המאשים הופך לנאשם
ביום בו עובד ציבור שעשה את תפקידו, משה לדור, נקרא להתפטר בעוד השני, שהורשע אהוד אולמרט, מתכנן כבר את הקאמבק, כדאי ש גם אנחנו נעשה את חשבון הנפש הנדרש
18:06
10.07.12
ההדים התקשורתית והציבוריים להכרעת הדין שניתנה היום (ג') בעניינו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט מתמצים במילה אחת – זיכוי. לאולמרט יוחסו חשדות חמורים בארבע פרשות, מהן בסופו של דבר אחת בלבד דבקה בו - פרשת מרכז ההשקעות.
הכרעת הדין הפתיעה רבים, ובהם גם עורכי דינו, שקיבלו היום פסיקה המתוקה מחלומם הטוב ביותר.
הפרקליטות הטילה במשפט זה רשת רחבה, שכוללת אישומים רבים. הרשת הרחבה המוטלת אינה תופעה חדשה. צירוף אישומים רבים גדולים כקטנים לכתבי האישום, בסופם מורשע הנאשם ולו בכמה מהם, הפכה לטקטיקה מוכרת שלרוב מיטיבה עם הפרקליטות.
אהוד אולמרט היום בביהמ"שצילום: אי פי אי
כפי שציין בית המשפט בפתח פסק הדין "המשפט התנהל במשך 157 ישיבות. פרוטוקול הדיוניםמחזיק כ- 19,000 עמודים. הופיעו בפנינו 102 עדים". התביעה קיבצה את ראיותיה ופנתה עימן בכתב אישום כבד משקל לבית המשפט. זה בתורו עשה עבודתו נאמנה, ונתן לכל עדות וראיה את משקלה הראוי בעיניו.
במקרה זה לא מדובר דווקא בהוספת עבירות נוספות ונלוות, אלא בחיבור אישומים ופרשות לכדי כתב אישום אחד. כאשר ייתכן ומאחורי זה עמדה התהייה כמה כתבי אישום נפרדים ניתן להגיש נגד אדם אחד (כאשר הוגש גם כתב אישום נוסף בפרשת הולילנד שבירורו מתנהל בימים אלה ממש בבית המשפט המחוזי בתל אביב), אך גם ייתכן מאחורי חיבור זה עמדה המחשבה שאם בפרשה אחת לא יורשע אולמרט, יהיה זה בפרשה השנייה.
על פני הדברים לא נראה שמדובר במקרה בו הפרקליטות התרשלה, או פעלה בזדון או בלהט יתר כנגד הנאשמים. לא רק שבית המשפט לא נזף בבאי כח המדינה, כפי שעשה במקרים בהם ראה לנכון לעשות כן, בית המשפט אף שיבח את פועלם, כמו גם את עבודת הסניגורים - "ב"כ הצדדים שהופיעו לפנינו, מטעם התביעה ומטעם ההגנה, עשו מלאכתם במסירות ובמקצועיות, ותוך עמידה בלוח זמנים דוחק... עבודתם הנאמנה סייעה לנו בניהול המשפט ובמלאכת כתיבת הכרעת הדין", ציינו השופטים בפסק דינם.
העיסוק התקשורתי והציבורי בפועלה של הפרקליטות מסיט את הדיון מכך שבסופו של יום ראש הממשלה לשעבר הורשע בעבירת הפרת אמונים בפרשת מרכז ההשקעות, פרשה שאינה המרכזית והחמורה שבכתב האישום, אמנם מותירה את ראש הממשלה לשעבר עם הרשעה פלילית, ואולי אף עם קלון, אם יראה זאת בית המשפט לנכון. אך נראה שמהעין הציבורית חומקת חומרת הדברים, לאור הזיכוי המהדהד מהפרשות הנוספות שקובצו יחדיו.
על כן, ייתכן ובמקרה זה, כפי שאף עלה מהדברים שאמר התובע בתיק, פרקליט מחוז ירושלים אלי אברבנל, כריכת האישומים יחדיו לא היתה רעיון מוצלח.יום שבו מורשע ראש ממשלה לשעבר בהפרת אמונים הוא יום עצוב, דבר שקשה היה להבין בין פרצופו המאושר של אולמרט, לבין מחיאות הכפיים הסוערות בסוף נאומיהם של סנגוריו.
נכון. זה לא האישום שהביא לפרישתו של אולמרט. זה גם לא האישום החמור ביותר מבין הארבעה, אך למרות שבית המשפט לא שוכנע כי גם בשלושת המקרים האחרים חטא אולמרט (אף שבפרשת ראשונטורס נותר בליבם של השופטים ספק סביר בדבר אשמתו) מדובר באדם שעמד בראש המדינה והורשע בהפרת האמון שניתן בו. והיום הוא סומן כקורבן המערכת.
קריאות להתפטרות של פרקליט המדינה לדור, שהעז ולקח אחריות אישית על התיק נשמעו מרגע הזיכוי ממקורביי אולמרט. כך גם קריאות לחשיבות הקמת הגוף המפקח על הפרקליטות, קריאות הנשמעות כל אימת שבית המשפט אינו מסכים מילה במילה עם התביעה בתיק.
אך כל עוד במקום לגנות אדם שלקח אחריות על מעשיו ותפקידו, וביצע אותו למיטב יכולתו ושיקוליו, לא נבחין ונבקר את זאת שהאדם שעמד היום למשפט בסופו של דבר, לא הביע ולו שמץ של חרטה על המעשים בהם הורשע על ידי "השופטים היושבים בירושלים" כפי שכינה אותם בהערצה אולמרט, סביר שנתקל במקרים דומים בעתיד.
ביום בו עובד ציבור שעשה את תפקידו (אף אם ביתר להיטות כפי שיש הטוענים) נקרא להתפטר בעוד השני, שהורשע, מתכנן כבר את הקאמבק, כדאי ש גם אנחנו נעשה את חשבון הנפש הנדרש.
