$
משפט

בלעדי ל"כלכליסט" - ייצוגית: הפועלים גובה ריבית פיגורים בניגוד להלכה

בני זוג מירושלים הגישו בקשה לתביעה ייצוגית בסכום של 18 מיליארד שקל נגד בנק הפועלים. לטענתם, הבנק גובה מלקוחות ריבית פיגורים במשך שנים, למרות שהוא חתום על היתר הלכתי עם העדה החרדית האוסר זאת; הבנק בתגובה: "בימינו כל אדם יכול לבקש להגיש תביעה בכל נושא או סכום שהוא מעלה בדמיונו"

מארק שון 08:1531.07.12

האם מסמך שעליו חתם בנק הפועלים עם בית דין של העדה החרדית ב־1978 מחייב אותו לבטל ריביות פיגורים שגבה בשנים האחרונות? כך לפחות טוענים בני זוג מירושלים בבקשה לתביעה ייצוגית בגובה 18 מיליארד שקל, שהגישו נגד הבנק למחוזי בתל אביב.

 

בבקשה, הנתמכת בחוות דעת של פרופ' ברכיהו ליפשיץ מהאוניברסיטה העברית, הם טוענים כי אף שבמסמך התחייב הבנק שלא לגבות ריבית פיגורים, הוא עשה זאת, בלי לגלות לנוטלי ההלוואות את ההתחייבות.

 

"הבנק לא יידע לווים על 'התנאים האמיתיים' של ההלוואה (שאמורים לכלול את ההיתר - מ"ש) בניגוד לחוקי הבנקאות", מסביר ליפשיץ. "מכך נובעת תוצאה אבסורדית שמי שלא מודעים להיתר יכולים לטעון לאי־גילוי, בעוד שדתיים שמודעים לכך לא יוכלו לטעון זאת".

 

מימין ציון קינן מנכ"ל בנק הפועלים יאיר סרוסי יו"ר הבנק מימין ציון קינן מנכ"ל בנק הפועלים יאיר סרוסי יו"ר הבנק צילום: אוראל כהן

 

"2 מיליון לווים נפגעו"

 

המסמך שעליו מסתמכים התובעים נקרא "היתר עסקא" ונועד לעקוף איסור הלכתי על נטילת ריבית. היתר עסקא יוצר פיקציה משפטית שבמסגרתה הופכים הצדדים לשותפים לעסקה (במקום לנושה וחייב כמו בעסקאות רגילות).

 

לטענת התובעים, ההיתר אוסר על נטילת ריבית עונשית (ריבית פיגורים) מחייבים, אך הבנק אינו עומד בתנאיו וגובה ריבית פיגורים מחייבים שלא עומדים בתנאי התשלום. עוד טוענים בני הזוג כי הבנק אף אינו חושף בפני לקוחותיו באופן ברור כי הוא כפוף להיתר, ובעצם מטעה אותם.

 

התובעים, בני הזוג אברהם וסינדי צימרינג משכונת רחביה שבירושלים, טוענים כי בשנת 2006 הם נטלו מהבנק שתי הלוואות בהיקף של מאות אלפי שקלים. לאחר שהשניים לא הצליחו להחזיר את ההלוואות, גבה מהם הבנק בחודש מרץ האחרון ריבית פיגורים חריגה בגובה של 252 אלף שקל.

 

לטענת בני הזוג, הריבית שנגבתה מהם גבוהה ב־10% ויותר מריבית רגילה המותרת על פי ההיתר. "שימוש בריבית כעונש כלפי הלווה לא נכנס לגדר היתר עסקא ואסור על פיו", טוענים בני הזוג.

 

סכום התביעה הייצוגית שהגישו השניים נקבע, כאמור, על 18 מיליארד שקל, והוא חושב על בסיס ההנחה שלפיה לבנק יש לפחות 2 מיליון לקוחות, שמכל אחד מהם גבה הבנק בממוצע כ־9,000 שקל בריביות פיגורים פסולות. בני הזוג מעריכים כי מרבית לקוחות הבנק נטלו ממנו הלוואות והבנק הרוויח מחיובי ריבית 87 מיליארד שקל. לטענתם, לפחות חמישית מרווח זה הושג מגביית ריבית פיגורים, בניגוד לתנאי היתר העסקא.

 

רוח גבית מהאקדמיה

 

התובעים, כאמור, צירפו לתביעתם חוות דעת של פרופ' ליפשיץ, מומחה למשפט עברי שעמד בראש המכון לחקר משפט עברי באוניברסיטה העברית.

 

בחוות הדעת קובע פרופ' ליפשיץ כי היתר העסקא משנה הלכה למעשה את טיב עסקת ההלוואה בין הצדדים. "יש דגמים שונים של היתר עסקא וקשה לדעת מה היתה כוונת השטר הנידון שלפנינו", כותב פרופ' ליפשיץ בחוות הדעת, "עם זאת, באופן ברור כתוב בהיתר: "אנו מבטלים בביטול גמור... ריבית דריבית או ריבית פיגורים". המסמך עצמו שצורף לתביעה נסרק בצורה מטושטשת, ולכן הרבה מן הכתוב בו אינו ברור.

 

בבתי המשפט של מערכת המשפט "הרגילה" ניתנו מעט פסקי דין העוסקים בסוגיה. פסק הדין הנחשב למנחה בנושא הוא זה שניתן על ידי נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב (בדימוס) אורי גורן בשנת 1987. באותו מקרה הגיש בנק מזרחי תביעה בסדר דין מקוצר נגד חייבים שנטלו הלוואה ולא השיבו אותה לבנק. בבקשת רשות להתגונן שהגישו החייבים הם טענו כי הבנק נהג באופן פסול כאשר לא גילה לחייבים את דבר קיומו של היתר העסקא. הנשיא גורן קיבל את טענתם הבסיסית של החייבים, שלפיה יש לראות בהיתר שתלוי על כותלי הבנק כמחייב וכחלק מההתקשרות החוזית בין הבנק לחייב.

 

מתברר כי היתר העסקא לא מעניק לחייבים רק זכויות, אלא גם מחייב אותם בכמה חובות. בין השאר, הם נדרשים להביא עדים על שיעור ההפסד שנגרם להם מהתנהלות הבנק ולהישבע שהשתמשו ביושר בכספי ההלוואה והשתדלו לשמור עליהם בקפדנות. כך למשל, מי שלקח הלוואה והימר על כל כספו בקזינו ייחשב למי שהפר את ההסכם עם הבנק ולא יהיה זכאי ליהנות מתנאי ההיתר.

 

"יש לאפשר למקבלי ההלוואה שבפנינו להישבע כדין אם יחפצו בכך ולדאוג שיופנו לבית דין שיאפשר להם זאת באופן מלא", כותב פרופ' ליפשיץ בחוות הדעת שצורפה לבקשה. כוונתו היא לאפשר לבני הזוג להתחיל פרוצדורה הנובעת מההיתר שבסופה יפחית הבנק את גובה הריבית המוטלת עליהם.

 

מבנק הפועלים נמסר בתגובה: "בימינו כל אדם יכול לבקש להגיש תביעה בכל נושא שהוא ובכל סכום שהוא מעלה בדמיונו. הבנק יהדוף תביעה זו בבית משפט".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x