תמתינו עם המסים

כבר חודשים ארוכים מסבירים לנו באוצר כי גביית המסים הולכת ומידרדרת. בתחילת השנה פרסם האוצר תחזית הכנסות מעודכנת ל־2012, נמוכה ב־11.3 מיליארד שקל מתחזיתו המקורית. בשבוע שעבר הודיע המשרד כי מתחילת השנה נוצר גם בתחזית המעודכנת חוסר בגבייה של כ־3 מיליארד שקל.

ביחס לשנה הבאה המספרים שנזרקים לחלל האוויר מפחידים הרבה יותר: אחרי שהממשלה תיאלץ לקצץ כ־10 מיליארד שקל כדי לא לחרוג מהוצאותיה, היא תצטרך להעלות את יעד הגירעון ל־2013 בכ־10 מיליארד שקל, וגם אז היא תצטרך להטיל מסים נוספים בגובה 12–14 מיליארד שקל. זאת בתנאי שהמשק יצמח בשנה הבאה ב־3.5% לפחות, ושהמשבר בגוש היורו לא יתפתח למשבר כלל־עולמי.

תחזית גביית המסים לא תמיד מתגשמת

את משמעות נבואות הזעם האלה נבין טוב יותר בחודש הבא, כשבאוצר יסיימו את הכנת התקציב ל־2013. שורת הקיצוצים שתוצג אז היא כורח המציאות. לממשלה אסור לחרוג ממסגרת ההוצאות בתקציב, וכנגד ההתחייבויות הלא מתוכננות שלקחה על עצמה - בהסכמי השכר האחרונים ובמחויבותה ליישום המלצות ועדת טרכטנברג - יהיה עליה לקצץ בסעיפי הוצאות אחרים.

שר האוצר יובל שטייניץ. נבואות זעםצילום: עמית שעל

אבל בצד ההכנסות ממסים ובגירעון הנגזר מהן מדובר כבר בסיפור שונה. כאן לא מדובר באריתמטיקה פשוטה של כמה כסף שווה כל 1% תוספת שכר לרופאים. גביית המסים העתידית היא תחזית שנגזרת מהערכות הצמיחה. ותחזיות, כידוע, לא תמיד מתגשמות, וכבר היו דברים מעולם. ב־2000, למשל, נקבע יעד גירעון של 11 מיליארד שקל. בפועל, במחצית הראשונה של אותה שנה היה עודף תקציבי של כ־4 מיליארד שקל, שנבע כמעט כולו מגידול לא צפוי בהכנסות ממסים.

כשגברו אז הקולות שקראו להפנות את עודף ההכנסות הלא מתוכננות למימון הרפורמה במסים, כתבה מי שהיתה הממונה על הכנסות המדינה, ציפי גל־ים, את הקטע הבא: "שיעורי הגידול החדים בגביית המסים שנרשמו ברבעון הראשון של השנה לא יתמידו לאורך השנה כולה. לשינוי מדיניות כלכלית כל אימת שמתרחשות חריגות בלתי צפויות (כלפי מעלה או כלפי מטה) ממגמת תקבולי המסים, עלולות להיות השלכות שליליות למשק. אין להיחפז בהסקת מסקנות נמהרות, ובוודאי שלא לחלק את עור הדוב לפני שברור לגמרי שהוא אכן ניצוד".

האוצר צריך להתאזר בסבלנות

היום הסיפור שונה, אבל מוסר ההשכל של משל עור הדוב עדיין תקף. על העלאות המסים ל־2013 צפוי האוצר לבשר כבר בחודש הבא, שנה וחצי לפני סיום אותו תקציב, וזאת כשבדרך הארוכה שמצפה לנו יכולים להתרחש עוד אינספור תרחישים, ולא כולם בהכרח שליליים.

לכן מה שנדרש כעת מהאוצר, לפחות בפרק המסים בתקציב, הוא להתאזר בסבלנות עד שהמציאות הכלכלית תתחיל להתבהר. להחליט על הטלת מסים חדשים אפשר גם בעוד חצי שנה.