זכויות היוצרים מגיעות לבית המשפט העליון

"האינטרנט אינו בבחינת 'עיר מקלט' לביצוע עבירות", כתב בשבוע שעבר עו"ד יובל רויטמן מפרקליטות המדינה, בערעור לבית המשפט העליון על פסק דינה של השופטת מיכל רובינשטיין מבית המשפט המחוזי בתל אביב. המדינה מבקשת מהעליון להפוך את פסק דינה של רובינשטיין, שניתן לפני כחודש, ובו נאסר על המשטרה לחסום את הגישה לאתרי הימורים בלתי חוקיים.

"האינטרנט הוא מדיום תקשורת אחד מני כמה, שאין הצדקה לפוטרו באופן גורף מהכללים החלים על אמצעי תקשורת אחרים", נכתב בערעור. "האנשים המפעילים והמנהלים את המקום הווירטואלי הם אנשים ממשיים. האנשים המהמרים והמתמכרים להימורים במקום הווירטואלי, אף הם אנשים ממשיים. הנזק הכלכלי הנגרם מהימורים במקום הווירטואלי הוא נזק כלכלי ממשי. הפשיעה המתבצעת במקום הווירטואלי היא פשיעה ממשית, ואף תוצאותיה הן בעולם הממשי".

פסק הדין של רובינשטיין חיזק את התחושה שישראל הפכה לגן עדן לעבריינות אינטרנט. נוסף להימורים בלתי חוקיים, "גיבו" בתי המשפט במקרים אחרים מוציאי לשון הרע ומפרי זכויות יוצרים שמסתתרים תחת מעטה האנונימיות. לאנונימיות ברשת פן מקודש ופן מרושע - מחד הרשת מאפשרת זרימה חופשית של מידע ודעות, ומאידך היא מאפשרת ל"רעולי פנים וירטואליים", כלשון ח"כ ישראל חסון מקדימה, להפר ולפגוע ללא חשש להיתפס.

השופט חנן מלצר: הטכנולוגיה מקדימה לרוב את המשפט, ולכן המחוקק ובתי המשפט נדרשים ליצוק את תמצית העקרונות הקיימים והטובים לקנקנים משפטיים חדשים" צילום: מיקי אלון

במחוזי מקדשים את חופש הביטוי ברשת

לצד הערעור בנושא חסימת ההימורים, פסק בשבוע שעבר בית המשפט העליון גם בערעורה של הפרמיירליג, ליגת הכדורגל האנגלית, שביקשה לחשוף את זהותו של פלוני בעל אתר בשם Livefooty, המאפשר לצפות במשחקי הליגה ללא היתר ורישיון. האתר מצוי על שרת ישראלי, והפרמיירליג ביקשה מבית המשפט המחוזי בתל אביב להוציא צו לחשיפת אותו פלוני, כדי שתוכל לתבוע אותו על הפרת זכויות יוצרים. התיק נידון בפני השופטת ד"ר מיכל אגמון־גונן שדחתה את התביעה בפסק דין ובו שבח והלל לאותם רובין הודים אינטרנטיים שמנגישים את מנעמי החיים לנזקקים שאין בכוחם לשלם.

אגמון־גונן המליצה לעצב מודלים כלכליים חדשים. "האם כמילות השיר 'ארץ טרופית יפה'", התפייטה השופטת בפסק הדין, "יישארו קרנבל, אהבה וכדורגל סמל לחופש, למנעמי החיים שכל אחד יכול לקחת בהם חלק, או שהכדורגל (כמו ענפי ספורט אחרים) יהפוך לבידור רק עבור מי שידם משגת לשאת בתשלום?".

למעשה, שתי השופטת מנעו מתן סעד משפטי ברשת על בסיס הטיעונים שחופש הביטוי, התנועה והגישה הם נשמת אפה של הרשת, ועל בסיס היעדר חקיקה שמאפשרת לבית המשפט לסייע לנפגעים (הפרמיירליג) או לאוכפי החוק (המשטרה במלחמתה בהימורים).

בית המשפט העליון ביטל את הקביעות המהותיות של אגמון־גונן שאין הפרה של זכויות יוצרים בפעילות האתר ושנעשה בו "שימוש הוגן", כלומר כזה שמכשיר הפרת זכויות יוצרים כדי לאפשר שימושים הנתפסים כרצויים מבחינת התכלית החברתית. אבל השורה התחתונה לא השתנתה: בית המשפט העליון לא נתן לפרמיירליג את מבוקשה ונותר נאמן לפסיקתו הקודמת - כל עוד הכנסת לא הסדירה את הנושא של הפרת זכויות יוצרים בחוק, אין לבית המשפט סמכות לתת סעד, ולאפשר לספק הגישה לחשוף את זהות בעל המחשב או האתר שביצעו את העבירה.

אולם, מפסק הדין עולה כי בית המשפט העליון מאס במצב הקיים. במיוחד נכון הדבר לגבי השופט חנן מלצר, שאמר פחות או יותר כי אם הכנסת לא תמהר לחוקק ולסייע לנפגעים, בית המשפט יעשה זאת. "לעתים החקיקה מתמהמהת, ומנגד הצרכים דוחקים ואז למערכת המשפט אין ברירה אלא להיכנס לזירה", כותב השופט מלצר. "הדבר מתבקש כדי שלא ייווצר מצב שתימצא זכות (בגין ההפרה), ללא תרופה או סעד".

מלצר מציע לפתח "צו חשיפה" שיאפשר לנפגעים לדרוש מהספקים את כתובות המעוולים: "מבלי לקבוע מסמרות, אני סבור שגם מבלי שיהיה חיקוק מפורש ומפורט שמסדיר באופן כולל את הדבר, ניתן יהיה בעתיד, במידת הצורך, ליצור ולשכלל את הסעד של צו חשיפה". מלצר אף מציע לבא כוח הפרמיירליג לחזור להגיש שוב את התביעה אם הכנסת תתמהמה בחקיקה.

הכנסת מצידה מגבשת חקיקה, ולאחרונה פורסמה הצעת חוק שתאפשר חשיפת פרטי מידע של משתמש ברשת תקשורת אלקטרונית. כמו כן, היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין הודיע השבוע כי משרד המשפטים מקדם תיקון שיסדיר את הסמכות להורות על הגבלת הגישה לאתרי הימורים בלתי חוקיים.

השופטת אגמון־גונן: האם כמילות השיר 'ארץ טרופית יפה' יישארו קרנבל, אהבה וכדורגל סמל לחופש, או שיהפכו לבידור רק עבור מי שידם משגת לשאת בתשלום?"

המדינה מגייסת את הפרשנות התכליתית

כמו לשופטי העליון, גם לפרקליטות "נמאס" להמתין לחקיקה. "ההמתנה אין פירושה הישארות במצב ניטרלי עד לבוא החקיקה", כותב עו"ד רויטמן בהודעת הערעור, "פירושה של המתנה הוא המשך התופעה של הימורים באינטרנט, על כל הנזקים וההשפעות השליליות הנלווים לכך...".

המדינה מגייסת לעזרתה את נשיא בית המשפט לשעבר אהרן ברק וגישת הפרשנות התכליתית שפיתח, אשר נועדה בין היתר לגשר בין החוק לבין מציאות החיים המשתנה. לטענת ברק, "בלא פירושו של החוק אין אפשרות להפעילו. השופט עשוי לתת לחוק פירוש חדש. זהו פירוש דינמי, המבקש לגשר על הפער בין משפט למציאות חיים משתנה בלא שיהיה צורך לשנות את החוק עצמו". במילים אחרות: ברק לא היה חוסם את המשטרה מלפעול. אם תכלית החוק היא להיאבק בהימורים לא חוקיים, ברק היה מגשר על הפער בין האפשרות לסגור מקום פיזי לבין האפשרות לסגור מקום וירטואלי.

בדומה, כותב גם השופט מלצר על הצורך לסגור את הפער הזה: "ידוע הוא שהטכנולוגיה מקדימה לרוב את המשפט. במקרים אלה המחוקק ובתי המשפט נדרשים ליצוק את תמצית העקרונות הקיימים, הטובים והמבוססים לקנקנים משפטיים חדשים...".

וזו השאלה במוקד - האם העקרונות "הקיימים, הטובים והמבוססים" חלים גם באינטרנט? המחוקק הישראלי מדשדש ומהסס. אלא שהשבוע יצאו מירושלים קולות חדשים שמבשרים על קץ החגיגה. היועץ המשפטי לממשלה ובית המשפט העליון אומרים במפורש שבקרוב יהיה חוק, ואם לא - יסייעו לנפגעים גם בלעדיו.