המשטרה אשמה
התנהלות השוטרים הפכה את מה שהחל כמחאה שקטה להתפרצות אלימה ובלתי נמנעת
אבל החיוכים נעלמים במהירות - אנשי הסיירת הירוקה של עיריית תל אביב תופסים את האוהל וקורעים אותו לגזרים. כמה מפגינים צועקים לעברם שאסור להם להפעיל כוח או לעצור אנשים כי הם לא אנשי משטרה, ושהנפת האוהל מותרת כי הוא לא הונח על הקרקע. קבוצה של מפגינים יורדת בריצה מהשדרה ויוצרת חומה אנושית בין הסיירת הירוקה לבין האוהלים. "אין לכם זכות לעצור אותנו", צועקים המפגינים וזוכים לכמה רגעים של שקט עד להגעת לוחמי היס"מ של המשטרה.
המפגינים משחזרים את נאומי המעגלים של מחאת הקיץ שעבר. בחור צעיר מסביר שהעלייה מרוסיה קורסת תחת הנטל הכלכלי. אחריו עולים נציג שכונות, תלמידת תיכון שברירית ועוד. יש משהו בנאומים הספונטניים והלא רהוטים שהוא אמיתי וכן בהרבה מכל נאומי הכיכרות.
אנחנו מתיישבים במעלה השדרה, קצת רחוק מההמון. חבר שעובר מציע לנו לא לשבת שם, כי היס"מניקים עומדים להגיע. "יעיפו לך את הילדה", הוא אומר לי. אני לא מקשיב. אני יושב רחוק ולא מאמין ששוטר ייתקל בילדה בת כשנתיים או ידחוף אותה.
כעבור כמה רגעים זה קורה. גדוד יס"מניקים שועט לעבר המפגינים, ואחד מהם דורס את הילדה שנזרקת על הדשא ומתחילה לבכות. אני מרים אותה, רץ לעבר השוטר ושואל אותו לפשר מעשיו. הוא בתגובה מביט עליי במבט מזלזל, ואומר לי: "סתום את הפה, עוף מפה". בשלב זה אשתי מחליטה לקחת את הילדה המבוהלת הביתה.
קבוצת יס"מניקים פורצת לשדרה וגוררת את ליף למדרכה. מפגינים שנחלצים לעזרתה זוכים לנחת זרועם של השוטרים. כשליף מוכנסת לניידת העניינים מתחילים לצאת משליטה. תת־ניצב יורם אוחיון, מפקד מרחב ירקון, מפקד על הנעשה ונראה כמאבד שליטה. הוא מורה לאחד מפקודיו לעצור אדם שמצלם אותו בטלפון הסלולרי. אני פונה לאוחיון ושואל אותו מה הטעם במעצרים, שכן ברור שמעצרה של ליף הביאה להסלמה. אוחיון מאיים עליי שאם אמשיך בשאלות, איעצר.
המפגינים מנסים לחסום את הכביש כדי למנוע מהניידת שבה נמצאת ליף לנסוע מהאזור, אבל אוחיון לא מוותר. הוא זוכה לנאצות ולגידופים, ומשדר חוסר שליטה. למי שהתבונן מהצד בנעשה התמונה ברורה: התנהלות השוטרים הפכה את מה שהחל כמחאה שקטה להתפרצות אלימה ובלתי נמנעת.