ראיון "כלכליסט": "זו טעות להתייחס אל הטייקונים כאויב"

"היועץ המשפטי והפרקליטות עשו כאן מהפכה וגנבו שלטון, מהפכה שלא שונה בהרבה ממהפכה צבאית", טוען בלהט עו"ד דן גבע שמתייחס לדרך שבה נפרד ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט מכיסאו, לאחר שהפרקליטות התעקשה על גביית העדות המוקדמת של טלנסקי.

אולמרט ממתין להכרעת דינו בכמה פרשות בבית המשפט המחוזי בירושלים, ולפתיחת משפטו בפרשת הולילנד בתל אביב. "גם אם ייצא אשם", אומר גבע, "ההדלפות וההשחרה שנעשו לאולמרט בידי הפרקליטות חמורות בעיניי מוסרית יותר ממה שהוא עשה. וזה לא רק בלתי מוסרי, אלא גם בלתי חוקי".

לאחר שעו"ד יורם טורבוביץ' סיים את תפקידו כראש לשכת אולמרט, הוצע התפקיד לגבע. גבע טוען שעמדתו לגבי העוול שנעשה לאולמרט אינה קשורה לכך: "לא הכרתי אותו לפני כן ואפילו לא הצבעתי עבורו. לצערי, הצבעתי אז לעמיר פרץ ולמפלגת העבודה".

עו"ד דן גבעצילום: אוראל כהן

להיזהר מפופוליזם

עו"ד גבע הוא עורך דין בכיר ומוערך ביותר, אך רחוק מהתהודה ומהפרסום שלהם זוכים עורכי דין המקבילים לו במעמדם. הציבור שמכיר את המובילים במשרדים המסחריים הגדולים טרם התוודע לראש משרד מיתר, האחראי המרכזי לצמיחתו בתוך 15 שנה ממשרד קטן המונה עשרה עורכי דין למשרד השלישי בגודלו בארץ שמונה 155 עורכי דין, מתוכם כ־40 שותפים. זהו משרד מוביל בתחומי מיזוגים ורכישות שבהדרגה התפרס לתחומים נוספים, והיום מספק מגוון רב של שירותים - אנרגיה ואיכות סביבה, קניין רוחני, דיני עבודה, תקשורת, משפט מינהלי ועוד.

גבע ומשרדו היו מעורבים במספר רב של עסקאות מיזוג ורכישה, עשר מתוכן רק במחצית הראשונה של 2012. הבולטות שבהן: ייצוג סיסקו בהיבטים המקומיים של עסקת הרכישה של NDS תמורת 5 מיליארד דולר; ייצוג חברת אובג'ט בעסקת המיזוג עם סטראטסיס בשווי 1.4 מיליארד דולר; ייצוג חברת פרדיים גיאופיזיקל בעסקה למכירתה לקרנות הפרייבט אקוויטי אייפקס ו־JMI תמורת כמיליארד דולר; ייצוג חברת אמדוקס בעסקה למכירת אחזקותיה בחברת לונגשיין הסינית; וייצוג בעסקת הענק המדוברת ביותר בעולם ההייטק ישראלי, שבמסגרתה נרכשה חברת אנוביט על ידי אפל.

הפירמה של גבע מייצגת קפיטליזם במיטבו, מה שלא מפריע לו להרגיש חלק מתנועת המחאה החברתית. "הייתי בכל ההפגנות של הקיץ האחרון, אני עושה כ־100 ימי מילואים בשנה ואני מזדהה עם המחאה החברתית, אבל צריך להיזהר בפתרונות: הגבול בין תיקונים חיוניים ונדרשים לבין פופוליזם הוא דק ביותר".

אהוד אולמרטצילום: אוראל כהן

אתה חושש מגל החקיקה החדש שתכליתו להגביל טייקונים ובעלי שליטה?

"אני חושש מחקיקה טהרנית וקיצונית מדי, חקיקה שתגרום לכך שחברות לא יקומו בישראל. עורך דין בכיר ביקר אותי פעם על שהמלצתי ללקוחות שלי להתאגד כחברה בישראל. הוא אפילו הזהיר שיתבעו אותי על רשלנות מקצועית. 'תקים את החברה בדלוור', אמר, 'לא בישראל'. אותו עורך דין אולי הגזים, אבל תחזיתו עלולה להתגשם. חברות לא יקומו כאן ואז תהיה תחרותיות, תהיה תעסוקה?"

מבין התיקונים המוצעים, מה בדיוק מזיק, מיותר ומסוכן?

"האיסור לבטח ולשפות נושאי משרה שהתרשלו, תיקון שאין לו תקדים בעולם, והתיקונים שמגבילים את בעלי החברות יתר על המידה. הופכים טיייקונים ובעלי שליטה לאויב - זו טעות גדולה. רובם טובים והגונים. למה כועסים רק על עושי התספורות? למה לא באים בטענות אל מי שאישרו את ההלוואות ללא ערבות?"

אולי הגונים, אבל קצת חזירים, גם אם זה במסגרת החוק והכללים.

"היתה חזירות מסוימת. ניסו להיאבק בה על ידי שקיפות שרק הגבירה את החזירות. כשפרסמו את טבלאות השכר, השיגו תוצאה הפוכה. אלה שקיבלו הרבה לא התביישו, ואלה שקיבלו פחות דרשו יותר".

בימים אלה עולה על הפרק החוק למניעת ריכוזיות. אתה שלם איתו?

"אחת התוצאות של החוק היא המעבר מחברות בעלות גרעין שליטה לחברות ללא גרעין כזה, שיישלטו בידי המנהלים. לא רק שבישראל אין כלים וניסיון להתמודד עם מצב כזה - ראינו מה קרה בארה"ב, שם זה היה אחד הגורמים למשברים ב־2002 וב־2008. מצד אחד אין בעל בית שאכפת לו, ומצד שני המנכ"לים והדירקטורים מרוכזים בעצמם".

רחוק מהפרסום של הקולגות הבכירים

משרד מיתר בונה תוכנית הטמעה לחברות בנושא האכיפה בתחום השחיתות, שעליה מופקד גבע עם עו"ד יובל ששון. "החברות אומרות לי: אתה לא מבין את העולם, את החיים. ככה זה עובד. אז ראשית, הן צודקות. שנית, לא יעזור להן. מדינת ישראל החליטה שהיא לא חלק מזה, והחברות יצטרכו להתרגל לצעדים חדשים". את מי שלא משתכנע הוא מזהיר: "האיסור לשחד פקיד במדינה זרה הופך משמעותי. הטרנד בארה"ב ובאנגליה שהחלו להחמיר עם נותני שוחד ישפיע דרמטית על חברות בכל העולם. האכיפה בארה"ב תחול על חברה ישראלית, אפילו אם הקשר לארה"ב יהיה זניח - חשבון בנק או חברה־בת בארה"ב. הקשר הכי קטן יהיה עילה לאכיפה. חברות ישראליות שעובדות בחו"ל ולא ישימו דגש על שינוי השפה והתרבות הארגונית ועל אכיפה פנימית קפדנית, עלולות להיחשף לסנקציות קשות ביותר".

הסנונית הגדולה הראשונה, סימנס, הוכתה ונקנסה בכמה מדינות בסכום שמגיע ל־2 מיליארד דולר. סימנס פעלה גם בישראל, והחשד הוא בנוגע למתן שוחד בחברת החשמל לרכישת טורבינות גז, פרשה שטרם התבררה עד הסוף בגלל הימלטותו לפרו של הדירקטור, השופט בדימוס דן כהן.

ההימנעות ממתן שוחד לא נותנת יתרון למדינות שמקפידות פחות כמו רוסיה או סין?

"ללא ספק. מי שטוען כך צודק, אבל גם זה לא יעזור".

הדרך לעקוף את האיסור תימצא. למשל, פעילות באמצעות מתווך מקומי שישמן את הבירוקרטיה והפוליטיקאים?

"עצימת עין מהתנהלות כזו של מתווך לא תעזור. אני ממליץ לכל מי שנעזר במתווך לבדוק אותו היטב: לערוך בדיקת נאותות, לבדוק את העמלות שהוא מקבל ונותן. צריך שלמתווך כזה יהיה ערך אמיתי. האם הוא רק מביא את הפוליטיקאי, האם הוא קרוב משפחה של הפוליטיקאי - כל אלה עלולים להסגיר את המהות האמיתית שלו. יש מדינות כמו הודו שבהן אסור להשתמש במתווכים".

המחאה החברתית בתל אביבצילום: עמית מגל

"נתקלתי רק בסחטנות לטובת המדינה"

כמו שהעולם נרתם למלחמה בשחיתות, כך גם ישראל מרכזת מאמץ פלילי למאבק נחוש שגבע לא ממש מבין את פשרו. "אני לא נתקל כאן בשחיתות", הוא טוען, "מנפחים את הדבר הזה מעבר לכל פרופורציות. קח למשל את פרשת רשות המסים שהתפוצצה כאן כאחת מפרשת השחיתות החמורות ביותר - אני לא נתקלתי אפילו ברמז לשחיתות ברשות המסים. לכל היותר נתקלתי בסחטנות לטובת המדינה. באחת הפעמים, כשרשמנו חברה זרה בישראל פניתי לקבל פטור ממס שהגיע לפי חוק. להפתעתי, פקיד השומה דרש בתמורה את שמות בעלי המניות של החברה. כוונתו היתה טובה: להגביר את הגבייה, אבל לא היו לו כל בסיס וסמכות לדרישה הזו. כשאמרתי לו, הוא הפנה אותי לבית המשפט".

הסיפור הזה מזמן הזדמנות להסביר משהו על הבדלים תרבותיים: "בארה"ב פניתי לפקיד ברשות ניירות ערך האמריקאית בעניין לקוח שלי. עצם הפנייה גרמה שם לזעזוע. השותף האמריקאי שלי כמעט התעלף. בעיניהם, עצם הפנייה, גם אם מדובר בעניין לגיטימי, הוא דבר שלא ייעשה".

האם העולם המאקרו־כלכלי הולך לכיוון שמסכן את ההצלחה הזו בשמורת המיקרו של משרד מיתר? גבע לא ממש מודאג: "ארה"ב במצב לא כל כך גרוע. נכון שהממשל בגירעון, אבל לחברות יש מזומנים. הן התייעלו מאוד. אירופה בצרות, אבל ישראל במצב סביר כי המסחר שלה תלוי יותר בארה"ב ובמזרח. ולשאלתך, אנו במשרד לא נערכים למשבר, אם כי ברור לנו שהפריחה של השנה הקודמת לא תחזור".

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה לדברי גבע על "גניבת השלטון": "דבריו המופרכים של עורך הדין בעניין הפרקליטות לא ראויים להתייחסות".