיו לו כישורי שפה".

     

    "הבגרות לא מכוונת לכתיבה ולדיבור, אז גם תהליך הלימוד לא מכוון לזה", אומר אמוץ סלע, סמנכ"ל מוצרים והדרכה בקבוצת קידום - זכיינית Wall Street בישראל וזכיינית לחמן המכינה לבגרות באנגלית. "גם הפסיכומטרי אינו מכוון לכישורי חיים. יש בו הבנה של טקסט ומשפטים וקצת אוצר מילים, אך זה חלק קטן יחסית ממה שצריך בעולם דובר אנגלית".

     

    "מערכת החינוך בישראל מכוונת לבחינת הבגרות. רכישת שפה לדיון, לקריאה ולשיחה חופשית היא תהליך לימוד שונה", אומר סלע. "בסופו של דבר, הלימוד מכוון להשגת ממוצעים גבוהים ככל האפשר. גם בבתי הספר שלנו אנו מחויבים לסייע לתלמידים להשיג את המטרה הזו. בשביל זה הם באים אלינו, לבית ספר אקסטרני. אתה רוכש כישורים באנגלית שהם מרכיבים מאוד ספציפיים מתוך הסל".

     

    לבד מתעודת בגרות, מי שרוצים להגיע לאוניברסיטאות צריכים לעמוד בדרישות הקבלה באנגלית, אם באמצעות כתיבת הבחינה הפסיכומטרית ואם באמצעות בחינת המיון באנגלית (אמי"ר). שתי הבחינות הללו בודקות שליטה סבילה בשפה האנגלית ברמה אקדמית, כפי שהיא באה לידי ביטוי בקריאת קטעי טקסט והבנתם באקדמיה. גם לעמידה ביעד זה מערכת החינוך לא מכינה כיאות.

     

    המטרה של כלי מיון אלו היא לאפשר למוסדות הלימוד לשבץ את הסטודנט בקורסי חובה באנגלית או לפטור אותו מהם. "יותר ויותר מוסדות אקדמיים מבקשים את שיתוף הפעולה שלנו", מספרת ישמעאל־ששון. "אנחנו עובדים כבר ארבע שנים במרכז האוניברסיטאי באריאל במסגרת הלימודים המכינים להשגת הפטור באנגלית. הסטודנטים שם יכולים לבחור בין השיעורים הרגילים המתנהלים במוסד לשיעורים שלנו, ורובם באים אלינו. באקדמיה צריך לקרוא מאמרים ברמות מורכבות, ולמקום הזה מערכת החינוך אינה מכוונת. ברליץ מלמדת באופן ספציפי לפי צרכים מסוימים, ויש לנו מחלקה נפרדת לנושא הזה".

     

    "כמו לנסוע לחו"ל"

     

    לפי ישמעאל־ששון, המפתח לשדרוג כישורי האנגלית של בוגרי מערכת החינוך הישראלית הוא מעבר לשיטה ששמה דגש גדול יותר על דיבור לצד הורדת מספר התלמידים - שלעתים נושק ל־40 בתיכונים. "אצלנו לומדים מקסימום עשרה תלמידים, ורוב הקבוצות הן של 5–7 תלמידים. ההישגים בכל הנוגע לכושר דיבור גבוהים כך הרבה יותר. בסופו של דבר, את שיטת הלימוד עצמה, המבוססת על הצגת מצגת בפני כל הכיתה, אפשר לעשות גם בכיתה של 40 תלמידים".

     

    אף שמנכ"לית ברליץ רומזת כי מערכת החינוך היתה יכולה ליישם כמה מהשיטות המונהגות במכונים הפרטיים, עמיתה משוכנע כי זהו מהלך כמעט בלתי אפשרי: "כל הרעיון שעומד מאחורי Wall Street הוא לנסות ליצור חוויה שדומה לנסיעה לחו"ל. כולם אמורים לדבר איתך אנגלית, כשאחד הדברים המשמעותיים שאנחנו עובדים עליהם הוא הביטחון לדבר. מי שחש חוסר ביטחון גם ברמה סבירה, לא יצליח לנהל תקשורת שוטפת. לכן אצלנו קודם כל מדברים עם מחשב, ולאחר מכן נפגשים בקבוצה קטנה עם אנשים באותה רמה. אפשר לכוון את הבגרות לכישורי חיים כמו הבעה בעל פה, אבל יהיה קשה להצליח במסגרת בית הספר כמו במסגרת שלנו".

     

    אחד הנושאים שבהם פחות מדקדקים במכונים הפרטיים הוא הדקדוק האנגלי - אותו מרכיב אימתני משהו בלימודי האנגלית במערכת החינוך. "בשלבים הבסיסיים אין התמקדות בשינון כללים דקדוקיים, כי ריבוי כללים גורם להססנות ומונע דיבור שוטף", אומר רפי בעדני, מנכ"ל בית הספר האמריקאי. לדבריו, "זה ההבדל בין שליטה סבילה ושליטה פעילה. כשהמורה עובד בתורת העברת ידע אתה יכול ללמד דקדוק, כתיבה וקריאה, אבל אתה לא יכול להעביר לתלמיד את יכולת הדיבור כי זה דורש יכולת פעילה".

     

    "תפיסה לא רלבנטית"

     

    בניגוד לעבר, כיום לא רק אקדמאים ואנשי עסקים נדרשים לשדרוג יכולות השיחה שלהם באנגלית. "אנחנו עובדים עם הגופים החזקים ביותר במשק", אומרת ישמעאל־ששון. "רשימת הלקוחות שלנו מורכבת ממשרד הביטחון, משרד החוץ, התעשייה האווירית וקבוצות תלמידים של גופים ממשלתיים".

     

    אולם ללוקסוס האופנתי של לימודי האנגלית הללו יש מחיר, והוא גבוה. למעשה, כל המכונים הפרטיים גובים סכום לא נמוך עבור הלימודים, וזה בלשון המעטה. בברליץ, למשל, עלות קורס לילדים לחודש היא 350 שקל לארבעה מפגשים בני שעה וחצי. 64 שעות בחוג שנתי מסתכמות בסכום של 3,000 שקל. קורס של שלושה חודשים למבוגרים הנפרס על פני 60 שעות מתומחר ב־4,000–5,000 שקל.

     

    עלות קורסי אנגלית מדוברת בבית הספר האמריקאי, לעומת זאת, נעה בין 2,590 שקל ל־7,980 שקל, תלוי בהיקף השעות. ב־Wall Street קורס של חצי שנה עולה כ־7,000 שקל, בעוד שקורס שנתי מתומחר בכ־8,500 שקל. "העובדות הנוגעות לכמות הלקוחות במכונים הפרטיים מדברות בעד עצמן", אומר הרב שי פירון, מנכ"ל תנועת הכל חינוך. "המכונים לא עושים דבר חוץ מללמד נכון. סוגיית האנגלית היא ביטוי עמוק לכך שמערכת החינוך הופכת ללא רלבנטית. צריך לבחון את מטרות בית הספר, את הדרכים להשיגן, ונראה אם זה תואם את הצרכים של המאה ה־21.

     

    "תפיסת האנגלית בבתי הספר היא יותר ויותר לא רלבנטית, בשל התכנים ולאור מספר התלמידים בכל כיתה. צריך לגבש תוכנית לימודים חדשה. כנראה עוד לא למדו אצלנו מה משמעות המושג למידה. אי אפשר לדבר על אנגלית בלי לקשר זאת לטכנולוגיה. זו שפה גלובלית, לא שפה זרה. צריך להסתכל על כל לימודי השפה אחרת ולהקציב להם יותר שעות".

     

    כלכליסט באייפד - חוויה אינטראקטיבית שעוד לא נראתה בישראל

     


    20 תגובות ל ”בתי הספר לאנגלית חוגגים על הסטודנטים שמתקשים להגיע לרמה הנדרשת“

    (20 תגובות)
     
    נושאים
    בארץ רכב עסקי ספורט משפט קריירה קריקטוריסט אפליקציות נדלניסט עולם פנאי 2014 וידאו צרכנות דיגיטלית תעופה ותיירות מינויים חדשים ארכיון שערים טכנולוגי חינוך פיננסי פרסום ושיווק אינטרנט דעות אחריות וסביבה מיוחדים פוטו כלכליסט
     
    השוק
    מקור נתוני הבורסה: קו מנחה /   bizportal
     
    אודות
     
    כלים
    דיוור אלקטרוני Radware Connector Supersize - עיצוב אתרים YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציות