$
בארץ

תפסיקו לבכות על הגזירות

חבילת הגזירות הנוכחית היא סבירה ותועיל בטווח הארוך בתנאי שתלווה בהקטנת הוצאות הממשלה על ביורוקרטיה, קיצוץ במספר משרדי הממשלה ובהיקף העובדים

ארי אוליאל 07:52 10.08.12

 

הגירעון התקציבי עלה כצפוי בעיקר בגלל ההאטה הכלכלית, הבחירות הקרבות והלחץ החברתי על הממשלה. כשהממשלה הודיעה על גידול תקרת הגירעון ל-3.5%, השקל קפץ מ-3.9 ל-4.08 שקלים אבל כשהממשלה הכריזה על חבילת הגזירות הכלכליות הדולר ירד בתוך מספר ימים ל- 3.96 שקלים לדולר, וברמה הזאת אפשר להסיק שמבחינה 'טכנית' לפחות המגמה של עליית הדולר מול השקל מאז מרץ 2012 'נשברה'. 

 

בינתיים המשמעות שבניגוד לכל הביקורות של כלכלנים ומומחים, שוק ההון בכלל ושוק המטח בפרט מעניקים איתות חיובי לחבילת העלאות המיסים החדשה. סביר שמה שטוב לשווקים טוב גם למשק וטוב לאזרחים.

 

הדיונים בין המומחים הם ברמה של המספרים: עוד אחוז פה, פחות מיליארד שם, קיצוץ במשרד הביטחון, ביטול פטור ממסים על יצואנים, הטלת מסים חדשים על רווחים כלואים, מע"מ דיפרנציאלי ועוד. אבל הבעיה העיקרית טמונה בעובדה שהוצאות הממשלה יותר מידי גבוהות ועיקר הבעיה ההוצאות המנופחות על ביורוקרטיה, משרדי ממשלה מיותרים, פקידים וכו'.

 

בנק ישראל כדוגמה שלילית

 

ניקח לדוגמה את בנק ישראל שמעסיק כ-730 עובדים ונחשב לכאורה למוסד 'יעיל'. בנק ישראל מעסיק 10 עובדים על כל 100,000 תושבים. בהשוואה לבריטניה למשל נראה שמספר העובדים בבנק ישראל הוא פי 3 ממה שצריך. למה מספר המועסקים בבנק המרכזי שלנו הוא כל כך גדול?

האם לא ניתן להשליך שאותו הסיפור יהיה נכון גם לגבי רוב המשרדים האחרים שהם פחות יעילים?

 

לעומת זאת המומחים מתעסקים באיך להביא חבילת גזירות יותר נחמדה. בואו ננתח בקצרה את ההצעות של המומחים שרובן מופרכות.

 

1. הקיצוץ בתקציב הביטחון עד ל-2.5 מיליארד שקל - ברור שבתנאים שלנו אסור לקצץ בתקציב הביטחון. במציאות של ישראל חינוך זה לא ביטחון, בריאות זה לא ביטחון, רווחה זה לא ביטחון ותורתו אומנותו זה לא ביטחון. מה שמעניק ביטחון הם חיילי צהל מאומנים היטב, ציוד משוכלל ועליונות של חיל האוויר.

 

2. מע"מ - רק ע"י הטלת תוספת מס כמו מע"מ, מס שמוטל על מיליונים של צרכנים ומוצרים, אפשר באמת לגייס את המיליארדים הנדרשים לממן את השירותים החברתיים. אין דרך אחרת. ההצעות של מע"מ דיפרנציאלי לא מעשיות. 

 

3. ביטול פטורים ממס - יביא לכך שחלק מהיצואנים יצמצמו פעילות ואולי ייסגרו, חלק אחר יעביר את הפעילות לחו"ל. היו סיבות אמתיות למתן ההטבות הללו. האם איננו רוצים לעודד יצוא? האם איננו מעוניינים לתמרת חברות זרות לבוא לישראל? במקום לבטל ההטבות במס הייתי נותן להם את פרס ישראל שהם מוכנים לייצר באזור עם סיכון פיננסי גבוה מאוד.

 

4. הגדלת מסים עקיפים - אין מנוס מהגדלת מסים אלה על מוצרים שאין להם תחליפים כמו דלק, אלכוהול וסיגריות. המס על הדלק עולה לא רק בגלל עליית מחיר הדלק העולמי ולא בגלל פיחות השקל אלא בגלל סיבה אחת ואחת בלבד: הממשלה זקוקה לממן את העלייה בהוצאות.

 

הביקורת על העלאות המסים החדשים מוגזמת, פופוליסטית וגובלת בהיתממות. חבילת הגזירות הנוכחית היא סבירה ותועיל בטווח הארוך בתנאי שתלווה בהקטנת הוצאות הממשלה על ביורוקרטיה, קיצוץ במספר משרדי הממשלה ובהיקף העובדים.

 

הכותב הוא ד"ר, מרצה לכלכלה בינלאומית במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה ויועץ במסחר במטבעות לבנקים מרכזיים וקרנות גידור זרות

x