מחקר: שיעור ההרשעות בישראל - 70% בלבד
נתוני מחקר חדש סותרים את נתוני הלמ"ס, שלפיהם 99.9% מהנאשמים בישראל מורשעים בבית המשפט
"שיעור ההרשעות בישראל עומד על 70% ולא 99.9% כמקובל לחשוב", אומר פרופ' אורן גזל-אייל מאוניברסיטת חיפה, "לעומת זאת, 30% מתיקי ההוכחות שבהם יש מחלוקת בין התביעה להגנה בנוגע לאישום מסתיימים בבתי המשפט בזיכוי או ביטול אישום. כ-15% מסתיימים בזיכויים והיתר בביטולים".
נתון מעניין זה סותר את הסברה הרווחת שלפיה 99.9% מהנאשמים בישראל מורשעים. סברה זו, שנשענת על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסיטקה (הלמ"ס), פירנסה את הביקורת על השופטים בישראל שלפיה הם זרוע המשך של התביעה הכללית - הן בגלל האמון הבלתי מוגבל ברשויות האכיפה והן בגלל העובדה שמרבית השופטים מגיעים משורת המשטרה והתביעה.
הנתון המפתיע עולה ממחקר משותף של אייל-גזל ביחד עם ד"ר קרן וינשל-מרגל ועו"ד ענבל גלון מהנהלת בתי המשפט. הנתון נגזר מפילוחים מורכבים שנשענו על מדגם של 1,400 תיקי שלום ו-2,000 תיקי מחוזי, כולם תיקי ערכאה ראשונה (לא ערעורים).
ויינשל-מרגל פתחה בהסבר מדוע נתוני הלמ"ס אינם מדויקים: "ראשית, הנתונים נלקחו מתיקי המשטרה שנגמרו, ולא כוללים את התיקים שלא הגיעו להכרעת דין (התביעה חזרה בה), שנית, תיק מרובה אישומים כמו צחי הנגבי, שהורשע בסעיף אחד מתוך ארבעה בהם הואשם, סווג כתיק הרשעה. לכן קפצה הסטטיסטיקה ל-99.9%".
כאמור, נתוני הזיכוי או ביטול אישום הם המעניינים. לא רק שיעורם (30%), אלא הסיבות. בבית משפט שלום מדובר ב-15% זיכויים ו-15% קבלת טענה מקדמית בניגוד לעמדת התביעה - הגנה מן הצדק או טענה מקדמית אחרת.
במחוזי מדובר ב-25% זיכויים ו-5% קבלת עמדה מקדמית על ידי בית המשפט.
המחקר חושף לראשונה את היקף השימוש בהסדרי טיעון במכלול העבירות הפליליות. אם מתעלמים מהתיקים שבהם בוטלו האישומים, מתברר כי כ-93% מהנאשמים מורשעים על פי הודאתם בבית המשפט. מיעוטם הודו ללא הסדר. הכרעות דין – הרשעה או זיכוי – המתבססות על שמיעת ראיות מתקבלות בכ-7% מתיקי בית משפט השלום.
בנושא הביטולים של תיקים עולה מהמחקר נתון מדהים: 11% מהנאשמים ברחו מאימת הדין ומהזימון לדיון, והתיק נגדם נסגר או ממתין לתפיסתם.
