זו לא טעות, זו מדיניות
כשמדובר במקורבים ממשלת נתניהו יעילה מאין כמוה, אולם בכל הנוגע לרפורמות לטובת כלל הציבור שם המשחק הוא התמהמהות וסחבת
14:5823.07.12
בשבוע שעבר אישרה ועדת הכספים לקריאה ראשונה תיקון לפקודת הטלגרף האלחוטי. מאחורי התיקון הסבוך מסתתרת הצעה הפשוטה לקבוע מנגנון לפיו תחנות רדיו אזורי ישלמו אגרות מופחתות. ההצעה אושרה בעידוד שרים וח"כים מהליכוד. המנוע מאחורי החוק, דוד בן בסט, מחזיק ב-2 תחנות אזוריות והוא בעל תוכנית בה הוא נוהג לראיין חברי כנסת מהליכוד. החוק יחסוך לבן בסט סכום ניכר מתוך 340 אלף שקל בשנה שהוא משלם עבור האגרות ויגרע עקב השפעות רוחב מקופת המדינה כ-4-5 מיליון שקל בשנה.
בן בסט מסר בעבר ל"כלכליסט" כי "זו הצעת חוק שאני עשיתי וביקשתי מציון ומאופיר אקוניס (שניהם מהליכוד, ת"א) לקדם אותה". גורמים פוליטיים טענו כי בן בסט מקורב לליכוד ומיודד עם שרי התנועה. ואולם בן בסט טען כי "הצעת החוק חוצת מפלגות, תמכו בה כל הסיעות".
בנימין נתניהו צילום: אלכס קולומויסקי הלאה. לפני חודשיים אישרה הכנסת בהליך בזק חוק שמבקש להטיב עם גופים "מעודדי התיישבות". העלות הפעם: כ-850 מיליון שקל בשנה. את החוק העביר יו"ר הקואליציה זאב אלקין (ליכוד) בגיבוי ממשלתי מלא.
נמשיך. לפני המחאה ואחריה שר הפנים אלי ישי חתם על צווי הקלה בארנונה למאות ישיבות גדולות וקטנות. הערכת עלות הפטור: עשרות מיליוני שקלים בשנה שייגרעו מקופת העיריות שמצבן הכלכלי גם לפני ההוראה לא היה מזהיר.
קשה לדעת האם הממשלה עשתה די למען מעמד הביניים כפי שרה"מ והשרים מכריזים מתחת לכל עץ רענן. מה שבטוח זה שכאשר מפרקים את החלטות הממשלה לגורמים ניתן לראות טביעת אצבע של מדיניות הדוגלת בהחלטות קטנות לטובת מקורבים, ומסמוס החלטות גדולות שאמורות להפוך את המשק לתחרותי ושוויוני יותר. כך, ישי לא הרחיב את ההנחות מארנונה גם לסטודנטים במוסדות אקדמיים. נאמן לא קידם את החוק לריסון שכר הבכירים. נתניהו לא הפעיל את כובד משקלו להאיץ את המסקנות לצמצום הריכוזיות, ולא מנע את ריכוכן.
את העלות של המדיניות אותה מוביל שר העל לאסטרטגיה כלכלית נתניהו משלם הציבור. בעוד שלרוב הרפורמות המבניות אין עלות, החקיקה הפרטית, דוגמת זו שפורטה למעלה, היא אחת הסיבות לקיצוץ רוחבי על סך 650 מיליון שקל שיערוך האוצר בימים הקרובים.
