5 הערות על משק החשמל
אפשר לרסן את הביקוש לחשמל על ידי העלאה חדה של התעריף לתקופת הקיץ, כמו שעשו עם המים
1. "חברת החשמל לא תקים תחנות ולא תנהל תכנית חירום חדשה להגדלת הייצור. השלמת תכנית החירום העכשווית (שלוש יחידות קיטור שיניבו 375 מגה וואט – ל"ג) וכניסת יצרני חשמל פרטיים יוכלו לתת מענה מספק לביקושים לחשמל בשנים 2012-2013. תוספת ייצור חדשה תידרש רק ב-2014 כאשר בקיץ 2012 ו-2013 צפויה במשק רמת רזרבה סבירה".
המסקנות הללו, שנראות היום כאילו נלקחו מסרט מדע בדיוני, הוגשו בנובמבר 2010 לרה"מ נתניהו על ידי צוות בין משרדי ("צוות 90 הימים") בראשות מנכ"ל משרד האוצר הקודם חיים שני, ולאחר ניתוח עקומת הביקוש לחשמל ביחס לעקומת ההיצע. 19 חודשים לאחר הגשתן, המסקנות נראות פחות יציבות מהסיכוי שמובארק יתעורר, יחזור לשלטון ויחדש את הזרמת הגז ממצרים לישראל.
2. בתוך כך, ביום חמישי בלילה מהנדסי חברת החשמל החזירו לשימוש את יחידות הייצור הפגומות באשקלון (575 מגה וואט, כ5% מכושר הייצור האופטימאלי), בחדרה (כ-600 מגה וואט) ובתחנת הכוח ליד רמלה (כ-370 מגה וואט). התוצאה: בבוקר יום ראשון הסיכוי שמערכת החשמל תוכל לספק כמעט את כל הביקוש השתפר משמעותית. האם נעלם הסיכוי להפסקות חשמל יזומות? חד משמעית לא, ולו בשל העובדה שאף אחד לא יכול לחזות תקלות בתחנות הכוח כמו זאת מיום חמישי באשקלון.
3. אז מה היתה יכולה חברת החשמל לעשות כדי שתושבים לא יישארו בלי מזגן באמצע יולי? התשובה היא שמעט מאוד. המדינה אסרה על חברת החשמל לבנות תחנות כוח בטענה שיצרני חשמל פרטיים ישלימו את הביקוש, אבל אלו לא באו. משרדי הממשלה ממזמזים כבר 16 שנה את תכניות השינוי הארגוני בחברת החשמל, זו שאמורה לשחרר ממנה 2,000 עובדים ולהפוך אותה לרזה ויעילה יותר, ועד היום לא קרה כלום. את הענף הסולארי, שאמור לנצל את השמש הקופחת לייצור מאות מגה וואטים של חשמל כמעט והרגו עם הורדות תעריפים רטרואקטיביות. מה שכן, אם גב' כהן מחדרה לא תצליח להדליק מזגן, הכתובת תהייה רק אחת – חברת החשמל.
4. ומה עלה בגורל תוכניות החרום להגדלת כוח הייצור במשק, אלו שנקבעו ב-2008 וב-2010 במימון של מיליארדי שקלים מתעריף החשמל? הראשונה, שהגדילה את כושר הייצור באלף מגה וואט (9% מכושר הייצור) הושלמה בנובמבר 2010, אותו מועד בו הגיע חיים שני למסקנה ש"הכל בסדר". תכנית החרום השנייה מ - 2010 שאמורה הייתה להוסיף 750 מגה וואט (כ-6.5% מהביקוש), בכלל פוצלה לשני חלקים שווים על ידי האוצר ואושר להתקשם רק חצי ממנה - שלוש יחידות קיטור חדשות כן, הקמת תחנה חדשה באלון תבור לא. גם מזה לא יצא כלום - שלושה חודשים לאחר ההחלטה הגז המצרי נעלם והוצאות הדלקים של חברת החשמל שולשו, כך שכל גרוש יועד לרכישת סולר. כבר עכשיו ברור שזה לא מה שהיה מציל את המשק – כשאתה פועל בלי גז מצד אחד, ומצד שני מאבד תוך שבוע שלוש יחידות ייצור גדולות שנשרפו או התקלקלו (בחיפה, בחדרה ובאשקלון), יש גבול גם למה שאתה מסוגל לטפל.
5. אז מה כן אפשר לעשות כדי לרסן ביקושים? אפשרות אחת היא לתת לחברת החשמל לחזור להקים יחידות חדשות, פעולה לה האוצר מתנגד בכל תוקף. אפשרות שנייה היא לרסן ביקוש על ידי העלאה חדה של תעריף החשמל לפחות לתקופת הקיץ, כמו שעשו עם המים. אפילו ארגון ה-OECD, שבחן את מערכת החשמל בינואר האחרון, הגיע למסקנה שתעריף החשמל פה נמוך מדי בהשוואה לאירופה. בימים של מחאה חברתית, ספק אם למישהו יהיה את האומץ.
