המדינה גובה את חובות הטייקונים
עצם פעולותיה של המדינה כמתערבת בשוק בפרטי ומייצגת אינטרסים של גורם אחד כנגד גורם אחר לשם גביית חוב שלא זכה לגושפנקא של בית משפט הינה פסולה ונוגדת את עקרון השיוויון בין האזרחים
דברים מוזרים מתרחשים בשנים האחרונות בכל הנוגע לגביית חובות במדינה, כאשר מצבור התופעות מהווה רצף של פגיעה באזרחים. בשנת 2009 הקימה המדינה את "רשות האכיפה והגבייה" אשר מטרתה היתה לייעל את הליכי גביית החובות הפסוקים, ובכך לתרום לרווחת האזרחים ולחיזוק שלטון החוק. אולם, התוצאה בשטח היא, שחלה הדרדרות מתמשכת בזכויותיהם הבסיסיות של האזרחים מול החברות הפרטיות הגדולות דוגמת חברות הסלולר וגורמים נוספים. במה דברים אמורים?
על פי תיקון משנת 2005 לחוק ההוצאה לפועל התאפשר בפעם הראשונה לבעלי חוב לפנות לשם גביית חובותיהם ישירות ללשכות ההוצאה לפועל וללא הזדקקות לבתי המשפט כלל. תיקון זה שתאורטית נועד לכלל הציבור, משרת כמעט רק את הארגונים והחברות הגדולות שכן הם אלה בעיקר העונים על הדרישות המקדמיות הנדרשות. לפתע נפתחה הדלת בפני ארגונים להגיש את חובותיהם לביצוע ישירות בהוצאה לפועל, למרות שחובות אלה כלל לא זכו לגושפנקא של בתי המשפט.
מעקלים טלוויזיה (ארכיון) צילום: אלכס קולומויסקי
בעלי החוב הפרטיים ממעטים לעשות שימוש בהליך זה, שכן רוב חובותיהם לא עונים על הדרישות המקדמיות לשם הפעלתו, או שכלל אינם מודעים לאפשרות. לגבי החייבים, אפשרויות ההגנה שלהם הצטמצמו, (אם כי לא בוטלו לחלוטין). מאידך, תוצאה אחת כלל אינה מוטלת בספק: הנהנים העיקריים מתיקון זה הינן החברות הגדולות אשר בפניהם נפתחה כעת הדרך לגבות את חובותיהם תוך עקיפת בתי המשפט. עמדתה של לשכת עורכי הדין אשר התנגדה לתיקון הוקעה כ"ניסיון שקוף לשמר זכויות של גילדה" ותו לא.
הנדבך הבא הינו תיקון מספר 40 לחוק ההוצאה לפועל שהתקבל בכנסת ב-25 ביולי המזמין את בעלי החוב להשתמש בשרותי הגביה של רשות האכיפה והגבייה. לאחר שקודם לכן נפתחה הדרך לגבות חובות נטענים כאמור לעיל, כעת הציעה המדינה לאזרחים להשתמש בשרותיה על מנת לגבות חובות אלה במקום בשרותי עורכי דין. ייתכן והיתה שאיפה להעמיד לאזרחים כלי יעיל, מהיר וזול לגביית חובותיהם, אולם במהרה התברר כי גם כאן, המנצלים העיקריים של תיקון זה הם הארגונים הכלכליים הפרטיים הגדולים אשר לגביהם התבטא יו"ר ועדת חוק חוקה ומשפט, בהציגו את הצעת החוק בכנסת, כי " ההליך לא נועד למענם כלל". כך למשל רשות האכיפה גובה בפועל את חובותיה של חברת פרטנר ואף נודע כי חברות סלולר אחרות התעניינו בנושא. במצב שנוצר, לא רק שהגופים הכלכליים הגדולים גובים חובות בלתי מוכחים ישירות בלשכות ההוצאה לפועל, אלא שהמדינה אף מעמידה להם את שרותיה לגביית חובות אלה. רק תודות למאמצי לשכת עורכי הדין נמנע מהמדינה ברגע האחרון לגבות מהחייבים עבור החברות גם שכר טרחה. (בהליך אשר כזכור אמור להיות ללא עורכי דין)
עצם פעולותיה של המדינה כמתערבת בשוק בפרטי ומייצגת אינטרסים של גורם פרטי אחד כנגד גורם פרטי אחר לשם גביית חוב שלא זכה לגושפנקא של בית משפט הינה פסולה ונוגדת את עקרון השיוויון בין האזרחים. זכותה של המדינה לגבות חובות המגיעים לה (המסתכמים במיליארדי שקלים) תפקידה גם להעמיד לרשות בעלי החוב מכשירים חוקיים לשם ממוש פסקי דין בהם זכו. אולם, המדינה אינה יכולה לייצג אזרח אחד כנגד אזרח אחר לשם גביית חוב שלא השתכלל לפסק דין. בבדיקה שנעשתה התברר כי הליך כזה אינו קיים בשום מקום אחר בעולם, ולא בכדי. אין זה תפקידה של המדינה לשמש כעורכת דין לחלק מאזרחיה כנגד חלק אחר.
בשולי הדברים, אפשר גם לתהות על תבונת השלטון בקידום החוק. האם הממשלה הנוכחית מעונינת להתפס כמייצגת הטייקונים במלחמתם נגד "האזרחים הקטנים" המהווים את מאגר בוחריה? מישהו לא חשב עד הסוף.
הכותב הוא עו"ד וחבר בוועדת ההוצאה לפועל של לשכת עורכי הדין
