מתרחקים מאחד העם
הציפיות הפסימיות מייבשות את השוק
בחודשים האחרונים הלך הרוח הפסימי ניכר היטב בשווקים, ודוגמאות לכך ניתן למצוא גם בכותרות העיתונים: "הרפורמה הצרכנית החשובה של בנק ישראל להגברת התחרותיות בענף הבנקאות נמצאת בפתח", "מהפכת הסלולר תגרום למעבר לקוחות מהמפעילים הוותיקים אל החברות החדשות תוך הורדת תעריפים ופגיעה ברווחי הפירמות", "מחירי הדירות בגוש דן ימשיכו לרדת, הנגיד שוקל החמרה נוספת בתחום המשכנתאות", "הדרישה לתוספת הון עצמי תקשה על קוני דירות פוטנציאליים" ועוד רבות. אין ספק שהמשק הישראלי נכנס למגננה ולאווירה קודרת במיוחד מאז הקיץ שעבר.
אווירת "עליהום" בפירמות העסקיות
ההאטה במשק החלה בהפגנות המחאה החברתית אשתקד, נמשכה בהמלצות ועדת טרכטנברג להעלאת שיעור מס רווחי ההון והקפאת הורדת מס החברות. לאחר מכן הגיעו המלצות ועדת הריכוזיות לצמצום המבנים הפירמידיאליים ולהפרדה בין אחזקות פיננסיות וריאליות בקבוצות העסקיות הגדולות במשק. גם אם קיימת מידה רבה של צדק חברתי בצעדים שננקטו ואלו המתוכננים, הרי שהאינטנסיביות והתכיפות שלהם בעייתיות ויש בהן כדי ליצור אווירת "עליהום" בפירמות העסקיות ואף לדכא כל מחשבה לגיבוש אסטרטגיה של צמיחה והרחבת הפעילות.
אחד מאנשי הנדל"ן המובהקים במשק עם פרספקטיבה של עשרות שנים הודה בפניי כי המצוקה בענף חסרת תקדים וכי כל מרצו מופנה כיום למימושים כדי להשיג נזילות גבוהה ככל האפשר. ואכן, הצירוף של רפורמות־גזירות מקיפות במרבית ענפי המשק ביחד עם החששות ממיתון מתמשך באירופה והאטה בשאר העולם, מטיל צל כבד של ציפיות פסימיות בפירמות לגבי החודשים הבאים. הטיפ הרווח ביותר כיום הוא להיכנס למצב של מגננה, לצמצם חשיפה לסיכונים ולהמתין לימים טובים יותר.
האווירה הפסימית ניכרת גם בבורסה שאת המתרחש בה ניתן להגדיר כשוקת שבורה המשתקפת היטב בירידות השערים, בצמצום נפח הפעילות ובחוסר העניין שמגלה הציבור. פעיל בשוק ההון אמר לאחרונה כי "אם היה ניתן לסגור את הבורסה המקומית לכמה חודשים, זה היה צעד נבון".
חשוב לזכור שקשת הפעילים בשוק הצטמצמה כבר בשנה שעברה כאשר משקיעים זרים הגיעו למסקנה כי הסיכון הגיאו־פוליטי־ביטחוני במזה"ת גדל משמעותית והחלו במימוש אחזקות מסיבי. בנוסף, ממשיכים גופים מוסדיים בגמל, בפנסיה ובביטוח להקטין פוזיציות של מניות בישראל. בעקבות כך, אנשי השקעות מתבטאים במרירות: "איננו מזוכיסטים. חבל לקום כל בוקר ולרוץ לקרוא באתרים או בעיתון על גזירה כלכלית נוספת".
תמיד קיים הטיעון הרציונלי כי צניחת המניות והפחתת שוויי החברות יוצרות הזדמנויות קנייה מצוינות, אלא שבאווירה הנוכחית, הפסיכולוגיה חוגגת: מי שמכר לפני חודש ויושב על הכסף, נהנה לספר זאת לחברו ומוסיף שאם ימתין עוד, יוכל לרכוש בתמורת המימוש הרבה יותר מניות.
נערכים לשינויים נוספים
לא פעם נאמר שהמשקיעים אוהבים ודאות ושקט. העצבנות הרבה והתנודתיות הגבוהה הן פועל יוצא של ציפיות ל"צעדים" ולרפורמות נוספות במגוון תחומים. בכל קורס לשוק ההון מסבירים כי לצד השוק המשני שבו סוחרים במלאי ני"ע שהונפקו בעבר, קיים שוק ראשוני שבו מגייסות חברות הון חדש. בהתאם לכך, המשתתפים בקורס כזה צריכים לשאול כמה פירמות פרטיות הפכו בשנים האחרונות לציבוריות בהנפקת מניות בת"א. התשובה: כמעט אף אחת. יתרה מכך, כיום אף לא פירמה פרטית אחת מעוניינת להיות ציבורית, ולא מעט פירמות בורסאיות קטנות שוקלת להפוך לפרטיות.
ידיעה האירונית שפורסמה לפני כמה ימים עוסקת בתשואות החיוביות שהשיגו גופי החיסכון הפנסיוני בין ינואר לאפריל. מיותר לציין כי הירידות החדות של מאי בשוק המניות, כ־10% ויותר, מחקו את העליות.
המסקנה המתבקשת מהמומנטום השלילי בשווקים, הניזון מהמצב העגום בסקטור העסקי, עלולה להניע עמיתים בקרנות השונות למשוך חסכונותיהם או לצמצם בהוצאות השוטפות בגלל הקיטון ב"עושר הפיננסי". נקווה שאנחנו לא צועדים בכיוון הזה.
הכותב עוסק בייעוץ לגופים גדולים והוא דירקטור וחבר בוועדות השקעה


