נושים יקבלו הקלה בהארכת המועד להגשת תביעת חוב
ביהמ"ש העליון קבע כי בהיעדר פגיעה של ממש ביעילות ההליך של חדלות פירעון או בקידומו, נדרשת הצדקה משמעותית כדי לשלול מנושה את האפשרות להגיש תביעת חוב באיחור מסוים
בית המשפט העליון שם קץ לגישות השונות של בתי המשפט המחוזיים בסוגיה של הארכת המועד לנושים לשם הגשת תביעות חוב למפרקים, כונסים או נאמנים.
בהיעדר גישה קובעת, הוגשו ערעורים שונים על החלטות בעלי התפקיד, שנאלצו לקבוע אם להיעתר לבקשות הדחייה של הנושים להגשת תביעותיהם. נשיא העליון אשר גרוניס הנחה את בעלי התפקיד לקדם גישה מקילה יותר. בהתאם לסעיף 7 (ב') בפקודת פשיטת הרגל, נושה בהליך חדלות פירעון רשאי להגיש תביעת חוב בתוך שישה חודשים ממועד מתן צו הכינוס או הפירוק, ובעלי התפקיד רשאים להאריך תקופה זו, אם שוכנעו כי הנושה לא היה יכול להגיש את תביעתו במועד שנקבע.
בפני העליון הונח ערעור שהגישה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בעיריית ירושלים, על החלטת עו"ד שוקי רגב - המפרק של חברת א.ר מלונות רותם - שהיתה בעלת מתחם קולנוע אדיסון בירושלים. המפרק החליט לדחות את תביעת החוב שהגישה לו הוועדה המקומית בטענה לחוב של 10 מיליון שקל, דמי השבחה של כלאחר שלא השתכנע כי יש סיבה מוצדקת לאיחור בהגשת התביעה, כשמונה חודשים מהמועד שבו נודע לוועדה על הליך הפירוק של החברה. גרוניס ציין כי קשה לדרוש מציבור הנושים לעקוב באופן שוטף אחר הפרסומים על צווי כינוס או פירוק, ועל כן למרות הפרסום האמור, קיים מצב שבו הנושה לא היה יכול לדעת על הליכי חדלות הפירעון.
ואולם גרוניס סבור כי בהיעדר פגיעה של ממש ביעילות הליך חדלות הפירעון או בקידומו, וכשטרם אירעה התקדמות משמעותית בהליך ונבדקו תביעות החוב, נדרשת הצדקה משמעותית כדי לשלול מנושה אפשרות להגיש תביעת חוב.
לדעת השופט, יעילות הליך חדלות הפירעון והאפשרות לקידומו לא ייפגעו משמעותית, אם בכלל, מקבלת תביעת חוב נוספת והיענות לבקשת הנושה להארכת המועד להגשת תביעתו. "גישה מחמירה כלפי אפשרות זו תביא לאיבוד זכות התביעה של הנושה, ובנוסף עלול הדבר להביא להתיישנות מהותית של זכות התביעה ולא רק להתיישנות דיונית", קבע גרוניס.
השופט הוסיף כי נושה שידע על הצו יתקשה להוכיח כי לא היה יכול להגיש במועד את תביעתו, ואולם נושה שלא ידע על כך, הנטל שיוטל עליו לסתור את חזקת הידיעה לא יהיה כבד במיוחד. במקרה של הוועדה המקומית, החליט גרוניס על דעת עמיתיו, השופטים רובינשטיין והנדל, לדחות את הערעור בשל האיחור הניכר בהגשת תביעת החיוב. הוועדה המקומית ועיריית ירושלים חויבו בהוצאותשל 55 אלף שקל.
עוה"ד דרור ויגדור וחניטל בלינסון נבון ממשרד יגאל ארנון ושות' ייצגו את חברת רותם פיתוח ובניין, החברה האם של החברה שבפירוק.
