בחסדי התאגיד
בבריטניה רשאים גופים עסקיים להחזיק במשרד עורכי דין. בקרוב אצלנו?
חוק זה צופן בחובו נושא מעניין ומטריד גם יחד: התרת עריכת שינויים מבניים וארגוניים במשרדי עו"ד באופן המאפשר השקעת הון חיצוני בהם. כלומר, משקיעים שאינם עו"ד יוכלו להיות הבעלים הגאים של משרד עו"ד.
המשמעות האופרטיבית של החוק היא פתיחת צוהר לחברות אחזקה וגופים עסקיים, כגון חברות ביטוח, בנקים ואף סופרמרקטים, להשקיע ולהחזיק במשרדי עו"ד שיפעלו תחת המותג העסקי שבבעלותם. מדע בדיוני? לא ולא, חוק שריר וקיים.
לעת עתה נותרו גבולותיו של חוק יוצא דופן זה בד' אמותיה של בריטניה, שכן כללי לשכת עוה"ד האמריקנית (ABA) אינם תואמים את השינויים המבניים המוצעים בחוק זה, ובכירים ב-ABA אף העלו תהיות בנוגע לבעיות רגולטוריות, אתיות ומקצועיות העלולות לצוץ אם יונהג חוק דומה בארה"ב.
לונדון. לעת עתה החוק תקף רק בבריטניה צילום: עומר הכהן
משבר הסאב פריים האחרון הדגיש את הצורך בעריכת שינויים מעמיקים במקצוע עריכת הדין, אך השפעתו של חוק זה לא תסתכם בשינויים במבנה ההחזקות במשרדי צמרת בבריטניה. חוק זה עשוי לשנות מן היסוד את פניו של מקצוע עריכת הדין כפי שהן מוכרות לנו כיום. ממועד כניסתו לתוקף השאלה לא תהיה האם ייכנסו תאגידים עסקיים לשוק עריכת הדין, אלא מתי.
שליטה של תאגיד עסקי במשרד עורכי דין היא תהליך סבוך ובעייתי, שעלול לפגוע בחובה הקדושה שבין עורך דין ללקוח. ניגודי העניינים והבעיות האתיות העלולות לצוץ מרקיעות שחקים - החל מהאפשרות כי לקוח ותיק של משרד תובע תאגיד מסחרי המחזיק בעקיפין במניות במשרד, וכלה במציאות עתידית שבה תחויב ההנהלה הבכירה של משרד לתת דין וחשבון לבעלי המניות.
בעיה נוספת היא הרצון של התאגידים להגביר את הרווחיות בעזרת שיפור היחס בין עלות לתועלת, לדוגמה באמצעות מיקור חוץ של שירותים משפטיים (המוכר בשם Legal Process Outsourcing, או בקיצור LPO), תהליך פשוט שבו פעילות משפטית רווחית פחות, כגון מחקר משפטי, הגהת מסמכים משפטיים, כתיבת כתבי טענות ועוד, מוצאת למיקור חוץ למשרדי עו"ד במדינות שבהן כוח העבודה זול יותר.
העברת עבודה משפטית לצדדים שלישיים עלולה להביא באופן ישיר לפיטורים וצמצום במספר עורכי הדין במשרדים עד למינימום הנחוץ, וכן לפגוע בביקוש למתמחים. מעבר לכך, שימוש במיקור חוץ יצור קושי בהבטחת הדיסקרטיות ובאבטחת מידע. כמו כן, תיתכן סכנת ניגוד עניינים אם ספק מיקור חוץ יעניק שירותים ללקוחות משני צידי המתרס בתיקים מסוימים.
לשכת עוה"ד בבריטניה לא נאלמה דום בעקבות בעיות סבוכות אלו, וקבעה בתגובה תקנות אתיקה חדשות המרחיבות את האחריות המקצועית שתחול על משרדי עורכי דין שעומדים להיות בבעלות של חברות מסחריות, אך ספק אם סוגיות האתיקה המקצועית יעמדו בפני עוצמתם הכלכלית של גופים מסחריים שיחפצו בהרחבת עסקיהם לשוק עריכת הדין.
האם ביום מן הימים השפעות חוק זה עשויות להגיע לישראל, ויקום משרד עו"ד המוחזק בבעלות חברה מסחרית? ימים יגידו, אך בדרך הטבע, אופנות משפטיות הנולדות מעבר לים מגיעות בסופו של דבר גם לחופינו שלנו.
הכותב הוא מנהל Robus, משרד ייעוץ אסטרטגי לתחום ה-Legal Marketing
