"ביהמ"ש הכלכלי ירד למגרש והבקיע גולים"
עו"ד ד"ר גיל אוריון, מבכירי הפרקליטים בתחום המסחרי, תוקף את התנהלות השופטת קרת־מאיר בתביעה נגד עסקת כור־כימצ'יינה, וטוען שהיא "ביססה את התיק יותר מהתובע". ובכל זאת הוא מסכים שבית המשפט הכלכלי שינה את המפה בתחום
"בית המשפט הכלכלי מכתיב לנו סדר יום חדש, מדובר במהפכה ממש. כללי המשחק השתנו לטובת בעלי מניות המיעוט, בעלי האג"ח, כאשר בית המשפט בוחן בשבע עיניים את התנהלותם של בעלי מניות השליטה, הדירקטוריון ונושאי המשרה". כך אומר ל"כלכליסט" עו"ד ד"ר גיל אוריון, ראש מחלקת ליטיגציה מסחרית במשרד עורכי הדין פישר, בכר, חן, וול אוריון ושות', שיישא דברים היום בכנס ממשל תאגידי 2012 שייערך בתל אביב בחסות "כלכליסט".
למהפכה שעליה מדבר אוריון, מבכירי הפרקליטים בתחום המשפט המסחרי, אחראים לדבריו "דניה קרת־מאיר, רות רונן וחאלד כבוב - שלושת שופטי המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב, שמונו לפני שנה וחצי".
אוריון ליווה בשנים האחרונות שורת תביעות בבית משפט זה. כך למשל, הוא ייצג את כור ברכישת מכתשים אגן מידיה על ידי החברה הסינית כימצ'יינה.
השופטת קרת־מאיר היא גם זו שנתנה את פסק הדין בתיק כור, ששלל מהחברה את פרמיית השליטה על אף שכור איבדה את השליטה בחברה, בניגוד לעמדת הלקוח שלך.
"זה מקרה שבו השופטת קרת מאיר בעצם ביססה את התיק ויצרה את ההנמקה שבו, יותר מאשר התובע עצמו. לא פעם בית המשפט יורד למגרש ומבקיע גולים".
"גם עסקה שזוכה באישורים לא חסינה"
לדברי אוריון, המגמה שהנהיג בית המשפט הכלכלי היא "הגברת מעורבות בית המשפט בפיקוח על החלטות החברה, אפילו אם הן עומדות בדרישות הפורמליות שקבועות בדין. בית המשפט הכלכלי לא מתרשם מעמידה בדרישות הפורמליות. גם עסקה שזוכה באישורים הנדרשים אינה חסינה מביקורת שיפוטית ומטענות על קיפוח המיעוט.
"בית המשפט קובע בעניין מכתשים אגן שיש מקום לשקול את מינויה של ועדת דירקטוריון בלתי תלויה, ללא נציגי בעל השליטה, שתהיה מוסמכת לנהל מו"מ אפקטיבי ואף להחליט נגד ביצוע העסקה במקרה הצורך. למותר לציין שדרישות אלה אינן נקובות בשום הוראת דין. הן מצויות בפסיקות בית המשפט בדלוור".
מאז הקמת המחלקה הכלכלית הוגשו אליה עשר תביעות נגזרות, עובדה המעידה על התעוררות בתחום. "להערכתי", אומר אוריון, "אנחנו הולכים לראות הרבה יותר תביעות ייצוגיות ונגזרות בתחום ניירות הערך בשנים הקרובות. בכל פעולה או עסקה משמעותית של החברה יצטרכו המנכ"ל והדירקטור לשאול את עצמם: 'איך אני עומד להתמודד עם התביעה הייצוגית שבפתח ואיך יפסוק בית המשפט?'. זה עולה בקנה אחד עם אחת המטרות המוצהרות של הקמת המחלקה הכלכלית, והיא הגברת האכיפה הפרטית, דהיינו אכיפת החוק באמצעות תביעה של בעלי מניות המיעוט ובעלי האג"ח".
"בית המשפט מתייחס בחשדנות לדירקטוריון"
האם בית המשפט, כמו רשות ניירות ערך, נוטה לחלוקה הידועה: בעלי השליטה הם "הרעים" ואילו בעלי מניות המיעוט הם החלשים והצודקים?
"ניתן לומר שבית המשפט מתייחס בביקורתיות, לעתים בחשדנות, לבעלי השליטה, לדירקטוריון בחברה ולנושאי המשרה בחברה, ומציב בראש סולם העדיפויות שלו את בעלי מניות המיעוט ואת בעלי האג"ח. אבל השופטת רות רונן בהחלטה בעניין 'תדביק' (שבו נדון אישור תנאי העסקה של בעל שליטה המשמש כמנכ"ל בחברה) פסקה נגד המגמה שעליה הצבעתי, ודחתה את התפיסה של הרשות. השופטת רונן קובעת כי גם בעל מניות מיעוט יכול להיות בעל עניין אישי. למשל בעל מניות מיעוט סחטן שמבקש תמורה כנגד הסכמתו לאשר עסקה, או בעל מניות מיעוט שהוא גם בעל אינטרס בחברה מתחרה".
אבל, לפסק הדין יש גם צד שני. "בנוסף", מציין אוריון, "רונן קובעת שאין לסמוך על בעל מניות שליטה, ובית המשפט יחליט במקום שבעל שליטה רוצה לפסול הצבעה של בעל מניות מיעוט".
בימים אלה מייצג אוריון את חברת ווסטרן בריז, התובעת תמלוגים מבעלי רישיונות לקידוח והפקת נפט בחופי ישראל - ובהם בעלי רישיונות מקבוצת טדי שגיא ומקבוצת בני שטיינמץ. לדברי אוריון, "מדובר בחברות שידעו במסגרת המסמכים שחתמו עליהם שלווסטרן בריז עומדת זכות לקבלת תמלוגי־על, ועכשיו חברות אלה מתנערות מהתחייבותן ומתכחשות לזכות זו".
לדבריו, "נתונים סטטיסטיים שאספנו מלמדים שמאז הקמת המחלקה הכלכלית הוגשו לה 14 בקשות לאישור תובענה ייצוגית בניירות ערך, לעומת שלוש בקשות שהוגשו לבתי משפט אחרים. אין חובה לפנות דווקא לבית המשפט הכלכלי בתל אביב, ואף על פי כן אנו רואים שבעלי מניות המיעוט מעדיפים לפנות אליו. הם עושים זאת כי הוא נוטה להקל עמם, כי הוא מבקש לעודד תביעות ייצוגיות ונגזרות בתחום דיני חברות וניירות ערך".
כיצד אתה מתרשם מזמני הטיפול בתביעות ייצוגיות ונגזרות בבית המשפט הכלכלי?
"זמן הטיפול בתביעות אלה הוא עשרה חודשים בממוצע. מדובר בקיצור משמעותי בהשוואה לבתי משפט אחרים. אלה פרקי זמן יוצאי דופן".
