הדרך הנכונה לנצל 125 מיליון דולר
העברת התמורה שתקבל סאני מהאצ'יסון תמורת סקיילקס לבעלי האג"ח היתה פתרון ראוי יותר
אם נשים לרגע בצד את הכדאיות הכלכלית של הצעת הרכש שצפויה סקיילקס לשים מול בעלי איגרות החוב שלה, לאחר שקרן האצ'יסון הסינית תרכוש את השליטה בה מסאני של אילן בן־דב, מוטב היה למשקיעים המוסדיים לסרב לה בלי לחשוב פעמיים. ההצעה שמביאה האצ'יסון דרך סקיילקס, ושנסגרה באמצעות בן־דב, עלולה לשנות את פניו של שוק החוב בישראל. הקדימות שנותן ההסכם בין האצ'יסון לסאני לבעלת השליטה על פני בעלי האג"ח נוגדת את הפרשנות המשפטית של המושג "הסדר חוב".
400 מיליון שקל יכלו לעזור
עורכי דין המתמחים בשוק ההון ציינו אתמול בשיחה עם "כלכליסט" כי בסופו של דבר, מרגע שחברה מודיעה שאינה מסוגלת לפרוע את חובותיה לבעלי האג"ח, הרי שהיא הופכת להיות בבעלותם והם אלו שצריכים לקבוע את עתידה. במקרה של סקיילקס, לא רק שמוכתב לבעלי האיגרות אופי הסדר החוב, אלא שבאופן מרתיח למדי, בעל המניות הגדול - סאני של בן־דב - מקבל סכום לא קטן של 125 מיליון דולר (עוד לפני שהוא רוכש בחזרה מסקיילקס את פעילות סמסונג ב־100 מיליון דולר) ויוצא מהחברה בצורה נקייה. מי שנותרים מאחור - בעלי האג"ח - צריכים להסכים בעל כורחם לתספורת, או שהעסקה תיפול ותיקלע להסדר חוב שממנו אין לדעת איך הם ייצאו. כעת צריך לשאול: בכמה היתה מתקזזת התספורת לבעלי האג"ח אם הם עצמם היו מקבלים את הסכום הזה?
תהייה נוספת שמעלה ההסדר: כיצד זה שסאני רוכשת את פעילות יבוא מכשירי סמסונג ב־100 מיליון דולר בלבד, בעוד שהיא דיברה על הכנסת שותף לחברה בסכומים גבוהים עד פי שניים? האם סקיילקס מוכרת את הפעילות בנזיד עדשים? האם נבדקו חלופות אחרות לבן־דב? האם סכום כפול עבור הפעילות, כפי שגם משקפת הערכת השווי האחרונה שבוצעה לו, לא יכול לשמש להקטנת התספורת לבעלי האג"ח? "זה סוף הסיפור של שוק האג"ח", התריע אחד מעורכי הדין הבכירים שעמם דיברנו.
"גם החוק קובע שבעלי האג"ח קודמים לבעלי המניות בסדר הנשייה. אף פעם לא עשו בישראל תספורת באג"ח כנגד תשלום לבעל שליטה - אין בזה שום היגיון כלכלי. אלו כללי משחק חדשים". קשה שלא להסכים עם האמירה הזו. מי יכול להבטיח שבעלי שליטה בחברות ציבוריות שייקלעו לקשיים לא יחפשו את הדרך הקלה החוצה וישאירו את בעלי האג"ח להתמודד עם בעלים חדשים, שהאינטרס של בעלי האג"ח לא נמצא בראש סדר העדיפויות שלהם?
כללי האתיקה מחייבים להתנגד להצעת הרכש
תרשו לנו לא להסתנוור מצדיקותו של בן־דב בכך שמצא את הפתרון האופטימלי לבעלי האג"ח. אחרי שני הסדרי חוב בטאו תשואות, בן־דב מכריח את מחזיקי האג"ח בסקיילקס לעבור הסדר חוב נוסף תוך איום שאם יסרבו להיענות להצעת האצ'יסון, כל העסקה תיפול ועמה מגדל הקלפים כולו. מי שיוצא מורווח, בסופו של דבר, הוא בן־דב ולא אחר. אין ספק שמחזיקי האג"ח של סקיילקס, ובמיוחד אלו מקרב הגופים המוסדיים, צריכים לעשות כל אחד בעצמו את החשבון, כך שימוקסם ההחזר של החוב לבעלי האג"ח, אך אם מונח פה גם המובן האתי של המהלך, הרי שהם צריכים להתנגד לו בכל התוקף.
