הפלסטינים נפתחים למדינות המפרץ
הגידול בייצוא הפלסטיני למדינות ערב מאז 2005 עשוי להצביע על התרחקות מהכלכלה הישראלית
איחוד המכסים הפועל בהתאם להסכמי אוסלו בין ישראל והפלסטינים; הקרבה הגיאוגרפית וקשיי המעבר לחו"ל, הם הגורמים לכך שרוב סחר החוץ הפלסטיני הוא עם ישראל. עם זאת, בשנים האחרונות מורגש שינוי.
על פי נתוני הלשכה הפלסטינית לסטטיסטיקה, בכל אחת מהשנים האחרונות גדל היצוא מהגדה המערבית למדינות ערב בערך ב־%20–30%, מגמה שמסתמנת בעיקר מאז 2005, שנת ההתאוששות הראשונה מהאינתיפאדה השנייה. הכלכלן יצחק גל ממרכז דיין באוניברסיטת תל־אביב, שבדק את נתוני היצוא מהגדה (מעזה אין כמעט יצוא), מגדיר זאת "ניצני" שינוי.
"רק" 85% מהיצוא הפלסטיני ב־2010 היה לישראל
היקף היצוא הפלסטיני נמוך יחסית - פחות מ־600 מיליון דולר ב־2010, בעיקר לישראל. אבל מתברר שב־2005 ייצאו הפלסטינים למדינות ערב בסכום של 23 מיליון דולר וב־2010 הסכום קפץ ל־54 מיליון דולר. אם בעבר 95% מהיצוא הפלסטיני היה לישראל, כיום עומד היצוא על 85%. במילים אחרות, ייתכן מאוד שבכלכלה הפלסטינית מתחילה מגמת התרחקות מישראל והתקרבות לשוקי ערב. צריך להיזהר בניסוחים הללו, כיוון שהמשק הפלסטיני עדיין קשור בטבורו לכלכלה הישראלית. אבל חשוב להבחין ברקע הכללי למגמה זו.
השווקים הענקיים של שש מדינות המפרץ (סעודיה, כווית, איחוד הנסיכויות, קטאר, בחריין ועומאן) הקשורות בהסכמים אזוריים, בעיקר עם ירדן, הם מהגדולים בעולם, בסביבות מקום 11–12, בחברת הודו, דרום קוריאה ואוסטרליה.
מדינות המפרץ מייבאות סחורות בשווי של כ־600 מיליארד דולר בשנה. ירדן, למשל, הגדילה בשנים האחרונות את היצוא שלה למפרץ לכ־1.5 מיליארד דולר לשנה. הירדנים מייצאים למפרץ מגוון רחב של מוצרים שמיוצרים גם על ידי הפלסטינים. הירדנים נהנים מקרבה גיאוגרפית ותרבותית למפרץ - כך גם הפלסטינים שמאות אלפים מהם מתגוררים ועובדים שם.
משאית שיוצאת מהגדה מגיעה בתוך יומיים למפרץ
רשימת המוצרים שמוכרים הפלסטינים בשנים האחרונות למפרץ מגוונת: גבינות בשווי של כ־7 מיליון דולר ושמן זית בהיקף דומה, שימורי ירקות, פלסטיק (בעיקר יריעות), מוצרי מתכת, עץ, חשמל ותמרוקים.
ההובלה למפרץ קלה וזולה יחסית. משאית שעוברת מהגדה לירדן מגיעה בתוך יומיים־שלושה לכל פינה במפרץ. הפלסטינים המתגוררים במפרץ פועלים כרשת של סוכנים ומשרדי סחר. בשנים האחרונות פגשתי סוחר תכשיטים מזרח ירושלמי שקונה ומוכר באבו דאבי, מהנדס קירור מבית לחם שפתח חברה בכווית ובעל מפעל תרופות מרמאללה שבדק את השוק הסעודי.
תהליך התקרבות הפלסטינים לשוקי ערב מתבקש על פי הנתונים הסביבתיים הקיימים. בינתיים יש רק ניצנים ראשונים לכך, אבל זה עשוי בהחלט להיות כיוונה של הכלכלה הפלסטינית בעתיד.
