4 שקלים לדולר הם לא כל הסיפור
השקל אמנם ממשיך להיחלש לעומת המטבע האמריקאי, אבל אסור לשכוח שמערכת היחסים ביניהם קשורה גם ובעיקר ליחסי הגומלין בין שאר המטבעות החשובים בעולם
הרעש התקשורתי שהתעורר אתמול בעקבות חציית הדולר את הרף הפסיכולוגי של 4 השקלים יכול להסתכם בפרפראזה על דברים שאמר לפני כמה חודשים נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר: "8 שקלים לליטר בנזין זה לא מספר קסם", כי אחרת איך אפשר להסביר את ההתרגשות הגדולה משערו הנוכחי של הדולר, שכבר לפני תשע שנים התקרב מאוד ל־5 שקלים בעקבות הפחתת הריבית המפתיעה שביצע הנגיד דאז, ד"ר דוד קליין?
בדיוק כמו מחיר הבנזין, גם מחירו של המטבע האמריקאי בארץ יכול עכשיו לנוע בחופשיות לכל כיוון. הוא יכול להמריא לגבהים נוספים, הרחק מעבר לרף שנחצה אתמול, ובאותה מידת סבירות הוא יכול גם לרדת, בדומה למה שקרה למחיר הבנזין שנמכר היום ב־7.27 שקלים לליטר.
רוב הסימנים אמנם מראים שהסיכוי ששער השקל ייחלש בקרוב עולה על הסיכוי לאפשרות ההפוכה, אבל עם זאת חשוב לדעת שהמטבע הישראלי לא נסחר רק מול הדולר. השקל צפוי להיחלש מול סל המטבעות ("שער החליפין האפקטיבי") שמחשב בנק ישראל, שהוא הנתון החשוב שמשפיע על היצוא הישראלי, אבל שערו של השקל מול הדולר נקבע במידה מכרעת לא מיחסי הכוחות בארץ, אלא מהיחסים הפנימיים בין שערי החליפין של המטבעות החשובים בעולם, ובתחום זה כבר אף אחד לא יודע מה יקרה.
כדי להבין טוב יותר במה מדובר, יש להעיף מבט בנתונים אלו: מתחילת השנה התחזק הדולר מול השקל ב־4.9%. לעומתו, שערו היציג של היורו נחלש מול השקל ב־0.65%. כתוצאה מהתפתחויות סותרות אלה, עלה בתקופה זו שער סל המטבעות, המורכב משערי החליפין המייצגים את 38 המדינות העיקריות שאיתן סוחרת ישראל, רק ב־3.4%.
כל הניתוחים, כאן ובידיעה בעמוד זה, על השפעות מצב החשבון השוטף, נטישת המשקיעים הזרים וגובה הריבית על שער החליפין של השקל הם כמובן בעירבון מוגבל. מה שעלול לטרוף את הקלפים ולגרום לצלילה של ממש בשער השקל הוא אירוע ביטחוני יוצא דופן.
