ישראל רחוקה מאוד מספרד ומיוון

שר האוצר יובל שטייניץ שב בשבוע שעבר והשמיע את האיום החביב עליו: "אם לא ננהג באחריות, מצבנו יורע אפילו לעומת יוון וספרד", הזהיר שטייניץ בדיון שקיימה ועדת הכספים בתוכנית הגזירות, וגם לא שכח להוסיף איום נוסף: "אסור שניאלץ לשלם מיליארדים על ריביות אם נרד בדירוג האשראי".

דברי שטייניץ הצחיקו את חברי הוועדה, שגם להם כבר נמאס לשמוע את ההשוואה המופרכת בין ישראל לבין ספרד ויוון שמשמיעים שוב ושוב שר האוצר ושר־העל לענייני כלכלה בנימין נתניהו. עד כמה השוואה זו מופרכת ניתן להבין מנתונים חדשים שנאספו ועובדו לאחרונה בחטיבת המחקר של בנק ישראל.

ריבית האג"ח של ישראל נמוכה בהרבה

מהנתונים מתברר כי צורכי המימון הכוללים של ממשלת ישראל, למיחזור איגרות החוב שיגיעו לפדיון ולמימון הגירעון השוטף בתקציב, יסתכמו השנה ב־10% מהתוצר, שהם כ־92 מיליארד שקל. לעומת זאת, צורכי המימון של ממשלות יוון וספרד יהיו גדולים בהרבה: 17% ביוון ו־21% בספרד. גם הריביות שמשלמת ישראל על גיוסי ההון שלה נמוכות. לפי נתונים שהציג נגיד בנק ישראל סטנלי פישר בדיון בוועדת הכספים, ישראל מנפיקה אג"ח בריבית שנתית של 4%, לעומת 7% שמשלמת ממשלת ספרד ו־17% שנאלצת לשלם ממשלת יוון.

נתוני בנק ישראל מסבירים את מצבה הטוב יחסית של ישראל בהשוואה למרבית חברות ה־OECD בכך שהממשלה המקומית הצליחה להקטין את היחס שבין החוב לתוצר ב־2% בתקופת המשבר הפיננסי הגלובלי. זאת, בזמן שהממשלות האירופיות נדרשו להגדיל אותו כדי לתמוך במוסדות הפיננסיים שעמדו על סף קריסה. בספרד גדל היחס בתקופה זו ל־25%, השיעור הממוצע ב־OECD בתקופה זו, וביוון הוא עלה ל־34%. מנתוני בנק ישראל עולה כי אף שהגירעון בפועל יהיה השנה כפול מהיעד המקורי, תצליח הממשלה לשמור על אותו יחס חוב־תוצר שהיה בשנה שעברה: 74%.

הקשר בין הדירוג לגובה הריבית מוטל בספק

היחס בין החוב לתוצר מעיד על יכולת הממשלה לעמוד בהחזר חובות בעתיד, ולכן נחשב למדד חשוב עבור חברות דירוג האשראי הבינלאומיות. ככל שהיחס נמוך יותר, איתנותה הפיננסית של הממשלה גדולה יותר. כששטייניץ כורך הורדה

אפשרית בדירוג האשראי עם תשלומי יתר גבוהים יותר עבור החזר החובות, ונוקב בסכום של מיליארדי שקלים - הוא מעיד שאו שהוא מטעה את הציבור, או שהוא פשוט אינו מבין את הנושא.

דירוג האשראי הוא אומדן לרמת הסיכון שלדעת החברה המדרגת גלום בהשקעה באג"ח הדולריות של ממשלת ישראל, ולכן אמור להשפיע על גובה הריבית שתידרש הממשלה לשלם בגיוסי הון בחו"ל. אבל בשנתיים האחרונות יש לשוקי ההון דרכים משלהם לתמחר את רמת הסיכון של המשק הישראלי, ולכן הקשר הישיר בין גובה הדירוג לבין שיעור הריבית מוטל במידה רבה בספק.