"המדינה מנסה להכשיר חריגה בשעות העבודה"
פרופ' פרנסס רדאי, מומחית לדיני עבודה, טוענת שהגבלת שעות העבודה ברמה שבועית במקום יומית תפגע בנשים. עו"ד נחום פינברג חושב שזהו תיקון הכרחי
הממשלה נחלה בשבוע שעבר מפלה בניסיונה לשנות את חוק שעות עבודה ומנוחה ולאפשר למעבידים גמישות רבה יותר בחלוקת שעות העבודה.
התיקון לחוק שהביאו נציגי משרדי התמ"ת, המשפטים והאוצר לדיון בוועדת העבודה והרווחה בכנסת ביום רביעי האחרון נועד לאפשר למעבידים לחרוג מהמגבלה של 9-8 שעות עבודה ביום, כל עוד ישמרו על המכסה של 45 שעות עבודה בשבוע. כך יוכלו מעסיקים לקבוע לעובדיהם משמרות ארוכות יותר ביום אחד על חשבון הקטנתן ביום אחר. יו"ר הוועדה ח"כ חיים כץ, ראש ועד עובדי התעשייה האווירית, הסתער על נציגי הממשלה וטאטא את התיקון המבוקש מסדר היום.
פרופ' פרנסס רדאי, מומחית לדיני עבודה בפקולטה למשפטים מהמכללה למינהל צילום: אתי אשד בינתיים.סביר להניח שהממשלה לא תוותר על הניסיון לשנות את החוק, הארכאי לטעמה, שנחקק ב־1951. כפי שנחשף ב"כלכליסט" לפני כשלושה שבועות, מנכ"ל משרד התמ"ת שרון קדמי החליט למנות ועדה שתדון בשינוי. הוועדה טרם החלה את פעולתה כיוון שלא הוחלט מי יהיו נציגי ההסתדרות בה.
לתיקון יש היגיון בתחומי העסקה כמו הייטק. אך הוא בעייתי בנוגע לעובדים חלשים יותר, כמו אמהות הזקוקות לוודאות בנוגע לשעת סיום יום עבודתן. אבל למהומה סביב התיקון בשבוע שעבר נלווה טעם רע והוא המאמץ להכשיר את אי־החוקיות לכאורה שבה נגועים הסכמי העבודה שנחתמו מול הרופאים, ובתוך כך, גם ניסיון לעכב את הדיון בעניין זה בתביעת הרופאים שמתנהלת בימים אלה בבית הדין לעבודה בתל אביב.
בדיון בוועדת העבודה הגנה עו"ד דבי ספיר־אליעזר ממשרד התמ"ת על התיקון. לטענתה, בתי הדין לעבודה מכשירים בדיעבד הסכמים כאלה, שלכאורה מנוגדים לחוק. "אנחנו מבקשים הסדרה מראש שיהיה קל יותר לאכוף", אמרה ספיר־אליעזר, והוסיפה בשבחי הגמישות המתחייבת לפי צורכי העבודה במגזרים שונים. רואי חשבון, למשל, שנדרשים למאמץ מרוכז בעת הכנת תשקיף, או במפעל כשצריך לעמוד בלוחות זמנים של הזמנה גדולה.
"גמישות היא פתח לניצול עובדים"
כאמור, בימים אלה מתבררת תביעתם של שבעה רופאים מתמחים נגד שעות ההעסקה הבלתי חוקיות. בדיון ב־11 ביולי ביקש בא כוח המדינה מהשופט דורי ספיבק לעכב את הדיון בגלל הצעת חוק שעומדת לעלות לדיון. "יש כאן ניגוד אינטרסים. המדינה מקדמת בכובע שלה כמחוקק הצעת חוק שנועדה להגן בהליך השיפוטי על הכובע שלה כמעסיק", אומר עו"ד אפי מיכאלי, ראש תחום הפרטה ורגולציה מהמרכז האקדמי למשפט ועסקים בר"ג, שמייצג לצד עוה"ד רון ורד ועדו עשת את הרופאים.
מיכאלי מצביע על התמיהה: איך זה שתיקון שהוצא ב־2010 מחוק ההסדרים, עולה עכשיו לראשונה לוועדה, בדיוק אחרי אותו דיון בבית הדין. לכן, ביקש מיכאלי שגם אם החוק יתקבל, הוא לא יחול רטרואקטיבית על הסכמים כמו זה שנחתם עם הרופאים.
ובלי קשר לכך, מתנגד מיכאלי לגופו של התיקון: "ההצעה חותרת תחת עקרונות משפט העבודה המגן, שכל מטרתו להציב רף ברור שאינו ניתן למשא ומתן בהגנה על זכויות עובדים. משמעות יצירתה של גמישות בשוק עבודה, שבו יחסי הכוחות לא שקולים, הנה יצירת מרחב נוסף לניצול עובדים ולפגיעה בשעות מנוחתם כקבוע בחוק".
לעומת זאת עו"ד מיכאל איילון, מרכז תחום דיני עבודה במשרד גורניצקי ושות', תומך בתיקון המוצע לחוק. "אין כאן אלא ניסיון להתמודד עם המציאות הדינמית המשתנה", אומר איילון. "מאז חקיקתו של חוק שעות עבודה ומנוחה ועד היום עבר שוק העבודה תמורות. בתחילת דרכה של המדינה, בסמוך לחקיקת החוק העובד היה פועל בענפים מסורתיים כמו חקלאות, טקסטיל ותעשייה - כיום ענפים אלו אינם עיקר כוח העבודה. תחתם קמו עיסוקים אחרים שהתפתחו באופן טבעי לצד הקדמה והגלובליזציה. התיקון המוצע איננו מהפכה, אלא התאמה ומענה הכרחיים לצורכי העובד והמעביד המודרניים".
"העובדים החזקים דואגים לעצמם"
גם עו"ד נחום פינברג, שותף מייסד של משרד נחום פינברג ושות', טוען כי התיקון שמנסה לקדם המדינה הגיוני, אלא שהצגתו במסגרת המאבק של הרופאים המתמחים היתה שגיאה. "המתמחים לא מייצגים את רוב המשק ותנאי העסקתם שערורייתיים. דווקא משרד התמ"ת הוא פרו־העובדים, וכשהוא מגיש הצעה כדאי להקשיב לה.
התיקון חיוני, חשוב ומוצדק בהנחה שלא ישנה את המכסה המקסימלית ליחידת זמן. תעשיית ההיי-טק למשל משוועת לו. מדוע שמתכנת לא ימשיך לעבוד עוד כמה שעות בלילה וייקח את יום המחרת כחופש? היום זה בלתי אפשרי כיוון שהמעביד חייב לשלם לו שעות נוספות ואז לא כדאי לו".
הדוגמה של ההיי-טק מקוממת את פרופ' פרנסס רדאי, מומחית לדיני עבודה בפקולטה למשפטים מהמכללה למינהל. "העובדים החזקים והמבוקשים לא צריכים את ההגנה של חוק שעות עבודה ומנוחה, הם יודעים לדאוג לעצמם", אומרת רדאי. "הבעיה היא עם העובדים החלשים. נשים והורים זקוקים להגנה הזו כדי לחזור הביתה אחרי יום עבודה ולטפל בילדים. להגנה הזו זקוק גם מי שמתכנן ללמוד בערב, ומי שיש לו עבודה נוספת. העובד איננו עבד. לא מיותר להיזכר במה שאמר צ'רצ'יל כשרק נכנס לפוליטיקה, 'כל עובד זכאי לבוא הביתה אחרי יום העבודה, לשבת בכורסה, לשתות תה ולקרוא עיתון'".
רדאי לא קושרת בהכרח את עיתוי התיקון למאבק המתמחים, אלא דווקא לחוק להגברת האכיפה של דיני עבודה שעבר לאחרונה: "עד היום מעסיקים עשו מה שרצו ובתי הדין לעבודה עצמו עין. עכשיו זה הופך לבעייתי ולכן רוצים להכשיר את החריגות האלה בחוק".
