מע"מ דיפרנציאלי. האם זו הדרך?
הנהגת מע"מ דיפרנציאלי בישראל עשויה תיאורטית בלבד לצמצם את האי-שוויון, אך לצעד זה יש מחיר כלכלי, שמקורו בבעיות גבייה ובגידול פוטנציאל ההונאה
מעת לעת מנסים לפתות את הפוליטיקאים להנהיג "תרופות פלא" כלכליות שיביאו לצמצום פערי העוני. אחד הרעיונות המועלים הוא הנהגת תעריפים נמוכים של מע"מ למוצרים הנצרכים לכאורה בידי אוכלוסיות מעוטות יכולת. רעיונות כאלה נתמכים בעובדה כי באירופה קיימים מספר תעריפים למע"מ ואילו בישראל שיעור המס קבוע.
האם ניתן לסייע לשכבות החלשות באמצעות שינוי המע"מ בשעורים שונים? מחקרים שנעשו באירופה ובישראל מביאים למסקנה כי אין תשובה ברורה. אך מה שידוע הוא, כי הנהגת שיעורים שונים של מע"מ חושפת את המדינות להונאות ומחייבת בניית מערכי בקרה ופיקוח חדשים אשר העלויות הצפויות גבוהות מהתועלת התיאורטית לקבוצות אוכלוסייה.
התוצאה היא שבאירופה דווקא דורשים לצמצם את שיעורי המע"מ השונים ולהמירם לכל היותר בשני תעריפים. האם זה יכול לעבוד בישראל?
בשנת 2009 נדרשה מחלקת המחקר של הכנסת לבחון עבור ועדת הכספים את ההשפעה על העשירונים השונים במדינה במקרה של הפחתת מס ב-0.5%. גם בנק ישראל ביצע מחקר ומצא כי ההבדל בין העשירון התחתון לעליון במקרה של הפחתה על מוצרי מזון הוא של 1.3%.
הפחתת מע"מ על מוצרי מזון היא אמנם פרוגרסיבית יותר מהנהגת שינוי אחיד של המע"מ. אולם, גם אם יפחיתו את המע"מ על מוצרי מזון ל-12% הרי שלושת העשירונים הנמוכים יהנו מ-29% מסך ההטבה לעומת שלושת העשירונים העליונים שיהנו מ-32%.
אין תשובה חד משמעית לשאלה האם הקטנת שיעור המע"מ על מוצרי יסוד תצמצם את אי השוויון. גם באירופה נערכים מחקרים רבים שאינם מצליחים להוכיח כי בכוחה של הפחתה להביא לצמצום אי השיוויון.
חסרונות של שיטת המע"מ המדורג
בעיות אכיפה, סיבוך וחוסר יעילות, הן בגבייה ממשלמי המס והן באכיפה מטעם רשויות המס, עלולים להביא לכך ששכר היתרון החברתי יצא בהפסדו. הערכת העלות העקיפה של הנהגת מע"מ מופחת תגדיל את הוצאות הגבייה.
באירופה, הבעיות באכיפה ובהגדלת פוטנציאל ההונאה נאמד כיום בהיקף שנתי של כ-60 מיליארד יורו בכל מדינות האיחוד האירופי. ועל כן, מקדישים ברשויות המס באירופה חשיבה מחודשת ליישום שיטת המע"מ מרובה-התעריפים.
בוועדת טרכטנברג נדון שיעור הטבה סופי שכמעט ואינו מגיע לצרכן. הועלו נתונים לפיהם במקרים רבים שיעור ההטבה שיגיע לצרכן הסופי הוא נמוך מ-1% בסל הכולל.
עיוות בתחרות הבין-ענפית - הטלת מע"מ מופחת על ענף מסוים עלולה לעוות את התחרות שמתקיימת בינו לבין ענף אחר (כמו בין שירותי קייטרינג למסעדות או בין הדואר הממשלתי לחברות דואר פרטיות).
הנהגת מע"מ דיפרנציאלי בישראל עשויה תיאורטית בלבד לצמצם את האי-שוויון, אך לצעד זה יש מחיר כלכלי, שמקורו בבעיות גבייה ובגידול פוטנציאל ההונאה. באירופה נהוג עדיין מע"מ מרובה-תעריפים לשם השגת מטרות חברתיות, אולם ריבוי התעריפים שם הביא עמו בעייתיות רבה בגביית המס.
המסקנות באירופה הן בכיוון של הנהגת מע"מ דו-תעריפי היכול להיות מעין פשרה בין השיטה הקיימת בישראל, כלומר מע"מ חד-תעריפי רגרסיבי לשיטה האירופית - מע"מ רב-תעריפי. עובדה, המצביעה על כך שגם אירופה אינה משלימה עם חסרונות השיטה הרב תעריפית.
הכותב הוא עו"ד. פרסם מאמרים ושלושה ספרים בנושא מע"מ
