מבחן רכב - טויוטה GT86: התנהגות כביש מושחזת
המכונית הספורטיבית החדשה של טויוטה היא כל מה שמכוניות הנוסעים של טויוטה לא רוצות להיות: מהירה, מדויקת, מוחצנת ובעיקר מהנה. הבעיה היחידה היא שסובארו מייצרת מכונית כמעט זהה שעולה פחות
08:41
09.07.12
אם אתם בעלי משפחתית של טויוטה, כנראה אתם אזרחים למופת. אתם משלמים מסים, נושאים בנטל ויודעים כמה עולה כיכר לחם במכולת. כאלה שלא מתבלטים. אם הייתם גבינה, הייתם גבינה לבנה. מזין? כן. מעניין? ממש לא. אם בתרחיש דמיוני כלשהו יידרש המין האנושי להימלט מכדור הארץ ולהכין מבעוד מועד רשימה של הרפתקנים, משוררים או קומיקאים ארסיים לצורך מילוט של נבחרינו, כנראה "בעלות על קורולה" לא תהיה קריטריון להבטחת הישרדות המין האנושי.
עד היום, בטויוטה בהחלט היו מודעים לעובדה הזו ויצרו מכוניות שמיועדות בדיוק לאנשי הגבינה הלבנה. אמינות, צפויות, משעממות. אך טויוטה של 2012 אינה טויוטה של לפני חמש שנים. טויוטה 2012 היא חברה למודת משברים שפתוחה לביקורת ויודעת לפעמים שצריך לשנות כיוון ולייצר את ההפך ממה שהחברה יצרה עד היום: מכונית ספורטיבית, אגרסיבית, קיצונית ומוחצנת. כיצד מייצרים בטויוטה מכונית כזאת? הולכים לסובארו ומפתחים ביחד מכונית שמבוסססת על פלטפורמה של אימפרזה ומצוידת במנוע בוקסר וגם הנעה אחורית.
טויוטה GT86
מקום לילדים? לך תקנה קורולה
לשוטר שממתין בסוף הירידה ממודיעין יש אקדח לייזר ביד. קילומטרים לפני הירידה אני כבר יודע שהוא ממתין לי. GT86 משאירה עשרות קמ"שים מאחוריה תוך שניות. 200 מטרים אחרי השוטר אני מאותת ועוצר. נושם נשימה ארוכה. מסתכל במראה האחורית. הוא לא יכול לעשות כלום, רק להסתכל על צמד האגזוזים ולהבין שלא הייתי ילד טוב. אני מתנצל, הטויוטה הזו מוציאה ממני דברים ששכחתי. הרבה שנים שלא ישבתי במכונית ספורט אמיתית (חוץ ממיאטה) שעולה פחות ממכונית מנהלים, כזו שכל תא הנוסעים שלה בנוי רק לדבר אחד: לנסוע מהר, שכל כפתור חשוב נופל בדיוק בתוך כף היד, ומה שלא חשוב פשוט לא נמצא בה.
מקום לילדים? לך תקנה קורולה. תא מטען גדול? לך תחפש איזו אוונסיס. כיסאות רחבים? תמצא איזו קאמרי. רוצה לנסוע מהר? מצוין, ידית ההילוכים מתאימה בדיוק לכף היד. ההגה נופל בדיוק במקום הנכון שהוא צריך להיות, הכיסאות מעולים והגג (עם דיפון זול למגע) כמעט משפשף את הראש. רק מה הקטע עם הסטריאו הזה? איכות השמע בכלל לא משהו.
טויוטה GT86צילום: אתר יצרן
מבט קדימה, החלון הקדמי צר והנוף שנשקף מקדימה תחום על ידי שתי בליטות גדולות שמכילות את הגלגלים הקדמיים. למה? כי המכונית נמוכה מאוד, אתה כמעט יושב על הכביש. מרגיש את האספלט בישבן. רוצה להרגיש את האספלט יותר? מצוין, אפשר לעבור למצב ספורט. בהרבה מכוניות מבטיחים איזה כפתור מצב ספורט שמחדד את ההגה ואת הדוושות אך בפועל נותנים אוויר. בטויוטה מקיימים. כפתור ההתנעה של ה־GT נמצא למטה. השוטר בוהה. אני לוחץ. GT רועדת קלות. יש לה גם רעש מיוחד. מעל 5,000 סיבובים לדקה היא מייללת. בסובארו, שתכננה את רוב המנוע, יודעים לייצר מכוניות שמשחררות גרגורי הנאה עמוקים וממכרים במשך שעות, אך אחרי חמש שעות במכונית היללה הזו יוצרת מיגרנה.
אם יש גן עדן, אני יודע היכן הוא נמצא. בכביש ערד סדום בימי חמישי בבוקר. תנו לי טויוטה GT86 וכמה עשרות סיבובים ואני אראה לכם. אך בלי גיהינום אין גן עדן. הגיהינום שלי הוא אחד שחוזר מחופשה באילת. בקורולה. לטויוטה שלו יש 109 כוחות סוס. לטויוטה שלי יש 200. בעידן של מפלצות טורבו משתוללות 200 כוחות סוס לא נשמעים כמו הרבה, אך בטויוטה לא רצו לייצר טיל בליסטי, אלא מכונית שמתנהגת רהוט. לכן התקינו בה צמיגים צרים, כדי שתחליק בסיבובים, שתאבד אחיזה, שתייצר אדרנלין. המשפחה עוצרת בצד הכביש כדי לצפות בים המלח. בלי לאותת. החלון האחורי שלהם עמוס תיקים שחוסמים את שדה הראייה. מי שמכוניות לא מעניינות אותו לא יודע גם איך לנהוג. רגל ימין עפה לתוך השטיח, GT86 מייללת.
אצבע שמאל מורידה שני הילוכים בתיבה האוטומטית. תעשו לעצמכם טובה וקחו GT86 ידנית. התיבה האוטומטית הזו לא מהירה כמו תיבות כפולות מצמדים מודרניות. בקרת אחיזה: כבויה. מצב ספורט: מופעל. אני רואה אדום. קו אדום. כשהמנוע מגיע אל מנתק ההצתה הטויוטה נובחת ומדליקה מנורה אדומה. עוד הילוך. סיבוב. הזנב מנתק אחיזה. GT86 מחמיאה לאגו. רוצה להיראות כמו גיבור? קדימה. אין כאן סטירה חזקה של כוח ולכן אין הרבה סיכויים לעוף אל תוך התהום עם מבט מופתע. מה שכן, יש פיזור נאה של כוח ליניארי מ־5,000 סל"ד שמאפשר שליטה מדויקת במכונית באמצעות הדוושה. במהירויות האלה, ועם כל כך הרבה סיבובים, הרבה מכוניות כבר היו נכנסות לוורטיגו, מאבדות אחיזה לחלוטין על האספלט הלוהט, אך הטויוטה נשלטת להפליא. יש לה זווית גלגול אך הזווית מינימלית ואפשר לתקן את קו הפנייה גם באמצע הסיבוב. תענוג.
עוד 50 כוחות סוס היו עושים קסמים
לא הכל מושלם בתענוג הזה. וחבל. התחושה שהמכונית משדרת כחבילה עדיין מעט מלאכותית ועוד 50 כוחות סוס היו עושים כאן קסמים. תנהגו בפורשה בוקסטר, מכונית שמחוברת לנהג בקשר כמעט גנטי ותבינו על מה אני מדבר. אבל פורשה בוקסטר עולה כפליים. סוף ערד סדום מגיע. בסרטים, תאונת דרכים תמיד נשמעת כמו אירוע בהמשכים. חריקה, פגיעה, פגיעה נוספת, התנפצות של זכוכיות, קריעה של מתכת. במציאות יש רק בום אחד. הוא נשמע סתמי לחלוטין ובזה זה נגמר. כשאני מגזים, אני מריץ בראש את הצליל של הבום. כדי להירגע ולהוריד מהירות. חלאס. סיימנו. ההמבורגר ממתין ב"מוזה". כעת, הרשו לי לסכם. GT86 אינה מושלמת, אך מדובר במכונית שמציעה חבילה מרשימה מבחינת יכולת ויחס עלות־תועלת. ועוד דבר אחד קטן: לא מדובר בחבילה ייחודית. בסובארו מוכרים את ה־BRZ האחות ב־9,000 שקל פחות ולחובבי רכב יש בלב פינה חמה לסובארו. מה שבטוח, GT86 היא מכונית שבעלי קורולה ממש לא היו אוהבים. וזה אומר שמדובר במכונית בהחלט ראויה.
טויוטה GT86
מנוע: בנזין, נפח 1,998 סמ"ק, הספק מרבי 200 כ"ס, מומנט מרבי 21 קג"מ.
ביצועים: מהירות מרבית 210 קמ"ש, זינוק ל־100 קמ"ש ב־8.2 שניות
צריכת דלק: נתוני יצרן: 14.1 ק"מ לליטר. נתוני מבחן: 7.3 ק"מ לליטר
בטיחות: 6 כריות אוויר, טרם נבחנה במבחן ריסוק פומבי
קבוצת זיהום: 5
