ארדן: התל"ג כיום מחושב בצורה פרימיטיבית
השר להגנת הסביבה בכנס ממשל תאגידי של KPMG: "לא סביר שעלויות הטיפול במחזור פסולת ימשיכו להתגלגל באופן שווה על כלל הציבור. אין סיבה שתושבי דרום תל אביב יממנו בארנונה שלהם את תחלופת מוצרי החשמל הגבוהה של תושבי צפון תל אביב"
"אני לא יודע אם אתם שמחים שאני קידמתי חוקים ותקנות להגנת הסביבה, אבל אני אנסה לשכנע אותכם שזה הדבר הכי טוב לכלכלה הישראלית", כך אמר גלעד ארדן, השר להגנת הסביבה, בכנס ממשל תאגידי של KPMG ו-D&B ישראל.
השר הסביר כי מדינות מתפתחות עם מיליארד תושבים כמו סין והודו צומחות בקצב של 8%-10% בשנה, "סיני ממוצע צורך חשמל של 1/30 מאמריקאי ממוצע. הביקושים הולכים לגדול בצורה תלולה בעקבות הצמיחה הכלכלית באותן מדינות. מי שלא יעבור למודל שהאו"ם מכנה אותו כלכלה ירוקה – ניצול מוסכם ויעיל של משאבי הטבע, וימשיך להשתחוות לצמיחה הקלאסית שהתרגלנו אליה עד היום, ימצא את עצמו בכלכלה פגועה ומדכדכת".
השר תקף את מדדי הצמיחה שבשימוש היום: "כשאנחנו מחשבים את התוצר הגולמי הלאומי בישראל אנחנו עושים מתמטיקה פרימיטיבית פשוטה. אנחנו שוכחים שהמטרה של מקבלי החלטות היא לא צריכה, המטרה היא רווחתם של האזרחים, אושר ולא עושר. אי אפשר להגיד שיש קורלציה מלאה בין הצמיחה הקלאסית לרווחתם של בני אדם. צמיחה גם סופרת אירועים שליליים, כאשר יש מלחמה בלבנון ויש הוצאות שיקום, זה טוב כביכול לצמיחה. היום אחרי הזנחה של המים, שני שליש מאיתנו צורכים מים מינרלים, ויש הוצאות שינוע ברחבי הארץ, זה מוסיף המון להוצאות המשק, אך זה לא משפר את ההוצאה הפנויה ואת משק הבית בישראל".
השר הוסיף כי האיכות של החינוך ומערכת הבריאות במדינה לא משתקפת במדדי הצריכה הקלאסית אליהם התרגלנו, ולכן נכון לעבור למדדי צמיחה ירוקה: "במשרד להגנת הסביבה יחד עם בנק ישראל ועם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אנחנו עובדים על סט של מדדים משלימים כדי שיהיה אפשר בעת דיוני התקציב להציג לאן המשק הולך. לפי הבדיקות שלנו ושל הלמ"ס, אפשר לראות כי החשיבה שהובילה את מקבלי ההחלטות עד היום היא חשיבה לטווח קצר ולא לטווח ארוך. אם בוחנים את תחום הדיור בישראל, רואים שאחוז הבנייה צמודת הקרקע גדל באופן משמעותי יותר מהציפוף העירוני והבנייה לגובה. האם זה הגיוני במדינה בה שטח המדינה אינו הולך לגדול והגידול באוכלוסייה הוא כמעט הכי גבוה בעולם המערבי?"
השר סיפר כי מאז שנכנס לתפקידו הוא מקשיב לעצת קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, שהדבר הכי חשוב ששר להגנת הסביבה יכול לעשות הוא "רגולציה וחקיקה שמשנה את הנורמות ומתחילה תהליכי חשיבה והפנמה של ערכים אחרים שקשה לחזור ממנו אחורה ויביא את הכלכלה של המשק הישראלי קדימה".
השר התייחס לחוק מחזור פסולת אלקטרונית שצפוי לעבור בעוד כמה ימים בכנסת: "כשאתה רואה שיש עלייה תלולה בכמויות הפסולת, וזה קורה כי יש כאן תאגידים שמחנכים את הציבור להגדיל את השימוש כי הם רוצים למכור יותר, לא סביר שעלויות הטיפול בפסולת הזאת ימשיכו להתגלגל באופן שווה על כלל הציבור שבסוף מגיע דרך חשבונות הארנונה של כולנו. אין סיבה שתושבי דרום תל אביב יממנו בארנונה שלהם את תחלופת מוצרי החשמל הגבוהה של תושבי צפון תל אביב. הדבר הנכון הוא שהיצרן ייקח את האחריות. לכן אנחנו מנסים בכל תחום להפנים את העלויות האמיתיות של השימוש בחומרי גלם על ידי חקיקה ובנייה ירוקה".
לסיום, השר הזכיר את המאבק על שיקום ים המלח מול כימיקלים ישראל: "אין שום הגיון שנגלגל את עלויות שיקום ים המלח שעומדות על 4 מיליארד שקל על הציבור הרחב. לפני כשנה אושרו תקנות לדיווח רחב יותר על הסיכונים הסביבתיים שהחברה חשופה אליהם. יזמנו דירוג סביבתי של החברות הנסחרות בבורסה, ולפני כארבעה חודשים אושרה הצעת חוק ממשלתית לפיה כל חברה מעל גודל מסוים תדווח מה כמות הזיהום שהיא מייצרת באתר להגנת הסביבה. רמת השקיפות הזו יוצרת חשיפה יותר גדולה משמעותית לסיכון הביצועים הפיננסים שלהם".
השר הזכיר כי לצד הקנסות מצויות הזדמנות בתעשיית הקלינטק. "מדינות רבות מפתחות היום את הפתרונות ולנו יש את אמצעי הפיתוח לאנרגיה סולארית, מחזור והתפלה. אנחנו מכינים היום תוכנית תמריצים להתייעלות אנרגטית ולהפחתת פליטת גזי חממה. בנוסף אנחנו מנהלים מגעים למיסוי ירוק, מה שבעבר יושם על כלי רכב יעבור גם למוצרים צורכי אנרגיה".
