מצעד האיוולת של האוצר

בצד הפרסומים על גזירות המס הצפויות בקרוב, על מנת למלא את קופת האוצר ההולכת ומדלדלת, פורסמה בתקשורת ידיעה לגבי תוכנית משרד האוצר לקבוע הקלה כהוראת שעה, לפיה יחול מס בשיעור נמוך על חלוקת דיבידנד "מחברות הענק", אותן חברות הנהנות מהטבות המס לפי חוק עידוד השקעות הון. חוק העידוד

התכלית היתה לשמור את ההון בישראל לצורך השקעה חוזרת. כתוצאה מכך נוצר מצב שבו "כלואים" רווחים בחברות אלו, הנמנעות מחלוקתם על מנת לא לאבד את שיעורי המס הנמוכים ששילמו על אותן הכנסות מוטבות מס שבגינן נוצרו הרווחים האמורים. תכלית המהלך המוצע מוסברת ברצון לעודד את אותן חברות לחלק דיבידנד במס מופחת ובכך להגדיל את גביית המס. שכן, במצב הקיים שבו הרווחים כלואים אין המדינה נהנית כלל ממיסוי.

מהלך דומה נעשה בעבר ביחס לחברות שבהן נצברו רווחים שנהנו ממס מופחת בעת פירוק, לפי סעיף 94ב' לפקודה, דבר שהביא לרצון לפרק באופן מלאכותי חברות על מנת להינות ממס מופחת. כדי להתמודד עם תופעה זו נקבעה הוראת שעה לענין סעיף 125ב' לפקודה, במסגרתו נקבע חלון זמן מוגבל, שבו ניתן היה לחלץ את אותם הרווחים במס מופחת גם ללא פירוק.

המצב הקיים היום מביא לכך שאותן "חברות ענק" נעזרות בתכנוני מס כדי לחלץ את הרווחים בדרך של השקעה בחברות זרות במקום בדרך של חלוקת דבידנד, בנסיון לעקוף את מיגבלת המס. ואילו רשות המסים מנסה מצידה "להילחם" בכך באמצעות הוצאת שומות במליארדי שקל לאותן חברות בטענה כי מדובר בחלוקת דיבידנד סמויה. מבחינה משפטית עמדתה של רשות המסים דחוקה בלשון המעטה. אך השאלה אם התוכנית שמגבש האוצר, בדרך של הפחתת המס על חילוץ הרווחים, היא הדרך הנכונה והיעילה להתמודד עם הבעיה.

לא ברור מדוע בחר האוצר להתמודד עם המצב דווקא באמצעות מתן הטבות נוספות לאלו שכבר ניתנו בעבר במיוחד כאשר במקביל מתוכננות גזירות מס על הציבור. ניתן להצביע על פתרון אלטרנטיבי העשוי להביא לתוצאה הרצויה מבלי להפחית את המס על הרווחים הכלואים.

לא רק "חברת מעטים", גם "חברות הענק"

הדבר יאפשר לרשות המסים, בנסיבות שבהן אי חלוקת הדיבידנד נעשית רק משיקולי מס, להטיל מס על הדיבידנד הכלוא כאילו חולק וזאת מבלי "לחלק מתנות" לאותן חברות על מנת שיואילו בטובן לחלק את הדיבידנד הכלוא. בצד "המקל" בדמות התיקון המוצע, ניתן ואף רצוי להציע "גזר", על ידי קביעת הקלה ולפיה, חברה שתשקיע בישראל סכום כלשהו במסגרת חוק עידוד השקעות הון, תוכל לחלץ סכום זהה, שקל נגד שקל, מתוך הרווחים בתנאים הקיימים היום, לפי החוק במתכונתו הנוכחית, שאינו מטיל עוד מגבלות מס על חלקות הדיבידנד כפי שהיה בחוק הקודם.

במילים אחרות, באמצעות השקעה חוזרת של הרווחים "יכובסו" הרווחים שהושקעו וייחשבו כבר היום כרווחים שחולקו לפי החוק החדש או לחלופין ימוסו במס מופחת. בכך מבטיחה הממשלה השקעה חוזרת במשק הישראלי ולא במשקים זרים, ומנגד מאפשרת לבעלי המניות לממש רווחים.

לסיכום, התוכנית המוצעת על ידי האוצר "לעודד" חברות ענק לחלק דיבידנד מתוך "רווחים כלואים", במתכונתה הנוכחית נראית כעוד פרק מתוך סיפרה של ברברה טוכמן, "מצעד האיוולת". היא יוצרת אולי רווח ממסים בטווח הקצר אך היא מאפשרת ללא הצדקה בריחת הון חוזר לחו"ל, וחמור מכך, היא מממנת, מכספי משלם המסים השקעות בחו"ל במקום במשק הישראלי.

יש גם לקבוע הקלה על חילוץ דיבידנד במס מופחת מותנית בהשקעה חוזרת, לרבות בדרך של הלוואת בעלים, בהשקעות מוטבות בישראל בהתאם ליעדים הכלכליים של הממשלה. במצב כזה, חברה כגון אינטל תיאלץ לשלם את מלוא המס על הרווח הכלוא אלא אם תחזור להשקיע סכום זהה בישראל.

המחבר הוא בעל משרד עורכי דין ומומחה למיסוי