$
בארץ

ארה"ב לא מחלימה מהר מספיק

מדדים חיוביים מהעת האחרונה יצרו אופטימיות באשר לסיכויי ההיחלצות של ארה"ב מהמיתון שבו היתה שרויה. אולם יש ארבע בעיות דחופות, שללא מציאת פתרון יגרמו לכך שהשינוי יהיה רק לרעה

מוחמד על-אריאן 08:25 07.06.12

 

כמה מדדים פנימיים מצביעים על כך שכלכלת ארה"ב מתאוששת. עבור חלק מהמתבוננים, המשתנים הללו מהווים את המאסה הדרושה להתנעת הכלכלה אל מסלול היציאה מהמשבר.

 

אף כי קיוויתי שאותם מתבוננים צודקים, השטף האחרון של נתונים כלכליים חלשים, ובתוכם העלייה המזערית של 69 אלף משרות בשוק התעסוקה האמריקאי בחודש מאי, איששו דווקא את ספקותיי. כדי להבין את מפת הסיכונים והסיכויים של כלכלת ארה"ב, חשוב לעבור על המשתנים החיוביים שלה ולבדוק מדוע הם פשוט אינם מספיקים.

 

לשם התחלה, תאגידים אמריקאיים רב־לאומיים יותר בריאים וחסינים כיום משזכור לי שאי פעם ראיתי אותם. מאזני המזומנים שלהם גבוהים מתמיד, שיעורי הריבית שהם משלמים על חובותיהם נמוכים, ופקעו זה מכבר המועדים של רבות מהתחייבויותיהם.

 

לצד אותם תאגידים ניתן למנות את הגורם השני הממתין בצדי המגרש עם כוח השקעה הולך וגובר: משקי בית פרטיים עשירים הם מקור חשוב ומשמעותי שניתן להשתמש בו כדי להגביר את הצריכה וההשקעה.

 

יו"ר הפדרל רזרב בן ברננקי. מפגין נכונות להפוך לפעלתן יותר
יו"ר הפדרל רזרב בן ברננקי. מפגין נכונות להפוך לפעלתן יותרצילום: בלומברג

 

הבנקים עדיין ממונפים

 

המשתנים השלישי והרביעי נוגעים לשוק הדיור והתעסוקה. שתי החזיתות הללו הפגינו חולשה עקבית ויצרו את הגורם המעכב הקריטי של התהליך המעגלי, שמצליח בדרך כלל לחלץ את ארה"ב אל מחוץ להאטה כלכלית. אך נתונים מהעת האחרונה מצביעים על כך ששוק הדיור כבר נמצא בתהליך של יצירת קרקעית. כמו כן, אף כי הגידול בשוק העבודה אנמי למדי, מגמתו הכללית היא עדיין חיובית באופן רצוף מאז ספטמבר 2010.

 

המשתנה החמישי נוגע למועצת הבנק הפדרלי המרכזי. חרף דיון לגיטימי ביעילות המדיניות הלא קונבנציונלית והניסיונית בטיבה שלו, הפדרל ריזרב מפגין נכונות להפוך אפילו ליותר פעלתן אם הכלכלה תמשיך להיחלש.

 

לבסוף, לאחר הבחירות לנשיאות ארה"ב המתקרבות בנובמבר, חלק מהמשקיפים מאמינים כי הפוליטיקאים בוושינגטון יהיו סוף סוף בפוזיציה המתאימה כדי לבצע כמה עסקאות קח־תן גדולות בתחום צעדי המדיניות.

 

כל אחד מששת המשתנים הללו טומן בחובו פוטנציאל להחלמה כלכלית. לפיכך, לא מפתיע שהם עוררו תגובות נרגשות בקרב חלק מהמתבוננים שטענו שארה"ב מפגינה סוף סוף את הדרוש כדי להיחלץ מתקופה ארוכה של צמיחה מדשדשת, אבטלה גבוהה ועלייה בחוסר השוויון בין המגזרים. הבעיה היא שהמשתנים הללו - בין אם בנפרד ובין אם בהסתכלות כוללת - לא באמת ישנו את כללי המשחק, והדבר נובע מארבע סיבות.

 

הסיבה הראשונה היא שהסביבה הכלכלית שמחוץ לארה"ב אינה חזקה מספיק. הדבר מומחש ביתר בולטות במשבר בגוש היורו, שנכנס לאחרונה לשלב בעייתי אף יותר ברגע שכמה משקיעים החלו למשוך את כספם מהמערכת הבנקאית של היבשת.

 

הסיבה השנייה היא שיותר מדי מגזרים בכלכלה האמריקאית טרם השלימו את תהליך ההחלמה של דפי המאזנים שלהם. הדבר נכון עבור המערכת הבנקאית, שעדיין לא התפרקה מהמינוף שלה לשביעות רצונם של הרגולטור והשווקים, מה שמגביל את היקף האשראי שהיא יכולה לתת. הדבר גם נכון עבור משקי בית רבים: עם שיעור חיסכון למשק בית שירד אל מתחת ל־4%, יותר מדי משפחות נמצאות בתהליך של מיצוי רזרבות המזומנים שלהן, בהנחה שהן כבר לא מיצו אותן.

 

הסיבה השלישית שהמשתנים החיוביים ככל הנראה לא יזניקו את ארה"ב קדימה היא שהאקטיביזם של הפדרל ריזרב עלול לגרום לנזק נלווה ולתוצאות בלתי צפויות. יש להיזכר בנבואתו הנכזבת של נגיד הבנק בן ברננקי, שה"סיכונים והעלויות" יהיו שוליים לעומת ההתאוששות.

 

צילום: איי אף פי

 

אבטלת צעירים מאיימת

 

הסיבה הרביעית ואולי החשובה מכולן היא שהכשלים בשוק התעסוקה והצמיחה הופכים בהדרגתיות לחלק מובנה מהכלכלה האמריקאית - עובדה המרוקנת ממנה את הדינמיות שלה ומפחיתה את מידת היענותה לשינויים. עם 5.2 מיליון מובטלים לטווח ארוך - פי 2.5 מהנורמה ההיסטורית - הסיכוי של העובדים לשעבר למצוא עבודות בשכר או רמת מיומנות קרובה לזו שבה הם החזיקו בעבר הפך כמעט לאפסי.

 

בדומה לכך, גם שיעור אבטלת הצעירים במדינה מגביר את הסיכוי שעובדים חדשים המסוגלים לעבוד ונכנסים לשוק העבודה פשוט לא ימצאו בו עבודה.

 

השורה התחתונה של דבריי עגומה, אבל מוכרחים להכיר בה. בשעה שכלכלת ארה"ב מחלימה לאטה, צריך לקרות הרבה יותר - ובדחיפות, כדי להשיב לה את המרץ והחדשנות שאפיינו אותה. חשוב מכך, התאוששות יציבה דורשת מידה גדולה יותר של רצינות ושיתוף פעולה מצד מקבלי ההחלטות בוושינגטון - דבר שלא מאוד ניכר במציאות הפוליטית של היום.

 

אלא אם שיתוף פעולה פוליטי כזה יקרה, התקווה למצוא תנופה מספיקה כדי לחלץ באמת את ארה"ב ממיתון תישאר בדיוק מה שהיא - תקווה ותו לא. וכך, במקום שנשעט קדימה, הכלכלה האמריקאית תישאר למרבה הצער והאימה שבויה בדשדוש נצחי, תוך שפגיעותה לרעות החולות הנושבות ממקומות אחרות בעולם רק תלך ותגבר.

 

הכותב הוא מנכ"ל ומנמ"ר קרן פימקו ומחבר הספר "כאשר שווקים מתנגשים". פרוג'קט סינדיקט 2012, מיוחד ל"כלכליסט"

x