$
משפט

ראיון "כלכליסט" - ליבאי: "'חובת הלשנה' של עו"ד לא עבדה בעולם"

יו"ר צוות לשכת עורכי הדין למאבק בהטלת חובות הדיווח על עורכי דין מעריך כי חובת הדיווח של עוה"ד על הלבנת הון תבוטל ותוחלף בכללי אתיקה, אך מבהיר: "הלשכה מעוניינת להרחיק משורותיה עברייני חוק"

משה גורלי 08:1726.06.12

"יש לי יסוד להאמין שוועדת חוקה של הכנסת לא תאשר את הצעת החוק כפי שפורסמה", אומר פרופ' דוד ליבאי, יו"ר צוות לשכת עורכי הדין למאבק בהטלת חובות הדיווח על עורכי דין במסגרת התיקון המוצע לחוק איסור הלבנת הון. עם זאת סבור ליבאי כי "גם אם הממשלה תיסוג מהצעת החוק, הציפייה היא שעורכי הדין יתרמו לאכיפה ולא יהוו מכשיר בידי הלקוחות כדי להלבין הון".

 

מאז שעברה הצעת החוק בקריאה ראשונה ב־7 במאי, וגם קודם, עוד כשראש רשות הלבנת הון הקודם עו"ד יהודה שפר התניע את המהלך, נסערים עורכי הדין בגלל הכוונה להפוך אותם ל"מלשינים" על לקוחותיהם. זאת במסגרת הטלת חובות על נותני שירותים פיננסיים ועסקיים, בהם עורכי דין, לדווח לרשות להלבנת הון על עסקה החשודה בעיניהם כנגועה בהלבנת הון. שלשום פרסמה הרשות לאיסור הלבנת הון דו"ח פעולה לשנת 2011, שממנו עולה כי "חשבונות נאמנות נוצלו להלבנת הון".

 

מעבירים את חובת הדיווח למסלול האתי

 

ראש לשכת עוה"ד עו"ד דורון ברזילי מינה בספטמבר 2011 צוות בראשות ליבאי, ובהשתתפות עורכי דין בולטים בתחום כיעל גרוסמן, שריג דמארי, נתי שמחוני ואחרים כדי להגיב להצעת החוק. עתה, כפי שנחשף ב"כלכליסט", מסתמנת פשרה: עורכי הדין יוחרגו מהחוק, וחובה זו תוחלף בכלל אתי. מבחינת ליבאי, כל עוד העניין אינו גמור, הצעת החוק עדיין קיימת. "רעיון הסנקציה המשמעתית טרם גובש וטרם סוכם עליו", הוא אומר, "אך ראשי הלשכה נמצאים בהידברות עם הרשות לאיסור הלבנת הון כדי למצוא נוסחה שגם תבטיח עמידה בקריטריונים הבינלאומיים וגם תוציא את עורכי הדין מהצעת החוק. אחד הפתרונות הוא כלל אתיקה שלפיו עורך דין שהיה לו יסוד לדעת שהעסקה נגועה בהלבנת הון ולא דיווח, עובר עבירה משמעתית, אך לא פלילית".

 

פרופ' דוד ליבאי פרופ' דוד ליבאי

 

מדוע רק עורכי דין ולא שאר נותני השירותים הפיננסיים?

"ההבדל נעוץ בחיסיון המוחלט שמקנה החוק. חיסיון כזה מוקנה רק לשניים - לאדם שמתוודה בפני כומר וללקוח של עורך דין. חיסיון מוחלט משמעותו שגם בית משפט לא מוסמך להורות על פגיעה בחיסיון". ליבאי מונה את נזקיה הרבים של הצעת החוק, בכל הנוגע לעורכי דין: "הדרישה מעורך הדין להיות הגורם שאוכף את החוק וישתמש במידע חסוי שקיבל מהלקוח. לקוחות יגיעו למצב שאין להם ביטחון שמה שהם מספרים לעורך הדין נשאר נחלתו הבלעדית ומשמש אותו רק למתן חוות דעת מקצועית. ולעומת זאת, עורך הדין נקלע למצב של ניגוד עניינים בין יחסי האמון בינו ללקוח לבין חובתו לדווח לרשויות על עבירה שהלקוח עומד לעבור".

 

תקיעת הטריז הזה בין עורכי הדין ללקוחותיהם נועדה למטרה נעלה שמוכתבת גם על ידי מוסדות בינלאומיים שנרתמו למשימה הגלובלית של מלחמה בהון השחור. מלבד פגיעתו הקשה של הון מסוג זה בכלכלה, נמצא שהוא עלול גם לשמן את תעשיית הטרור העולמי. את המאבק הזה מובילה ארה"ב, עם זאת עורכי הדין שם חזקים מספיק כדי לטרפד חקיקה שכופה עליהם דיווח. ברשות להלבנת הון למדו שכוחה של הלשכה הישראלית דומה יותר לשל זו האמריקאית מאשר ללשכות עורכי הדין באירופה, שם כפופים עורכי הדין לחובות הדיווח.

 

אף שהרשות לאיסור הלבנת הון נתלית בלחץ העולמי על ישראל בחקיקת חוקים מתאימים ואכיפתם, מתברר שברחבי עולם לא ממש ששים לאכוף את חובת הדיווח על עורכי הדין. "בארה"ב החקיקה לא עברה, בקנדה בית המשפט לחוקה עיכב את החלת הכללים, ובאירופה, במקומות שהחקיקה עברה, העניין נכשל", אומר ליבאי. לדבריו, "אנחנו לא צריכים להיות הנוקשים מכולם בהחלת החובה".

 

"לשכת עורכי הדין אינה רוצה להקנות לעורכי הדין חסינות בביצוע עבירות, ומעוניינת להרחיק משורותיה עברייני חוק ואתיקה", אומר ליבאי, "ובנוסף, מעוניינת הלשכה שמדינת ישראל תעמוד בקריטריונים הבינלאומיים להבטחת מלחמה יעילה בהלבנת הון. אבל, כשם שהלחימה בפשיעה בכללותה, חמורה ככל שתהיה, לא פגעה ולא שללה את החיסיון, כך גם המלחמה בהלבנת הון אסור לה שתשלול את החיסיון ויחסי האמון בין הלקוח לעורך הדין". לנזקים שיגרום החוק מוסיף ומונה ליבאי את חוסר הוודאות שייווצר בקרב עורכי הדין. "אם עורך הדין, בתום לב, מבצע עסקה ואינו חושד בכשרותה - הוא אינו חייב בדיווח, אבל אם הרשות תטען שהלקוח עבר עבירה - המצב המשפטי יחייב את עורך הדין להתגונן ולגלות את המידע שמסר לו הלקוח כדי להוכיח שפעל בתום לב. ואז עורכי הדין צפויים לחקירות גם בשותפות לעבירה עצמה וגם בעבירות דיווח".

 

"תקשורת חופשית עם לקוח היא עקרון יסוד"

 

"עקרון יסוד", מוסיף ליבאי, "הוא שתהיה תקשורת חופשית בין עורך הדין ללקוח. הלקוח משוכנע שהוא יכול להתייעץ עם עורך הדין, להעמיד לרשותו את כל המידע הרלבנטי כדי לקבל ייעוץ וחוות דעת לגבי המצב המשפטי. מנגד החוק מעניק ללקוח חיסיון שמבטיח לו שעורך הדין ישמור את כל המידע לעצמו. עורך הדין מחויב גם בחוק וגם בכללי האתיקה לשמור בסוד את המידע".

 

גם כשברור לעורך הדין שהלקוח עומד לבצע עבירה?

"ברגע שמחייבים עו"ד לדווח, בפועל מבטלים את החיסיון שהוקנה בחוק. אין ספק שאסור לעורך דין לסייע ללקוח לעבור עבירה כלשהי. אם הם מסייעים - אין להם ואין ללקוח חיסיון. אבל בפועל, לא תמיד יכול עורך דין לגבש תמונה ברורה על כל פרטי העסקה. לא תמיד מוצגות בפניו כל עובדות המקרה וממילא הרשות יכולה לאחר מכן לטעון שעורך הדין ידע שהעסקה נגועה בהלבנת הון ולפחות היה לו יסוד סביר לחשוד והוא עצם את עיניו מלראות את ההסתבכות עם החוק. לכן החשש הוא שבמקרים מסוימים יהיה לרשות מידע שלא עמד בזמן אמת לרשות עורך הדין והוא יחשיד אותו בסיוע לעבירה ואז הוא חייב להתגונן באמצעות דיווח שישלול את החיסיון. יהיה עליו לגלות מה הוא ידע בזמן אמת של ביצוע העסקה".

 

פרופ' דוד ליבאי (78)

מצב משפחתי: נשוי + 2

תפקיד: שותף ומייסד של משרד ליבאי, מן ושות'

מתמחה: צווארון לבן, הלבנת הון, משפט כלכלי, משפט ציבורי

השכלה: ד"ר מאוניברסיטת שיקגו

עוד משהו: לשעבר שר המשפטים; לאחרונה הצטרף למשרדו כשותף פרופ' קנת מן. שותפה נוספת במשרד היא בתו דפנה ליבאי

בטל שלח
    לכל התגובות
    x