$
דעות

קבוצת "כל היתר"

אם הטבות המס לחברות המרוויחות מטרידות, כדאי להמתין לפרסום הדו"ח שיעסוק ביחידים

נעמה סיקולר 07:1014.08.12

1.

את דו"ח מינהל הכנסות המדינה אפשר לתמצת לכדי משפט אחד. "רווחי החברות המרוויחות ביותר במשק צמחו בשיעור ניכר, מנגד חיובי המס של חברות אלו עלו בשיעור מתון משמעותית. ההסבר למתאם הנמוך בין הגידול ברווחים לגידול במס במאיון העליון הינו הטבות המס מהן נהנות מספר חברות גדולות הנמנות על המאיון העליון".

 

דו"ח מינהל הכנסות המדינה חושף את מה שכבר ידענו. החברות הגדולות והמרוויחות בישראל משלמות מס חברות אפקטיבי נמוך בשיעור ניכר ממס החברות שמשלמות בפועל רוב החברות הבינוניות והקטנות במשק. מה שמדאיג יותר היא המגמה - ב־99% מהחברות שיעורי המס מתנהגים באופן דומה לשיעור השינוי ברווחיות (קיים קשר ישר) בעוד שבמאיון העליון של החברות בישראל הרווחים מזנקים ושיעורי המסים עולים אבל בהרבה פחות. הקשר בין הרווחיות למיסוי חלש, חלש בהרבה ביחס לקשר ביתר החברות במשק.

 

2.

החברות בישראל מתחלקות ל־3 קטגוריות מבחינת שיעורי המס שלהן: חברות שנכללות במסגרת החוק לעידוד השקעת הון (כלומר חברות שמייצאות מעל 35% מהמחזור שלהן) שמשלמות שיעורי מס מופחתים של 6% בפריפריה ו־12% במרכז. קומץ של חברות גדולות שנהנות מהטבות מפליגות עוד יותר במסגרת מסלולי מס ייעודיים כמו למשל חברת אינטל שלאחרונה קיבלה היתר לשלם מס מיוחד במסגרת מסלול מיוחד של 5% בלבד. והקבוצה השלישית היא קבוצת "כל היתר", עשרות אלפי חברות ומפעלים שמשלמים מס בשיעור של 25%. הקבוצה הזו היתה אמורה לשלם מס חברות מופחת על פי מתווה יורד, התוכנית הזו אותה הגה ראש הממשלה בשנת 2009 נעצרה בעקבות דו"ח טרכטנברג שהמליץ לעצור את מתווה המסים הפוחת ואף להעלות את מס החברות. אותו דו"ח ועדת טרכטנברג שעצר את מתווה המסים היורד גם המליץ להעלות עוד יותר את מס החברות. אלא שראש הממשלה ושר האוצר מסרבים למהלך שלטענתם יפגע בצמיחה. לטענתם במציאות הכלכלית והגיאופוליטית בימים אלה גם אסור לגעת בחוק לעידוד השקעות הון שמעודד חברות רב לאומיות לפעול מישראל.

 

יובל שטייניץ ובנימין נתניהו יובל שטייניץ ובנימין נתניהו צילום: פלאש 90

 

3.

איש לא מעט מדינות מפותחות בעולם שבהן נהוג מס חברות מדורג. סקירה שהכין לאחרונה מרכז המחקר והמידע של הכנסת מלמדת כי מדובר בדרך כלל במס חברות שמשתנה על פי פרמטרים שונים ובעיקר לפי גודל חברה (מחזור מכירות). בבריטניה למשל מדובר במס חברות מופחת של 20% לחברות שהרווח השנתי שלהן הוא עד 300 אלף ליש"ט. בארה"ב המס המופחת הוא עד לרמה של 50 אלף דולר. התקרות והרמות לא באמת משנות אלא העיקרון. גם מבלי לפגוע כלל בחוק לעידוד השקעות הון ומבלי לשנות את שיעורי המס המופחתים של החברות המייצאות ניתן לקחת את העוגה של יתר החברות בישראל, אותן חברות בינוניות וקטנות שמשלמות 25% מס ולחלק את שיעורי המס שלהן אחרת. מס חברות דיפרנציאלי, כזה שישמור על העוגה אבל יחלק אותה אחרת. הוא מתווה שלא פוגע באטרקטיביות של ישראל בקרב חברות רב לאומיות וגם לא נוקט במדינות מסרסת צמיחה. ואפילו לא מאתגר את פוטנציאל ההכנסות ממסים.

 

4.

הפרק של מס החברות בדו"ח מינהל הכנסות המדינה הוא רק הספתח לדו"ח המלא שיתפרסם בשבועות הקרובים, זה שמתעד גם את שיעורי גביית המס בקרב פרטים. בדו"ח הקודם למדנו שהפערים שנכונים לחברות בישראל נכונים גם בכל הנוגע לאנשים - הכנסות 4,200 העצמאים במאיון העליון של ישראל חויבו בשנת 2010 במס ממוצע של 26%, פחות או לפחות לא הרבה יותר מזה שמשלם שכיר ממוצע במעמד הביניים. מס העשירים שעליו החליטה הממשלה בסבב הגזירות האחרון הוא תחילת קצהו של הפתרון לחלוקת עוגה שיוויונית יותר, דרושה חשיבה מחודשת גם על חלוקת העוגה של מס החברות.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x