שוב נתניהו פוסח על החזקים

1

על פי התיאוריה הכלכלית שראש הממשלה בנימין נתניהו מקדש ושעל פיה הוא פועל, יש להוריד כל הזמן את שיעורי המסים הישירים - מס הכנסה ומס חברות - כדי להגביר את התמריץ לעבודה ולפעילות במשק וכך להגדיל את הצמיחה, שאמורה לחלחל למטה ולהניע את גלגלי הכלכלה כולה. הרעיון הזה נשמע הגיוני ויפה, אך בסוף השבוע האחרון דווקא החליט נתניהו לחרוג מתפיסתו הקבועה ולהעלות את מס ההכנסה ב־1%.

הצעד הזה הוגדר על ידי שר האוצר יובל שטייניץ כ"צעד מדוד". אלא שלמעשה מה ששטייניץ וביבי אומרים לנו זה שהם הגיעו לשתי מסקנות: האחת, אין ברירה אלא להעלות את מס ההכנסה. השנייה, גם לאחר התוספת הזו אנשים עדיין ייצאו לעבודה.

שתי המסקנות הללו היו אמורות להוביל אותם לבצע צעד נוסף, מקביל: להעלות גם את מס החברות. כי הרי אם אנשים ייצאו לעבודה גם אם שיעור המס השולי יעלה ב־1%, סביר להניח שגם חברות ימשיכו לפעול מישראל ולא יעתיקו את פעילותן ממנה גם לאחר תוספת דומה במס החברות. אלא שבגזרה הזו - שתיקה. כשנתניהו ושטייניץ צריכים לבחור מי ייכנס מתחת לאלונקה, הם מעדיפים לפגוע ביחידים ולא בתאגידים.

בנימין נתניהו צילום: אלכס קולומובסקי

2

במסגרת ההתפכחות מקודש הקודשים של התיאוריות הכלכליות שלו, ובעיקר כי שוב אין ברירה, החליט נתניהו להגדיל בעוד קצת את המיסוי על העשירים. כך הוא ריווח במעט את המודל הדיפרנציאלי של מס ההכנסה, ויצק לתוכו גם שיקול חברתי שלפיו העשירים ישלמו יותר. אפשר היה לדרוש מהם לשלם עוד - אבל בינתיים הם ישלמו טיפה יותר, וגם זה בסדר.

השבוע נחשף כי המאיון העליון של החברות המוטבות, הנכללות בחוק לעידוד השקעת הון, שילם שיעור מס ממוצע של 3.3% בלבד. על פי נתוני מינהל הכנסות המדינה, בין 2006 ל־2008 ירדו שיעורי המס של החברות בעשירון העליון של כלל החברות בישראל מכ־12% ל־8% בלבד, והם והמשיכו לרדת גם לאחר מכן. אלא שגם הרציונל הזה חל לפי נתניהו רק על יחידים.

כשנתניהו ושטייניץ צריכים לבחור מי ייכנס מתחת לאלונקה, הם לא רק מעדיפים תאגידים על פני יחידים, הם גם מעדיפים את התאגידים הגדולים על פני הקטנים.

3

העיוות של היעדר הטיפול במס החברות זועק לשמים, במיוחד על רקע העובדה שבתחילת השנה שעברה נכנסה לתוקף רפורמה בחוק לעידוד השקעות הון. בחוק זה המדינה רצתה לעודד חברות מייצאות לפעול מישראל ויצרה להן מדרגות מס ייחודיות ואטרקטיבית. וכיצד נקבע שיעור המס ששילמו החברות הללו? באופן פורפורצונלי למס החברות שהיה באותה תקופה, שהיה במתווה של ירידה ל־18% בלבד. אלא שמאז בוטל המתווה היורד של מס החברות, אך ההטבות לחברות הגדולות נותרו על כנן. כך גדל עוד יותר הפער בין צמרת החברות בישראל, שמשלמות שיעורי מס מופחתים מאוד, ליתר החברות, שבהן גם הרבה מאוד חברות קטנות שגם להן תפקיד חיוני בהנעת המשק.

4

אחד הפתרונות לעיוות במס החברות הוא החלת מודל דיפרנציאלי שבמסגרתו חברות קטנות משלמות פחות מגדולות. את המודל הזה אימצה שורה של מדינות מפותחות כמו צרפת, ארצות הברית, בריטניה, קנדה ואפילו פולין ופורטוגל. מנתוני מרכז המחקר של הכנסת, במדינות עם מס דיפרנציאלי משלמות חברות גדולות מס ממוצע של 29% לעומת מס של 18.2% שמשולם על ידי החברות הקטנות.

צעדי האין ברירה הנוכחיים היו הזדמנות מצוינת לפתור גם את העיוות, שלפיו מספר מצומצם של חברות גדולות משלמות מס חברות אפקטיבי בשיעור נמוך משיעור מס החברות הסטטוטורי שמשלמות בפועל רוב החברות הקטנות. או במילים אחרות, להקטין את הפערים בין המס שמשלמות טבע, כיל וישקר לזה שמשלמות חברות כמו פרי גליל. אולם "חומת המגן" של שטייניץ ונתניהו להצלת המשק הישראלי לא העזה להתקרב לשם.