יש תרופה מערכתית
מערכת הבריאות זקוקה לשינויים רגולטוריים שיאפשרו צמיחה בהיקף ההשקעות הפרטיות
רוב מערכות הבריאות בעולם סובלות ממצוקה תקציבית. פרופ' ריצ'רד סולטמן, מומחה עולמי לניהול ומדיניות בריאות, מציע לחשוב מחדש על האופן שבו יש לנהל את מערכות הבריאות בעולם שבו המשאבים הציבוריים הולכים וקטנים.
סולטמן קורא לקובעי המדיניות במערכות הבריאות להסיר את החסמים הרגולטוריים ולהגביר את הגמישות הניהולית. לדעתו יש לצמצם את ההחלטות הפוליטיות ולהקנות יותר אוטונומיה ניהולית, להגדיל את חלקה של הרפואה הפרטית, ולהגביר את האחריות האישית של המטופל. הוא סבור כי המטרה המרכזית שצריכה לעמוד בפני קובעי המדיניות היא להגדיר "שיווי משקל חדש" בתמהיל שירותי הבריאות הציבוריים לעומת הפרטיים ובתמהיל האחריות הקולקטיבית לעומת האישית.
לדעתו האסטרטגיה הנדרשת היא הובלה של שינויים רגולטוריים שיאפשרו צמיחה בהיקף ההשקעות הפרטיות וגיוס הון פרטי בשוק הבריאות, אשר יקלו על הגופים הפרטיים לספק שירותי בריאות ויביאו למתן שירותי בריאות שהמדינה אינה מסוגלת להעניק לאזרחיה ברמה נאותה - הן של שירות והן של איכות רפואית.
מובן שהדבר אינו מייתר את ביטוחי הבריאות הציבוריים הקולקטיביים, ההפך הוא הנכון: במדינות מפותחות האוכלוסייה תמשיך ליהנות מכיסוי ביטוח בריאות ציבורי קולקטיבי, אולם יהיה גם מקום רב לפרט לבחור את הספק, הסוג ורמת שירותי הבריאות, ציבוריים או פרטיים, תוך הגברת אחריותו האישית. המשבר הכלכלי־חברתי ימשיך לפי הערכות ריאליות בעשור הקרוב, ובמבנה הנוכחי של מערכות הבריאות צמיחה של שירותים ציבוריים אינה אפשרית. לכן על מערכת הבריאות לייצר תחרות מתמשכת על הכספים הציבוריים; ליצור תנאים שיאפשרו למטופל לבחור את ספק השירותים, ציבורי או פרטי; ליצור תנאים לקבלת טיפולים מותאמים יותר למטופל ובאיכות טובה יותר; להגדיל את מגוון הספקים הפרטיים והציבוריים; וליישם אסטרטגיות ציבוריות־פרטיות חדשניות להכלת הטיפול הרפואי.
רק מערכת שכזו תוכל לשרוד ואף להוביל לצמיחה אמיתית ומשמעותית בשירותי הבריאות.
כדאי לקברניטי מערכת הבריאות והאוצר בישראל ללמוד מהנעשה במערכות הבריאות בעולם אם ברצונם לחזק את המערכת המקומית.
הכותב הוא יו"ר דירקטוריון אסותא מרכזים רפואיים ולשעבר מנכ"ל משרד הבריאות
