הנבחרות המנצחות בטורניר היורו
כמו בכדורגל, גם בדיונים בבריסל כלכלות 3 ו־4 הוכיחו שהן יודעות לשבור את הכלים בקרב מול גרמניה
ראש ממשלת איטליה מריו מונטי, עד לפני ימים ספורים כלכלן וג'נטלמן, התיר את העניבה סופית ביום חמישי האחרון והוכיח לאירופה ולעולם שגם טכנוקרט יכול ליצור ריגושים ולגרום למנהיגי גוש שלם להזיע בחליפות.
14 שעות, עד 4 לפנות בוקר ביום שישי, התפתלו אבירי השולחן העגול בחדר הישיבות בבריסל עד שנכנעו ללחצים שהפעילו מונטי ועמיתו למדינות הנזופות, ראש ממשלת ספרד מריאנו ראחוי, שאותו הצליח לגייס לצדו. מריו ומריאנו יצאו לקרב של חייהם בידיעה כי קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל חייבת לחזור הביתה עם הבטחה לקידום חבילת התמריצים האירופית, תנאי שהציב בפניה הבונדסטאג לאשרור מנגנון הייצוב האירופי. השניים גם היו מודעים ללחצים הפוליטיים הפועלים על נשיא צרפת הטרי פרנסואה הולנד, שהשתוקק לשוב לפריז מהפסגה הראשונה שלו כשבכיסו הבטחה לקידום הצמיחה ביבשת.
טקטיקת ההתשה האיטלקית כללה יותר מעשר שיחות בארבע עיניים בין מונטי למרקל, שהתכתשו ביניהם בענייני טרמינולוגיה. בדיאלוגים אלה שולבו, לפי הודאת מרקל, גם "ענייני כדורגל". וכך, בתום סשן של הורדות ידיים, איטליה הגיעה לגמר על חשבון גרמניה לאחר שמרקל נאלצה לצאת מהביצורים. מפאת הנימוס, נשיא הנציבות האירופית ויו"ר הפסגה הרמן ואן רומפוי נחלץ לעזרת הקנצלרית והזהיר כי השימוש בשתי קרנות החילוץ האירופיות לא יהיה נטול מחויבויות. "אין מתנות חינם", הדגיש, אך מיהר למנוע תסיסה מחודשת מכיוון מריו־מריאנו, בציינו כי "ספרד תקבל סיוע בהקדם האפשרי".
הישיבה ננעלה עם החלטה היסטורית עבור הכלכלות החלשות של היבשת, לריכוך התנאים הדרקוניים שנלוו בשנתיים האחרונות לחבילת החילוץ. אם ההסכם אכן ייצא לפועל, גרמניה וממשלות אחרות בגוש יקבלו על עצמן את האחריות המשותפת לחילוץ בנקים הדדי - אופציה שעד ליום חמישי האחרון היתה בגדר טאבו מוחלט מבחינת מרקל.
מעברו השני של המהלך, ממשלות אירופה עשויות להפוך את הבנק האירופי המרכזי למשקיף על הבנקים, כאשר באמתחתו נשק יום הדין של פירוק בנקים סוררים. בקרב האנליסטים יש מי שמגדירים את ההחלטות שהתקבלו בבריסל "נס קטן", שיאפשר לנתק את התלות הגורלית הקיימת בין יציבותם של בנקים לחוסנן של ממשלות. במקביל, איחוד המשאבים והסמכויות מהווה צעד משמעותי לכיוון אחדות פדרלית, הנדרשת להערכת מומחים למען המשכיות גוש היורו.
בתום המשחק ההיסטורי בין נבחרות גרמניה ואיטליה, באלוטלי הכריז כי "איטליה וספרד הן שתי הנבחרות הטובות ביותר בטורניר". גם אם אמירתו נתונה לפרשנות, בחדר הישיבות בבריסל כלכלות 3 ו־4 הוכיחו כי הן אכן יודעות לשבור את הכלים ברגעים הרי גורל בקרב מול הגדולה מכולן. בתום דרמה זו נותרת חידה בלתי פתורה: האם מדינות האיחוד יצליחו להירפא כעת גם מגרירת הרגליים המסורתית למען "הידוק" סעיפי הסכמים מכל כיוון אפשרי, לפני שהמטרה שלשמה התכנסו תשבוק חיים?
