$
דעות

והסכם ממון תעשה לך

גם נכסים שנצברו לפני הנישואים אינם חסינים מפני חלוקה בעקבות גירושים

דן לימור 11:5107.06.12

הבאת עמך לנישואין נכס שהיה בבעלותך עוד קודם לכן? חוק יחסי ממון עומד לצדך וקובע שגם במקרה של גירושים הנכס יישאר שלך. אם תחושת ביטחון אופפת אותך כעת, אז כלל אין לה מקום, בוודאי כל זמן שלא נחתם הסכם ממון. למרות הוראותיו הברורות של החוק, בפסקי דין שניתנו זה מכבר קבעו בתי משפט שגם נכס חיצוני שהיה בבעלות אחד מבני הזוג לפני הנישואין ייחשב כחלק מכלל הנכסים המשותפים.

 

חוק יחסי ממון, החל על בני זוג שנישאו לאחר 1.1.1974, קובע כי במקרה של פקיעת הנישואין זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסיהם המשותפים. העיקרון מובן - הכרה בכלל הנכסים שנצברו במהלך תקופת הנישואים כמשותפים כיוון שהושגו במאמץ משותף של בני הזוג.

 

לעומת זאת, מונה החוק רשימה סגורה של נכסים אשר יישארו בבעלותו הנפרדת של בן הזוג המחזיק בהם או שעל שמו הם רשומים. אלו הם הנכסים החיצוניים, בהם נמנים בין היתר נכסים שקיבל אחד מבני הזוג בירושה ונכסים שהיו בבעלות אחד מבני הזוג לפני החתונה.

 

גם הנכסים החיצוניים אינם בטוחים גם הנכסים החיצוניים אינם בטוחים צילום: shutterstock

 

למרות כל זאת הסכם ממון אינו מיותר גם במקרה של של נכס חיצוני. במסגרת שורה של פסקי דין קבעו בתי משפט, מתוך חתירה לשוויון בין בני הזוג, כי למרות הוראות החוק יכול בן זוג לטעון לשיתוף בנכס מסוים, לרבות נכסים חיצוניים, מכוח הדין הכללי: עיקרון תום הלב ודיני היושר, דיני החוזים והקניין.

 

דוגמה למצב כזה הוא המקרה של פ' ממרכז הארץ, שרכש לעצמו עוד לפני נישואיו את דירת חלומותיו. פ' ואשתו, שמעולם לא ערכו הסכם ממון, התחתנו בשנות התשעים, ונולדו להם שני ילדים. לאחר נישואים שנמשכו קצת יותר מעשור עלו יחסיהם על שרטון ובתי המשפט נדרשו להכריע על חלוקת הרכוש המשותף. פ' היה משוכנע כי הדירה שעמל עבורה בצעירותו תישאר בבעלותו. אלא שלמרבה תדהמתו קבעו בתי המשפט כי הדירה שייכת גם לאשתו.

 

מהו הפתרון? הסכם ממון. הסכם זה מגדיר את חלוקת הרכוש שתחול, אם בכלל, במועד פקיעת הנישואין. במסגרת ההסכם בני הזוג מגדירים את כוונותיהם בדבר הפרדת הרכוש או בדבר שיתופו.

 

אם לא די בכך, נוכח מגמות הפסיקה בבתי המשפט, זוכה מעתה הסכם ממון לערך מוסף. כאשר בתי המשפט הגיעו למסקנות בדבר השיתוף גם ביחס לנכסים החיצוניים של בני הזוג, הם נשענו במסגרת שיקוליהם גם על העובדה שהצדדים בחרו שלא לערוך הסכם ממון. כלומר בתי המשפט סבורים כי בני הזוג התכוונו ליצור שיתוף בנכסים, אחרת ודאי היו עורכים ביניהם הסכם ממון.

 

נוצר מצב פרדוקסלי שבו השיתוף בנכסים בין בני הזוג חל גם על נכסים חיצוניים, אלא אם ערכו ביניהם הסכם.

 

גם אם אין לכם לכאורה צורך בהסכם ממון, זה רק נדמה כך. והסכם ממון תעשו לכם. אל תאמרו לי זה לא יקרה.

 

הכותב הוא בעלים של משרד המתמחה בדיני המעמד האישי, הסכמי ממון, גירושין, משפחה וירושה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x