$
דעות

יישום הוא לא בזבוז

נתניהו אולי לא יכול להיכנס לכלכלת בחירות, אבל הוא יכול להתחיל לקחת יותר מהעשירים

נעמה סיקולר 08:1323.07.12

אני אוהבת ללכת למספרה, ולא רק בגלל הדימוי העצמי. המספרה היא סיסמוגרף לירידה ולעלייה בצריכה, למידת המרמור או לשביעת הרצון של מעמד הביניים או לפיטורים באזור ההייטק הסמוך. כל מה שצריך זה רק לשבת ולהקשיב. במספרה שלי, למשל, ממש מצפים לבחירות. ברגע שאווירת בחירות נישאת באוויר - סיפרו לי שם - העסקים קופצים, מצב הרוח הצרכני משתפר, התורים מתארכים. זו חוויית הבחירות שלהם ב־15 השנים האחרונות, וכך הם ציפו שיקרה גם בסיבוב הזה. אולם אף שאווירת הבחירות נוכחת כבר שלושה חודשים, ובימים האחרונים אף יותר מבעבר - שום דבר לא קרה, שום דבר לא קורה.

 

מאחורי תחושת ההתעוררות הכלכלית הזו, שאותה מתארים במספרה, עומדת "כלכלת בחירות". זהו אחד המושגים העתיקים והבסיסיים ביותר בכלכלה, וההיגיון שלו פשוט: ערב הבחירות השלטון היוצא מעניק הטבות לאזרחים ומקווה שבאמצעותן הוא יזכה בתמיכתם.

 

מבקרי המדיניות הזו יטענו שמדובר בבזבוז משווע של כספים ובחוסר אחריות, והתומכים יתמקדו בתועלת הניכרת בדמות תמריצים למשק. אחרים פשוט יסבירו שעם או בלי קשר לצעדים הספציפיים שננקטים בהיבט הכלכלי, בחירות גורמות בדרך כלל לאנשים לתחושת אופטימיות שמתבטאת בתחושת עילוי כלכלית.

 

ראש הממשלה בנימין נתניהו. בגלגול הנוכחי של דיבורי הבחירות אין שום תחושת עילוי כלכלית ראש הממשלה בנימין נתניהו. בגלגול הנוכחי של דיבורי הבחירות אין שום תחושת עילוי כלכלית צילום: אלכס קולומויסקי

 

יותר מס על רווחים כלואים

 

הבעיה היא שבגלגול הנוכחי של ניחוח הבחירות אין שום תחושת עילוי כלכלית או חברתית וגם אין שום סיבה לאופטימיות. אזרחי ישראל לא מקבלים כלכלת בחירת וגם לא אי־כלכלת בחירות. למעשה, הם לא מקבלים דבר. כלום. קיפאון מוחלט.

 

קיץ 2012 אינו מספק את הסביבה האופטימלית לכלכלת בחירות מסורתית. אף שרוב הקברניטים הכלכליים שלנו עוד מתבשמים מהישרדותנו במשבר הקודם, האווירה הכלכלית קודרת - הצריכה יורדת וגם תשלומי המסים, הצמיחה נבלמת, המחזורים בבורסה נמוכים מתמיד ומשבר החוב באירופה תופח מרגע לרגע.

 

קיץ 2012 הוא בדיוק הזמן למדיניות כלכלית שמסתכלת לציבור בעיניים, מבצעת ומיישמת, הופכת כל אבן כדי להתכונן למזג אוויר כלכלי סוער, ולאו דווקא באמצעות הבחירות הטריוויאליות ביותר - אחוז נוסף למס ההכנסה או המע"מ.

 

בסיטואציה הכלכלית הנוכחית אין מקום למדיניות כלכלית בזבזנית. נתניהו לא יכול לשפוך עכשיו כסף ולא משנה כמה בוחרים הוא חושב שזה יביא לו לקלפי. הוא כן יכול ליישם מדיניות כלכלית שתהפוך אותו למלך ישראל ותיקח יותר מאלה שיש להם יותר ופחות מאלה שבקושי גומרים את החודש. במילים אחרות, יש צורך במס עשירים אגרסיבי וגם במס ירושה, בהעלאת מס החברות והמס על רווחי הון ובביטול חלק מהפטורים ההיסטוריים במסים. המשמעות של זה

היא גם החלת מס משמעותי יותר על רווחי החברות הכלואים בישראל, ולא מבצע חיסול אטרקטיבי במס לכל החברות שרוצות למשוך כספים מהמדינה ולהעבירם לחו"ל.

 

חייבים לראות פה עשייה

 

ויש עוד דבר אחד שנתניהו יכול לעשות: ליישם את כל הרפורמות שממילא בקנה. לרפורמות הללו יש משמעויות, חלקן סמליות (כמו שכר הבכירים) ולחלקן עשוי להיות פוטנציאל השפעה משמעותי יותר על הציבור (כמו חלק ממסקנות ועדת המזון בנושא פיקוח על רווחיות יצרניות המזון). זה הזמן ליישם, לא לקבור ולא למסמס. לא כל המלצות הוועדות שהקים נתניהו הלכו את כברת הדרך המשמעותית שהיו יכולות לכת, אבל כל יישום הוא סוג של בשורה. בתקופה כזו אנחנו לא יכולים להרשות לעצמו חוסר עשייה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x