10 משפטנים בכירים בוחרים את הסוגיות המשפטיות־כלכליות הבולטות השנה
הטלת האחריות על שר האוצר באסון הכרמל, זימון יצחק תשובה לדיון של דלק נדל"ן, או הגדלת כוחם של בעלי מניות המיעוט: מסכמים שנה של משפט כלכלי עם היציאה לפגרה
השנה המשפטית שהסתיימה אתמול עם יציאת בתי המשפט לפגרת הקיץ, היתה רוויית החלטות משמעותיות. הרגולטורים המשפטיים, השופטים הכלכליים ואנשי המחלקה הכלכלית במשרד המשפטים לא צעדו תחת דגלי המחאה החברתית.
ובכל זאת, היבול המשפטי־כלכלי של שנת המשפט היוצאת מניף בבירור את אחד מדגלי המחאה הבולטים ביותר: קיצוץ ביוקרתם, במעמדם ובסמכויותיהם של הטייקונים ובעלי השליטה בחברות. הדברים עולים מהתבטאויות של עו"ד אבי ליכט, המשנה הכלכלי ליועץ המשפטי לממשלה בדיונים על התספורות; הם עולים מהחלטותיה של השופטת ורדה אלשיך שמוקיעות את התנהלותו של יצחק תשובה בהסדר דלק נדל"ן; הם עולים מהיוזמות שלהן אחראי ראש רשות ניירות ערך היוצא פרופ' זוהר גושן - מחוק האכיפה המינהלית ועד הקמת בית המשפט הכלכלי; ועולים בבירור מהחלטות בית המשפט הכלכלי שמהן עולה תפיסה מגובשת שמציבה בראש סדר העדיפויות את טובת החברה בכללה וכן את בעלי מניות המיעוט ובעלי האג"ח, ומתייחסת בביקורתיות לבעלי השליטה.
מנגד, חשוב גם לא לשפוך את התינוק עם המים. מחאה צריכה לדרבן שינוי, אבל לא להשתלט על תכניו. במיוחד, נדרשים איזונים משפטיים־כלכליים שלא יבריחו מישראל יזמים והשקעות שייבהלו מעודף ההגבלות והרגולציה, ובמיוחד מתחושת האיום וההוקעה.
בשנה האחרונה חלו חילופי משמרות בחלק מקודקודי המשפט שהובילו אקטיביזם. אשר גרוניס, שמואל האוזר ויוסף שפירא החליפו ומחליפים את דורית ביניש, זוהר גושן ומיכה לינדנשטראוס. יהודה וינשטיין החליף את מני מזוז, ואבי ליכט החליף את דידי לחמן־מסר. חילופים אלה נועדו אולי להשקיט מעט את העוצמות ולהעדיף פרופורציות ושגרה על פני חידושים ומהפכנות. לסיכום השנה המשפטית החולפת "כלכליסט" פנה לשורת משפטנים בכירים כדי לבחון מהן הסוגיות הבולטות בעיניהם בתחום השנה.
אוריאל פרוקצ'יה צילום: עמית שעלפריצת התספורת

פרופ׳ אוריאל פרוקצ'יה, המרכז הבינתחומי הרצליה
"תספורת" פירושה הצעה לנושים של חברה ציבורית לוותר על מקצת מן החוב המגיע להם. בעלי שליטה נוהגים לפתות את הנושים להסכים לתספורת בתמורה להזרמת כספים לחברה מכיסם של בעלי השליטה. נושים מתפתים לקבל את ההצעה אם הם סבורים שההצעה מיטיבה אתם יותר מן האלטרנטיבה, קרי פירוק החברה. התפשטות התופעה גררה תגובת נגד נמרצת, כולל ניסיון להטיל "קלון כלכלי" על בעלי השליטה, על שחברה השייכת להם אינה משלמת את מלוא החוב המגיע ממנה. תגובה זו אינה במקומה. ההשקעה בכל חברה כרוכה בסיכון של חדלות פירעונה. התממשות הסיכון אינה קלון. בעלי שליטה ממיתים על עצמם קלון כאשר הם מפרים את חובותיהם כלפי החברה, ועל כך יש לייסר אותם בעקרבים; על כך ולא על תספורות.
ועדת הריכוזיות
עו"ד מיה ליקוורניק, משרד מיתר, ליקוורניק, גבע
האירוע המשמעותי שהיה השנה הוא הגשת דו"ח הביניים של הוועדה להגברת התחרותיות במשק ("ועדת הריכוזיות") וגיבוש תזכיר הצעת החוק לקידום התחרות וצמצום הריכוזיות עם סיום השנה. חוק זה, כשיתקבל, יביא לפיצול אחזקות פיננסיות מאחזקות ריאליות, ובכך יתרום לצמצום ניגודי אינטרסים מבניים בשוק.
כמו כן, בכל הנוגע לטיפול במבנים פירמידאליים ("חברות פער"), הפתרונות שאותם בחרה הוועדה בסופו של יום הם מידתיים וראויים.
גיל אוריוןצילום: אוראל כהןפס"ד מכתשים אגן וכימצ'יינה
עו"ד גיל אוריון, משרד פישר, בכר, חן, וול, אוריון

המחלקה הכלכלית במחוזי ת"א הוציאה תחת ידיה החלטות תקדימיות, המצביעות על תפיסה מגובשת, אשר מציבה בראש סדר העדיפויות את טובת החברה בכללה וכן את בעל מניות המיעוט ובעל האג"ח, ומתייחסת בביקורתיות לבעלי השליטה.
כך למשל לפי פסק דינה של השופטת דניה קרת מאיר בנוגע למכתשים אגן וכימצ'יינה, כאשר בעלי מניות השליטה נותרים בחברה, אף אם הם לא בפוזיציה של בעלי שליטה - אין מקום לזכות אותם בפרמיית שליטה על מכירת חלק מאחזקתם בחברה.
דו"ח המבקר על שר האוצר
עו"ד אייל רוזובסקי, משרד צרלמאייר, פילוסוף
לדו"ח מבקר המדינה על אסון הכרמל שפורסם בחודש האחרון יש השלכה כלכלית דרמטית. מבקר המדינה היוצא הטיל בדו"ח אחריות
מיוחדת לאסון על שר האוצר - אחריות בגין פעילות שהיא בתחום אחריותו של שר אחר. .

הטלת אחריות על שר האוצר בשל מדיניות תקציבית, לאסון או מחדל שהוא כל כולו בתחומי אחריותו של שר אחר, הינה חסרת תקדים ועלולה לגרום לשרי אוצר לנהוג בחוסר אחריות תקציבית כדי להימנע מהאשמתם במחדלי שרים אחרים.
התקציב (שנקבע על ידי הכנסת) משקף את סדרי העדיפויות הפוליטיים. מבקר המדינה, שתפקידו הוא לבדוק את תקינות פעילות המינהל, הרחיב את גבולות הביקורת אל עבר קביעת סדרי העדיפויות. אין זו סמכותו של המבקר (שאינו נבחר ולא מונה לקבוע את סדרי העדיפויות) ואין למבקר כלים מקצועיים לבקרת סדרי העדיפויות. יש סכנה שלקביעתו של המבקר בעניין זה יהיה אפקט משתק והרסני על מי שמופקד על כלכלת ישראל. יהיה מעניין לראות אם מבקר המדינה החדש ילך בדרך שהתווה לינדנשטראוס, או שיחזיר את הביקורת למקומה הקודם.
שיקום החברות
עו"ד אבנר כהן, משרד כהן, וילצ'יק, קמחי ושות'
התיקון האחרון לחוק החברות, שעוסקת בהבראת חברות, משנה לחלוטין את דוקטרינת שיקום החברות הנהוגה בארץ. עד כה, חקיקה שיפוטית היא הכלי המרכזי ששימש את בתי המשפט. תחולת התיקון היא מתחילת שנת 2013, אולם בתי המשפט רשאים לאמצו כבר עתה.
החוק החדש מעדיף שיקום מול האלטרנטיבה של פירוק וחיסול חברות.

זאת בכמה אפשרויות: להותיר על כנה את הנהלת החברה או חלק ממנה גם בתקופת השיקום; לגייס אשראי נוסף על חשבון השעבוד לטובת הבנקים; או לאכוף הסדר נושים, כאשר פירוק יניב למתנגדים סכומים נמוכים יותר.
פס"ד אלסינט
עו"ד יורם ראב"ד, משרד ראב"ד, מגריזו, בנקל
ביהמ"ש המחוזי בחיפה החליט שלא לאשר תובענה ייצוגית שהגישו המערערים נגד בעלי שליטה ונושאי משרה באלסינט ("גדיש" קרנות תגמולים בע"מ ואח' נ' אלסינט). ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור של מבקשי התביעה הייצוגית והרחיב באופן ניכר את השער לתובענות ייצוגיות אגב חידוש כמה הלכות עקרוניות. לטענת התובעים, הפכו הנתבעים את אלסינט מחברה פעילה לקופת מזומנים, שאותה חילקו ביניהם תוך קיפוח בעלי מניות מקרב הציבור. העליון החזיר את ההליך למחוזי. בין היתר נקבע כי במסגרת מבחן ה"הגינות המלאה", על הנתבעים להוכיח את תוצאותיה השוויוניות של פעולתם, ביחס לכל בעלי המניות.
זימון תשובה
עו"ד רם כספי, משרד רם כספי ושות'
באחת מהחלטותיו בעניין דלק נדל"ן קבע ביהמ"ש המחוזי בתל אביב שעל בעל השליטה יצחק תשובה להגיע פיזית לאולם. החלטה זו, אף שאינה קובעת לעניין זה במפורש, מעבירה מסר וציפייה מבעל השליטה להביא כסף מהבית. המסר פוגם והורס את המסך התאגידי שצריך להיות מורם רק בנסיבות קיצוניות של מעשה תרמית. למסר כזה השלכות מרחיקות לכת. המסר הוא גם איום על כל משקיע מישראל או מחו"ל

שיבקש חוות דעת אם הוא חשוף אישית. ואז, כשיאמרו לו שיהיה עליו בנסיבות מסוימות להביא כסף מהבית - הוא פשוט לא יבוא.
מינוי גרוניס לנשיא
עו"ד חיים סאמט, שותף במשרד שניצר, גוטליב, סאמט
האירוע המשפטי המשמעותי, אף אם אינו כלכלי בעיקרו, הואמינויו של אשר גרוניס לנשיא ביהמ"ש העליון. מערכת המשפט משוועת להתייעלות ורוח רעננה, שתיתן מענה נכון ומהיר לעותרים. המחאה החברתית ראויה לסעד מהיר יותר, שיש בו כדי להקטין את מצוקות המתדפקים על שערי ביהמ"ש. בנוסף, גורמים מסחריים מחפשים מענה מהיר יותר, כדי שיוכלו להעריך נכונה את סיכויי ההליכים שהם נדרשים לנהל. המוניטין שיצא לשופט גרוניס בפסיקותיו הקצרות והתכליתיות, יכול להיות הזדמנות נפלאה למערכת המשפט לבחון את עצמה.
עיקול מסגרת אשראי
פרופ' רות פלאטו־שנער, המכללה האקדמית נתניה
בפסק דין חדשני קבעה השופטת ד"ר מיכל אגמון־גונן שנושה יכול לעקל מסגרת אשראי של לקוח שמובטחת בבטוחות עד לגובה הבטוחות. פסק הדין עסק בבקשה לאישור עיקול בסך 3.4 מיליון שקל שאותו ביקשו להטיל משה אלבס

וחברות שבשליטתו על חשבונות בנק מזרחי טפחות של אברהם שיף, וחברת דורנקסט. השופטת קראה תיגר על ההלכה הבעייתית ששלטה בכיפה משנות השמונים. ערעור על פסק הדין תלוי ועומד, וסביר כי העליון יבטלו. עם זאת, פסק הדין מציג חשיבה מקורית לגבי מהותה של מסגרת האשראי כזכות קנויה של הלקוח.
תיקוני חוק החברות
פרופ' יוסף גרוס, משרד גרוס, קלינהנדלר, חודק
תיקונים 16 ו־17 לחוק החברות צמצמו את כוחם של בעלי השליטה והגדילו את כוחם של בעלי המניות מקרב המיעוט. כמו כן חוזקו הדירקטורים מקרב הציבור והורחבה החובה למנות דח"צים בחברות אג"ח. התיקונים העמיקו את עצמאות הדירקטוריון. על בעלי מניות נאסר להתערב בהחלטות הדירקטוריון ועל הדירקטורים נאסרה ההתקשרות בהסכמי הצבעה. יש לברך על חיזוק עצמאות הדירקטוריון. עם זאת, חיזוק המיעוט עלול לפתוח פתח לסחטנות ולפסילת עסקאות ראויות.


