המלכוד הכפול של נתניהו
העלאת המע"מ והדיבורים על תקיפה באיראן מחלישים את יכולתו של בנק ישראל להגיב למשבר באירופה
המשק מדשדש במקום, משבר החובות באירופה אינו מראה סימני רגיעה והאינפלציה בפועל נמצאת כבר כמה חודשים מתחת לתחום האמצע של היעד השנתי שקבעה הממשלה (3%-1%). נתונים אלה היו צריכים להוביל בימים כתיקונם להפחתת הריבית, כדי לצמצם את העלויות ולהגביר את הביקושים ובכך לסייע למשק להיחלץ מהמשבר.
אבל הימים האחרונים אינם ימים כתיקונם, וזה מה שגרם בסופו של דבר לחברי הוועדה המוניטרית של בנק ישראל להשאיר אתמול את הריבית חודש נוסף ללא שינוי. ומי שאחראי במידה רבה להחלטת הריבית האחרונה הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו שמלכד למעשה את בנק ישראל, ואף עשה זאת פעמיים.
הפעם הראשונה היתה ההחלטה שקיבל עם שר האוצר לסתום את החור בתקציב באמצעות העלאת המע"מ ב־1% ומסים עקיפים נוספים. העלאת מסים עקיפים גורמת לעליית מחירים, וכשהעלאת המע"מ חוברת לעלייה הצפויה במחירי הדלק, ולעליות שבדרך במחירי מוצרי מזון רבים - אין פלא שהאינפלציה הצפויה לשנה הקרובה זינקה בשבועיים האחרונים בלא פחות מ־0.7%.
המלכוד השני הוא שורת הרמזים הארוכה שמשמיע ראש הממשלה בשבועות האחרונים, על תקיפה אפשרית באיראן. החשש מהידרדרות ביטחונית מעלה את פרמיית הסיכון של ישראל וגורם למשקיעים הזרים להקטין את השקעותיהם.
כך השקל נחלש ומחירי היבוא מתחילים לעלות. התרחשות מעין זו מחייבת את בנק ישראל להעלות את הריבית, ובוודאי לא להפחית אותה. לכן, כשמדדי החודשים הבאים מאותתים על שובה של האינפלציה, וכששם המשחק החדש הוא שובה של פרמיית הסיכון, די ברור שחברי הוועדה פשוט לא יכולים להסתכן בהפחתה נוספת של הריבית.
