יוון מוכרחה לעזוב
כמו בנישואים שדינם נחרץ, מוטב להסדיר עכשיו את הסכם הגירושים לפני שהוא יהפוך ליקר יותר
טרגדיית היורו היוונית מגיעה, כפי הנראה, למערכה האחרונה שלה: ברור כעת כי בשנה הקרובה או הבאה תכריז יוון חדלות פירעון על חובותיה ותעזוב את גוש היורו.
דחיית הפרישה של יוון עד אחרי יוני, בעת שבחירות נוספות יביאו לשלטון ממשלה שתתחייב לאותן פרקטיקות כושלות (הטלת תוכנית צנע והעברת רפורמות מבניות), לא תשיב למדינה את הצמיחה ואת התחרותיות הדרושות לה. יוון תקועה במעגל קסמים של חוסר מסוגלות פירעון, אובדן התחרותיות, חובות חיצוניים ומיתון הולך ומעמיק.
הדרך היחידה להיחלץ מהמעגל הזה היא באמצעות התחלתו של תהליך חדלות פירעון מסודר וממומן על ידי הבנק האירופי המרכזי, האיחוד האירופי וקרן המטבע הבינלאומית, באופן שימזער את הנזק הכולל שייגרם בעקבות זאת ליוון ולגוש היורו.
אך כיצד לעשות זאת? האופציה הראשונה היא לבצע פיחות יזום חד בערכו של היורו - צעד שאינו אפשרי בגלל חוזקה של גרמניה ולאור העובדה שהבנק האירופי אינו עוסק בהקלת המדיניות המוניטרית. גם הפחתה של עלויות הייצור ולצדן רפורמות מבניות שיעלו את פריון העבודה ואת צמיחת המשכורות אינן פתרון סביר, שכן לקח לגרמניה לבדה עשר שנים לבצע מהלך דומה ויוון אינה יכולה להישאר שרויה במיתון בעשור הקרוב.
הדרך היחידה שנותרה ליוון היא לעזוב את גוש היורו. חזרתה למטבע הלאומי שלה ופיחות חד בערכו ישיבו לה במהרה את התחרותיות ויחזירו אותה למסלול הצמיחה.
אז נכון, יהיה מדובר במהלך טראומטי - ולא רק ליוון. הבעיה הדחופה ביותר תהיה ההפסדים שייגרמו למוסדות הליבה הפיננסיים של גוש היורו. בתוך לילה ינסקו התחייבויותיהם של ממשלות, בנקים וחברות באירופה ליוון. אולם ניתן להתגבר על הבעיה הזאת.
השבתה של הדרכמה ליוון תביא איתה גם סיכון לפיחות במשאבים הדרושים למדינה כדי להשיב לעצמה את התחרותיות, מה שיגרום לתהליך אינפלציוני ולהגדלת ההפסדים על חובות חיצוניים בדרכמה. כדי למזער את הסיכון הזה, הרזרבות העומדות כיום לרשות הטרויקה לחילוצה של יוון ישמשו להגבלת התהליך הזה ולהכנסת בקרה על זרימה ויציאה של הון מהמדינה.
כמו בנישואים שדינם נחרץ, גם במקרה הזה כדאי לקבוע חוקים לגירושים הבלתי נמנעים מאשר להפוך את הפרידה ליקרה יותר עבור שני הצדדים. יציאה מסודרת של יוון מגוש היורו תגרום כאב לכולם, אך לעמוד מהצד ולהתבונן בקריסה האטית והמבולגנת של הכלכלה והחברה היווניות היא אפשרות גרועה בהרבה.
הכותב הוא יו"ר רוביני גלובל אקונומיקס ומרצה בביה"ס סטרן למינהל עסקים באוניברסיטת ניו יורק. פרוג'קט סינדיקט 2012, מיוחד ל"כלכליסט"
