$
דעות

הנתונים שבנק ישראל והאוצר לא מדברים עליהם

הקמפיין לתמיכה בגזירות הכלכליות השמיט את העובדה שנטל המס העקיף במדינה הוא מהגבוהים ב־OECD, ושההשקעה באזרח היא מהנמוכות

אמנון אטד 07:4708.08.12

מנכ"ל משרד האוצר דורון כהן הצהיר השבוע, כי "נטל מס ההכנסה בישראל אינו גבוה במיוחד". את הדברים אמר כהן בדיון שקיימה ועדת הכספים של הכנסת בתוכנית הגזירות של האוצר, כדי להסביר מדוע תוספת של עוד 1% לרוב מדרגות המס הקיימות היא מהלך כמעט מתבקש.

 

האוצר: ישראל במקום חמישי מהסוף בנטל המסים הישירים

נתון נוסף: ישראל במקום חמישי מלמעלה בנטל המסים העקיפים

 

בהשוואה בינלאומית, כהן כמובן צודק. נתונים שהציגה בשנה שעברה הממונה על הכנסות המדינה באוצר פרידה ישראלי לוועדת הכספים, הראו כי בנטל המסים הישירים (מס הכנסה, מסי נדל"ן ומס רווחי הון), ישראל ממוקמת במקום החמישי מהסוף בקרב כל מדינות ה־OECD. אבל המסים הישירים הם רק חלק מתמונה מורכבת הרבה יותר. בנטל המסים העקיפים (מע"מ, מס קנייה, מסי יבוא, מס על הדלק, מס על הסיגריות, האלכוהול ועוד), ישראל כבר ממוקמת במקום החמישי מלמעלה. בחישוב נטל המסים הכולל (ישירים ועקיפים), ישראל ממוקמת במקום ה־18 מתוך 31 מדינות ה־OECD.

 

בנק ישראל: נטל המס נמוך ב־3% מממוצע ה־OECD

נתון נוסף: ההשקעה באזרחי ישראל במקום הלפני אחרון מבין מדינות ה־OECD

 

לפי הנתונים המעודכנים של חטיבת המחקר בבנק ישראל, נטל המס בישראל נמוך ב־3% מנטל המס הממוצע בקרב המדינות החברות בארגון ה־OECD, וב־2010 הוא הסתכם ב־32%. הנתונים המעודכנים ממקמים אותנו במקום ה־14 בין מדינות ה־OECD, לצד פולין וספרד ומתחת למדינות כמו בריטניה, גרמניה והולנד. בראש הרשימה ניצבות המדינות הסקנדינביות דנמרק, עם נטל מס של 48%, ושבדיה (46%).

 

אבל גם זו עדיין אינה התמונה המלאה, כי המסים הם כידוע רק האמצעי להשגת המטרה, והמטרה האמיתית לגביית המסים היא כל השירותים האזרחיים שהממשלה מעניקה לאזרחיה בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה, ביטחון הפנים ועוד - מה שנקרא ההוצאה האזרחית של הממשלה. בחישוב הוצאה זו, ישראל ניצבת בתחתית רשימת מדינות ה־OECD. ב־2010 הסתכם שיעור ההוצאה האזרחית בישראל ב־32% בלבד מהתוצר, לעומת שיעור ממוצע של 44% בקרב מדינות ה־OECD. בסיכום כולל, ישראל נמצאת במקום הלפני אחרון ברשימה לפני קוריאה הדרומית, ובראש הרשימה ניצבות דנמרק, עם הוצאה אזרחית של 55% מהתוצר, ושבדיה (53%).

 

 

האוצר: מוטב להעלות את המס על יחידים ולא על חברות

נתון נוסף: אי־השוויון בישראל גבוה ביחס ל־OECD

 

את ההסבר למקום הלא מחמיא שבו אנחנו נמצאים בתחום ההוצאות האזרחיות של הממשלה סיפק לפני כמה חודשים דו"ח מצב המדינה לשנת 2010 של מרכז טאוב. מהדו"ח התברר כי בשנים 1990–2010 גדל התוצר בישראל בשיעור שנתי של 4.5%, ואילו הוצאות הביטחון גדלו בתקופה זו רק בשיעור שנתי של 1.6%. כתוצאה מכך חסכה הממשלה סכום מצטבר של כ־46.3 מיליארד שקל. אולם, הממשלה הפנתה רק חלק מהסכום שחסכה להוצאה אזרחית, והעדיפה במקום זאת לנצל את רוב הסכום להחזר חובות במטרה להתמקד בהקטנת היחס בין החוב לתוצר.

 

על כן נשאלת השאלה - שמשרד האוצר והממשלה לא ממש מזדרזים לענות עליה - אם העובדה שנטל המס אצלנו אמנם לא הכי גבוה בעולם, אבל במקביל אנחנו נמצאים ממש בתחתית הרשימה ברמת השירותים שמעניקה לנו הממשלה, לא מחייבת חשיבה מחדש.

 

לא נעים לשוב ולומר, אבל גם היקף העוני וממדי אי־השוויון בחברה הישראלית קשורים למדיניות המסים של הממשלה, ומי שמצביע על כך הוא בנק ישראל בעצמו. בדו"ח השנתי הקודם מ־2011 הקדיש הבנק לנושא פרק מיוחד, שממנו התברר כי אי־השוויון בישראל גבוה לא רק ביחס למדינות ה־OECD, אלא גם ביחס לעבר בארץ. הנתונים שציין בנק ישראל הראו כי תרומת מערכת המסים הישירים והקצבאות לצמצום אי־השוויון בהכנסות ולהקטנת ממדי העוני בארץ נמוכה מאוד בהשוואה למדינות ה־OECD, והיא הלכה וירדה כמעט ברציפות לאורך העשור האחרון.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x